אם אתם לא אוהבים סרטי אימה, עשו לעצמכם טובה ואל תצפו אפילו בטריילר ל"עמוק למעלה". כמו כל טריילר לסרט אימה זה מתחיל בנינוחות מטרידה ומהר מאוד צומח למשהו תזזיתי, אינטנסיבי, מלחיץ ובעיקר מפחיד מאד עבור צופים רגישים במיוחד. אבל אם, לעומת זאת, אתם מגדירים את עצמכם כחובבי הז'אנר, הכינו את עצמכם לחגיגה של דפיקות לב מואצות.
כש"פרויקט המכשפה מבלייר", אחד מסרטי האימה המצליחים בכל הזמנים, עלה לאקרנים ב-1999, הרעיון לייצר סרט עלילתי באווירה דוקומנטרית מזויפת היה חדשני מאוד, במיוחד כבסיס לסרט אימה. 15 שנה אחר כך כבר מדובר בקונספט פופולארי שהשימוש בו נעשה באופן תדיר. "עמוק למעלה" מציע זווית די דומה, אולי אפילו הכלאה של כמה מסרטי האימה המוכרים, לצד מותחנים כמו "קוד דה וינצ'י" ו"אוצר לאומי". מצד אחד הוא מציע תיעוד חובבני בגוף ראשון (או כפי שהוא מכונה באנגלית, Found Footage) של התרחשויות מצמררות, מה שגורם לו להיראות סמי-מציאותי ובעיקר מעמיק משמעותית את אפקט האימה ברגעים מסוימים.
הסרט מגולל את סיפורה של סקרלט (השחקנית הוולשית פרדיטה וויקס), סטודנטית לאלכימיה שנחושה בדעתה ללכת בעקבותיו של אביה ולהמשיך את מסע חייו – החיפוש בעקבות אבן מסתורית (שנקראת the philosopher's stone, כמו בסרטי הארי פוטר – אבל זו לא אותה אבן), שמעניקה חיי נצח ומסוגלת להפוך עופרת לזהב. אביה היה אובססיבי בעניין והיא, כיאה לדמות ראשית בסרט אימה, מוכרחה להוכיח שהוא לא היה משוגע ושהאבן אכן קיימת. היא מגייסת לעזרתה את בנג'י (אדווין הודג'), יוצר דוקומנטרי, את אהובה לשעבר, ג'ורג' (בן פלדמן, "יום שישי ה-13") וקבוצה נוספת של ארכיאולוגים וחוקרים נועזים. יחד הם מתרגמים כתב סתרים עתיק ומבלבל שמוביל אותם למנהרות סבוכות מתחת לרחובות פריז.
כל מי שצפה בסרט אימה אחד או שניים בחייו כבר יודע ששום דבר טוב לא יכול לקרות כשחבורת צעירים הולכת למקום שהיא לא אמורה ללכת אליו. כך גם במקרה הזה. החבורה, מצוידת במצלמות המיניאטוריות של בנג'י, יוצאת לחקור את המנהרות ומובלת על ידי כתב הסתרים ושלל הרמזים הקריפיים שבתוכו במנהרות המבלבלות והמתפתלות. בין היתר, הם מוצאים שם הררי עצמות אדם, אין סוף פתחים וסדקים, בארות ומעברים תת מימיים. כמתבקש מסרט אימה, הם כמובן נתקלים בשלל תופעות על טבעיות מפחידות, כמו מקהלה ביזארית, טלפון שמתחיל לצלצל משום מקום, פסנתר מאובק שעדיין מנגן ואיך אפשר גם בלי איזו גופה של אביר מימי הביניים.
כמו בכל סרט אימה, גם במקרה הזה משמעות ההתרחשויות היא שחלק מהדמויות יסבלו יותר מאחרות וחלקן גם ימצאו את מותן בדרכים אכזריות ויצירתיות במיוחד. למרות שהעלילה אמורה לדמות סרט דוקומנטרי, בסצנות מסוימות קשה להתעלם מהפעלולים שהדמויות נדרשות לבצע – סוג של תזכורת (קצת מרגיעה, יש לציין) לכך שבכל זאת מדובר בהפקה הוליוודית. וכמו בכל סרט אימה, אף אחת מההתרחשויות המבעיתות לא גורמת לדמויות שלנו לעצור ולהגיד "היי, אולי כדאי שנעשה אחורה פנה? לא, בואו נמשיך הלאה!".
למרות שלל הגימיקים שייגרמו לכם להשתנק מפחד, האימה האמיתית של "עמוק למעלה" היא דווקא פסיכולוגית, התחושה שסקרלט והחבורה נקלעו למבוך אימים שאין ממנו מוצא. אתם לא צריכים לראות את אחת הדמויות הראשיות זוחלת על פני "נהר" של עצמות אדם ואז נלכדת בתוכו ומבינה שזה הסוף, כדי לחוות את תחושת האימה עד לתומה. אתם לא צריכים, אבל אף אחד אומר שזה לא יקרה.
רוצים להתעדכן בכל הסרטים השווים? היכנסו לעמוד הפייסבוק של בא לי סרט
>> הכתבה נכתבה מטעם גלובוס גרופ