אם יש איזשהו תור דמיוני של זיכיונות קולנועיים שזקוקים להחייאה מחדש, "רובוטריקים" בוודאי יעמוד בין הראשונים. כי חמשת הסרטים הידועים לשמצה שביים מייקל ביי עשו שירות נוראי למותג הוותיק והאהוב הזה: הם היו מבולגנים, נגועים בכתיבה רעה ורמסו כל שביב של זיכרון מתוק מהרובוטים משני הצורה. אחרי שביי ביצע את זממו וסיים להתעלל בגופה המתכתית הזו, "באמבלבי" (2018) היה משב רוח מרענן שהראה שוואלה, יש תקווה. ובשנה שעברה הסרט "רובוטריקים: עלייתן של החיות" לקח את כל הטוב הזה, דרך עליו וזרק אותו מהחלון. עכשיו מגיע תורו של "רובוטריקים: ההתחלה", סרט האנימציה החדש בזיכיון שעלה במהלך החגים, ואולי הצ'אנס האחרון של הרובוטריקים והשקרניקים לקבל סוף סוף עיבוד קולנועי ראוי ונורמלי, או אחד כזה שלפחות יצדיק את הדולרים שנשפכו עליו.
ב"רובוטריקים: ההתחלה" אנחנו פוגשים את הרובוטים אוריון פקס (כריס המסוורת') ו-די-16 (בריאן טיירי-הנרי), שעובדים בתור כורי אנרג'ון מפויחים בחלק הפחות סימפטי של הכוכב סייברטרון. בעוד שאוריון ההרפתקן מפנטז על מציאת מטריקס המנהיגות שיחזיר את סייברטרון לימי הזוהר שלו, די-16 מעדיף להמשיך בשגרה, לבטוח במנהיג סנטינל פריים (ג'ון האם) ולהיות המבוגר האחראי מבין השניים. אחרי שרשרת ארוכה של אירועים אקראיים, שני החברים מגלים כי מהיום שהם נוצרו, הם חיו בשקר מוחלט. יחד עם הרובוטים בי-127 (קיגן מייקל קי) ואליטה-1 (סקרלט ג'והנסון), הם הופכים מרובוטים סוג ב' למהפכנים, מה שיוביל לבסוף לשינוי הרסני במערכת היחסים שלהם. בשיא הקונפליקט ביניהם נכיר אותם מחדש בתור אופטימוס פריים ומגהטרון.
ברמה הטכנית, הביצועים של "ההתחלה" עומדים בסטנדרטים הגבוהים של סרטי האנימציה המודרניים. תשומת הלב לפרטים הקטנים ברמת הברגים, הפלאגים, הפלטינות וגלגלי המגנזיום המנצנצים - בולטת. וגם על עבודת הדיבוב לא נחסך כנראה אף דולר, כשלצד המסוורת' וטיירי-הנרי הטובים באמת, אפשר לשמוע את הקול העמוק של לורנס פישבורן כאלפא טריון, רובוטריק קשיש וחכם, ואת הקול הצווחני של סטיב בושמי שמתלבש בול על סטאר סקרים, הדרמה קווין הנצחי. גם המראה וגם הסאונד של "ההתחלה" מגובשים לגמרי, נהדרים, ומתחברים לחווייה מונפשת שעשויה להעביר צמרמורת מצמררת של התרגשות לאורך עמוד השדרה, לקטנים ובעיקר למבוגרים שגדלו על ברכי המותג.
עמוק יותר, ברמה הקולנועית נטו, אין כאן חדשות מרעישות. "ההתחלה" מספר סיפור מוכר של שני חברים טובים, כמעט אחים, וברגע של משבר נפשי אחד מהם נמשך לצד האפל. וזה מגיע עם מסרים והתייחסות לנושאים כמו שחיתות שלטונית, חברות, בגידה ונאמנות. אבל האירועים שהובילו להידרדרות במערכת היחסים הקרובה והעמוקה בין השניים לא כתובים או מבוצעים בצורה משכנעת למדי, ומרגישים קצת מחופפים. נבל על כמו מגהטרון וגיבור אדיר כמו אופטימוס צריכים הרבה יותר מזה. מצד שני, זה סרט אנימציה שנועד קודם כל לבדר את הילדים אז כנראה שאי אפשר לבקש עומק רב יותר מזה, וחבל, אבל רמת הביצוע והכתיבה הקולחת של הבדיחות והגאגים עומדת לזכותו של הסרט ומצילה אותו מגנריות מוחלטת.
נכון לכתיבת שורות אלו, ובניגוד גמור לתגובות החיוביות שמגיעות מצד הקהל והמבקרים יחד, "רובוטריקים: ההתחלה" לא מרשים בקופות. הסרט הופק בתקציב של 75 מיליון דולר ועד כה הכניס קצת יותר מזה ברחבי העולם. המספרים המאכזבים הם ככל הנראה נגזרת של עייפות וחוסר האמון של הקהל מסרטי הרובוטריקים המטופשים של השנים האחרונות. בקרוב הוא ינשום את אוויר הסטרימינג הצלול, מה שעשוי לחשוף אותו למספר רב יותר של צופים פוטנציאליים, שהעדיפו לוותר על הצפייה באולמות ולא להתאכזב פעם נוספת. ככה זה, אם כבר להתאכזב, אז בבית על הספה.
אחרי יותר מדי שנים של כישלונות וקרינג' מתכתי מבית היוצר של מייקל "פיצוצים" ביי, "רובוטריקים: ההתחלה" מוכיח שלזיכיון הזה - שחגג השנה יום הולדת 40 - יש עוד דלק במיכל וכמה קילומטרים מכובדים לתת על הכביש. אומנם יש לו עלילה פשוטה מאוד ונוסחתית מאוד, אבל מגרש המשחקים האנימטיבי שנותן חופש ליוצרים, הביצוע, הקריצות הרבות למעריצים, והמאמצים המקסימליים שהושקעו כאן, הופכים אותו לסרט הרובוטריקים הטוב והנאמן ביותר למקור שנוצר עד היום.