מה קונים לבמאי שיש לו הכל? נראה שלסטיבן סודרברג ("אושן אילבן", "טראפיק") יש כל מה שהוא רוצה - הוא מצלם סרטים בחמש דקות ועם קאסט מדהים, הוא מקבל תקציבים (גם אם קטנים) ומצליח למשוך אליו את השמנת של הוליווד ולגרום לה לעבוד בכלום כסף. אז מה עושה במאי עם כל כך הרבה כח בתעשייה כל כך חזקה? מסתבר שהוא עושה סרט כמו "תופעות לוואי".
תמיד מרשים לראות איך סודרברג, מעבר לעובדה שהוא מצליח לעשות סרטים מהר יותר מהזמן שלוקח לכתוב עליהם ביקורת, קופץ מז'אנר לז'אנר. כאן הוא מטפל בעדינות בז'אנר סרטי המתח, שהוזנח לטובת במאים חסרי יכולת ותסריטאים משועממים (אני מסתכל עליך, "אקס-פטריוט"). יש המון יעילות ב"תופעות לוואי". אתם אולי לא תצפו את הספינים עצמם, אבל תדעו בדיוק מתי הם הולכים להתרחש. אתם תזדהו עם הדמויות, אבל תדעו לחשוד בהן במידה הנכונה. וכמובן שכמו תמיד, כל צוות השחקנים משחק נהדר, במיוחד ג'וד לאו, שמקבל תפקיד שחוק אך מבצע אותו באופן מינימליסטי ולא מתלהם.
בימינו, כשאמצעי היצור זולים וקלים, המצלמות קטנות ונוחות והשחקנים מגיעים כשהוא רק קורא להם, סודרברג היה יכול להתפנות להשקעה אימתנית בתסריט, חשיבה יתרה על סרט או אפילו מחסום אומנותי כזה או אחר. במקום זה, הוא פשוט ממשיך לייצר סרטים עם קשר רופף ביניהם. הם יכולים להיות מבדרים, הם יכולים להיות אפילו טיפה מעניינים, אבל הם לא משאירים חותם בשום צורה. זה בולט במיוחד ב"תופעות לוואי", שבסופו הופך לסרט קצת טיפשי.
אז מה קונים לבמאי שיש לו הכל? אולי רוח יצירתית חדשה, אולי מוזה, אולי משבר אמונה. רק בבקשה, שייקח את הזמן. אנחנו מתגעגעים לבמאי שעושה סרטים כי חסר לו משהו.