זהו. זה נגמר. יקום הנבלים של ספיידרמן ללא ספיידרמן הגיע לסיומו עם "קרייבן הצייד" בכיכובו של אהרון טיילור ג'ונסון - האיש והקוביות בבטן שהגיעו היישר מהאולימפוס. רגע לפני שהסרט הנ"ל עלה על המסכים ברחבי העולם ובסוף השבוע האחרון כאן בישראל, סוני הודיעה כי יקום הנבלים הבלתי-רשמי שלה (מעולם לא הייתה לה כוונה לפתח כזה יקום) נגמר, ומעתה היא תתמקד בפיתוח סרטים סביב איש העכביש. אך ישנה סבירות הגיונית וכלכלית שנראה נבלים מוכרים נוספים מקבלים חיים חדשים על המסך הגדול.

"קרייבן הצייד" הוא סרט הקומיקס השלישי שסוני הוציאה השנה. קדם לו "ונום: הריקוד האחרון" שהיה חביב, מופרך ומטופש אך מהנה יחסית, ובתחילת השנה היה זה "מאדאם ווב" שהסתבך ברשת של עצמו עם כישלון קטסטרופלי והכנסות בהתאם. רבים חזו עתיד דומה ל"קרייבן הצייד", אך לעומת דקוטה ג'ונסון שקיבלה ציון נכשל, אהרון טיילור ג'ונסון, שסרטי קומיקס אינם זרים לו (עיינו ערך "קיק אס" ו"הנוקמים: עידן אולטרון") עובר בקושי. ובכל מקרה, הסרט בכיכובו הוא אקורד סיום עלוב - ובעיקר עצוב - לסדרת סרטים קלוקלת, שמסמלת את כל מה שרע בז'אנר הקומיקס בפרט ובקולנוע בכלל.

בעלילת הסרט אנחנו פוגשים את סרגיי קריבינוף (טיילור ג'ונסון), נצר למשפחת גנגסטרים רוסית עם דדי אישיוז חמורים ביותר שספג מאביו המאפיונר (ראסל קרואו במבטא רוסי מביך). בין הטפה אחת לשנייה על איך להיות גבר שבגברים, סרגיי גם דואג לדימה (פרד האשינגר), אחיו למחצה החלש ממנו, שבעתיד יהפוך ל"זיקית" - נבל נוסף בעולמו של ספיידרמן. לאחר שהותקף בצעירותו בזמן מסע ציד על ידי אריה גדול ממדים ונרפא בזכות שיקוי קסם עתיק יומין, סרגיי מקבל כוחות חייתיים במיוחד. שנים אחר כך הוא מחליף את שמו לקרייבן ומחליט שכל תכליתו בחיים היא לצוד אנשים שעושים רע לבעלי חיים ולאנשים אחרים. כשאלכסיי סיטייביץ' (אלסנדרו ניבולה), גנגסטר עם מחלה נדירה ובעל עבר משותף עם משפחת קריבינוף, מבין שהוא חלק מרשימת המבוקשים של קרייבן - הוא מחליט לתקוף ראשון.

 

לרדת על סרט כמו "קרייבן הצייד" זו משימה קלה מדי ובנקודת הזמן הזו, שבה סדרת סרטי הנבלים הגיעה כביכול לסיומה, ביקורת שלילית מקבילה להתעללות בגווייה של חיה דרוסה על הכביש. וכדאי להיות ברורים - לא מדובר בסרט טוב בכלל; רמת המשחק בגובה הדשא, הדיאלוגים פחות מזה, ה-CGI לא אפוי וחובבני להחריד, כל השחקנים מביכים את עצמם עם מבטא רוסי מטופש עד מוגזם, הייצוג הנשי שואף לאפס, ובולטות בנוכחותן קוביותיו הבטניות של טיילור ג'ונסון, שלא מפספס אף הזדמנות להוריד את החולצה. יחד עם זאת, יש כמה נקודות שראויות לציון שמציבות את קרייבן קצת מעל "מאדאם ווב" ו-"מורביוס" בסקאלה העקומה של סוני.

"קרייבן הצייד" הוא הסרט הראשון ביקום של סוני שמדורג R, והעובדה הזו כשלעצמה מזכה אותו בנקודה או שתיים על לוח התוצאות. יש כאן מספר סצנות אקשן לא רעות בכלל, אלימות ומדממות היטב. וגם אם הן לא מהודקות או מהוקצעות מארוול סטייל, הן עדיין מבדרות מספיק, במיוחד ביחס לכל הסצנות האחרות. בנוסף לאקשן האלים יש גם קללות בוטות.

אבל עם כל ה"כיף" הזה, יש תחושה שהתסריט והבימוי מאופקים מדי. אם כבר יש דירוג כזה, אז למה לא להתפרע, להתחרע וללכת עד הסוף? עם כל הצ'יזיות, והקאמפיות והטראש - גם ככה הסרט עמוס ברצינות יתר וטקסטים מנופחים של גברים מגודלים על משפחה, כבוד ומשפחה עם כבוד - אז למה לא לפוצץ את כל הדבר הזה עם אלימות מוקצנת הרבה יותר ממה שנראה במשך שעתיים? מעבר לזה, התסריט מנסה לתת לקרייבן עצמו רבדים דרמטיים ופסיכולוגיים וסיבות הגיוניות להתנהגות החייתית שלו. זה ניסיון יפה לתת עומק לדמות הנבל הזו, דבר שהסרטים הקודמים לא עשו ולא העזו אפילו לנסות. זה לא מושלם בעליל אבל גם לא גרוע מדי, ובכל מקרה זה ראוי להערכה.

"קרייבן הצייד" עונה להגדרה הפופולרית של "סרט פופקורן". אבל לא הטרי והפריך שיצא עכשיו מהמכונה, אלא היבש והמבאס שגורפים מהתחתית, ולא צריך להיות חוזי עתידות כדי לנבא שהוא יהיה כישלון ודאי בקופות. אבל חוץ מכישלון, הוא משמש בעיקר כסמל סטטוס לקולנוע רע, מחופף ואגבי שסובל מתסריטים קלושים ולא מפותחים, דמויות פלקטיות, אפקטים דלים ובינוניות אמיתית ומטרידה. אלו לא סרטי הקומיקס שמגיעים למעריצים. אם מארוול הראתה לעולם ולהוליווד איך עושים סרטי קומיקס משובחים (עד שלב מסוים בכל אופן), אז סוני עשתה בדיוק את ההפך ושלחה את כולם לעשות שיעורי בית במאסטר קלאס "סרט קומיקס: עשה ובעיקר אל תעשה". בשורה התחתונה - היה רע וטוב שנגמר. לעת עתה.