כענקית הסטרימינג המובילה בעולם, נטפליקס הוכיחה בשנים האחרונות שאין לה שום בעיה להוציא המון כסף על תוכן. אם הוא איכותי או לא, זו כבר שאלה אחרת. עם עליית הסרט החדש "שלב החשמל" (The Electric State) לשירות, בסוף השבוע האחרון, נראה שבענקית הסטרימינג שברו את השיא של עצמם - כשעל פי הדיווחים השקיעו בו כ-320 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שנטפליקס הוציאו אי פעם על סרט.
כדי לקבל פרופורציות, כדאי לציין שהתקציב הזה גם הכניס את "שלב החשמל" לרשימת הסרטים היקרים ביותר שנעשו אי פעם (כרגע במקום ה-13). זה הימור לא קטן בהתחשב בכך שהסרט גם לא יצא לבתי הקולנוע, מה שיכול היה לתרום הרבה יותר להחזרת ההשקעה. אבל האם ההימור בכל זאת השתלם? אם תשאלו אותנו - לא, ונטפליקס יכולה להאשים רק את עצמה בזה.
"שלב החשמל" מבוסס על רומן גרפי המתרחש במציאות אלטרנטיבית, שבה בשנות ה-90 רובוטים החליטו לפתוח במלחמה נגד בני האדם, אחרי ששירתו אותם נאמנה במשך שנים ובשלב מסוים הגיעו למסקנה שמגיע להם קצת יותר מהיחס הנחות שהם מקבלים בחזרה. בני האדם לעומת זאת, פחות זרמו עם הרעיון של להעניק זכויות לרובוטים ובכך נפתחה מלחמה - שבסופה בני האדם ניצחו בזכות טכנולוגיה חדשנית שאפשרה להם להתחבר מרחוק לחליפה רובוטית ולתת פייט אמיתי לרובוטים האחרים.
במרכז הסרט עומדת מישל (מילי בובי בראון, "דברים מוזרים"), צעירה שאיבדה לכאורה את כל משפחתה בתאונה בזמן המלחמה, וכעת מתגוררת בבית אומנה לבדה עם הורה מאמץ (ג׳ייסון אלכסנדר מ"סיינפלד") שלא בדיוק מתפקד. יום בהיר אחד מגיע אליה הביתה רובוט בשם "קוסמו", שמבוסס על דמות מסדרה מצוירת שהיא ואחיה היו צופים בה, ואיכשהו הוא מצליח לשכנע אותה שהוא מעין שלוחה של אח שלה - שלמעשה לא בדיוק מת. המהירות שבה היא משתכנעת שהרובוט הוא אכן אח שלה היא לא בעיית האמינות היחידה שתופיע בסרט, יהיו עוד הרבה כאלה בהמשך, ואלו יגרמו לכם לתהות אם בכלל יש איזשהו היגיון פנימי בעולם המוצג בו. נאמר מראש - אין.
מישל מבינה מהר מאוד שחייה של אחיה בסכנה והיא צריכה להציל אותו. היא חוברת לבחור מפוקפק אבל לא מזיק בשם קיטס (כריס פראט, מ"שומרי הגלקסיה", בתפקיד שלא שונה בהרבה מסטאר לורד) ויחד עם חברו הרובוט הרמן (אנתוני מאקי, "הנוקמים") הם יוצאים למסע מסוכן ומלא תהפוכות.
חשוב להבהיר, נטפליקס לכאורה פיזרה כספים על מה שעל פני השטח נראה כמו מתכון לניצחון. סרט על נושא חם כמו רובוטים, עתיר אפקטים, המון כוכבים (מלבד אלו שצוינו יש גם את סטנלי טוצ'י מ"משחקי הרעב", ועוד המון שמות מוכרים שנתנו את קולם, כמו וודי הארלסון, בריאן קוקס והרשימה עוד ארוכה) - וצמד במאים שידוע מסרטי מארוול רבים - האחים רוסו ("הנוקמים"). מה כבר יכול להשתבש? הכל, אם בבסיס הסרט ישנו סיפור ריקני וחסר מעוף, שלא נראה שמישהו התאמץ בכלל להפוך אותו לסיפור קוהרנטי, אולי במחשבה שהכסף יכפר על המחסור בעלילה ובבניית דמויות, ואולי במחשבה שהסרט ממילא יהיה מסך משני עבור צופים שלא מסוגלים להתנתק מהטלפון. אבל כשאין באמת תסריט, לא משנה כמה תקשטו את הסרט באפקטים וכוכבים ענקיים, זה פשוט לא יעבוד. זו רק אריזה יפה, שהיא ריקה לחלוטין מבפנים.
אין ספק שהכספים שנשפכו על הסרט ניכרים בעיקר בערך ההפקתי שלו: ויזואלית הסרט די מרשים, האפקטים ברמה גבוהה ועיצוב הרובוטים השונים והמשונים שמופיעים לאורך הסרט בהחלט מושקע, כך שחלקם מצליחים באמת לשעשע ולספק כמה אתנחתות קומיות. אבל התחושה הכללית היא שהסרט הזה פשוט לא יודע מי הוא ולאן הוא הולך. בעיה מהותית במיוחד כשמדובר גם בסרט באורך של שעתיים ושמונה דקות, ארוך מדי במיוחד נוכח הפרמיס הדל שלו.
זה לא סוד שכבר נעשו לא מעט סרטי רובוטים, במיוחד כאלו המתארים עולם פוסט-אפוקליפטי לאחר "מלחמת עולם שלישית" בין רובוטים לבני אדם. לכן, אם מייצרים סרט נוסף בז'אנר הזה, כדאי שהוא יביא משהו קצת אחר שלא נראה קודם; לספק נקודת מבט קצת שונה על נושאים כמו שימוש לטובה/לרעה בטכנולוגיה, על דו-קיום בין בני אדם לרובוטים, על מה זה אומר להיות אנושי. נראה שיוצרי הסרט אפילו לא ניסו. התחושה היא שזה עוד סרט רובוטים שממחזר כל סרט רובוטים לפניו. אין שום הצדקה לקיומו, מלבד כנראה תירוץ לייצר עוד סרט עתיר אפקטים וכוכבים.
ברגעים מסוימים ניתן לראות את הפוטנציאל שהיה בסרט הזה. במערכת היחסים המשעשעת שבין קיטס להרמן, בעיצובם המשוגע של חלק מהרובוטים, וברגעים קטנים שבהם נראה שהסרט כמעט מנסה להעביר מסרים מהותיים שרלוונטיים לימינו על התמכרות ושימוש לרעה בטכנולוגיה. אבל אז מהר מאוד העניין עובר לדבר הבא, כי אף נושא בתסריט לא באמת פותח עד הסוף והסרט מתגלגל מרגע לרגע בלי הרבה כיוון.
ברגעים אלו קשה שלא לתהות לגבי חטא ההיבריס של נטפליקס, שהתנפחה כל כך ממזומנים, ששכחה מה הוביל אותה למעמד הזה מלכתחילה - סיפורים טובים ומקוריים. ואולי "שלב החשמל" הוא למעשה הכנפיים הסימבוליות משעווה שנמסות כעת כשנטפליקס עפה עם עצמה קרוב מדי לשמש. אולי זה מה שהיא הייתה צריכה ללמוד כדי להבין שכסף זה לא הכל. ואולי היא לא תלמד כלל, ו"שלב החשמל" ישבור שיאי צפייה ונטפליקס ימשיכו לפזר כספים על תוכן ריקני, במקום להשקיע אותו בסיפורים עם מהות. השאלה היא, כמה הצופים עוד ימשיכו לזרום עם סרטים שנשכחים שנייה אחרי הצפייה? ומתי נטפליקס יבינו שאין סרט טוב בלי סיפור טוב, לא משנה כמה יקשטו אותו?
תגובות