ההוביט הוא רק תירוץ של הבמאי הניו זילנדי לחזור לאחד העולמות הכי מפורטים ומרשימים בתולדות הקולנוע. הארץ התיכונה עדיין מרהיבה ביופייה, מחוזרת ע"י תנועת המצלמה האפית של ג'קסון, והפעם מגיעה גם עם שירי מסע מגניבים של חבורת 13 הגמדים הגיבורים שמכניסים אתכם לאווירה. חייב להודות שבתור חנון חובב הרפתקאות זה ממש ריגש אותי. איפה הדאונסייד? ההוביט נפתח בכמעט שעה של כלום בפלך. מכל סרטי שר הטבעות עד כה מדובר בדובר בחלק המשעמם מכולם.
היתרון הבולט של הסרט הוא מרטין פרימן כבילבו באגינס. הוא חמוד, מצחיק, מפוחד ובריטי יותר מכל הוביט שפגשנו עד כה. הוא גם המקור היחיד להומור בסרט כשכל מי שמסביבו נכשל לספק רגעים קומיים כלשהם. אם אתם אוהבים את גנדלף האפור, אגב, הגעתם למקום הנכון. זה הסרט שלו. הוא נמצא בכל מקום. קשה להאשים את ג'קסון בעניין. גנדלף עושה את זה עוד בספר. בסרט הראשון זה עוד עובר אבל קשה להאמין שבשני הסרטים הבאים הקהל יצליח לסבול את הגנדלפניה שהולכת שם. מצד שני, כשאיאן מקלן לא מתאמץ כל כך להיות קוסם רב עוצמה, הוא חמוד אמיתי. והוא גם מגנטו.
טוב, הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר. קוראים לו 48 פריימים לשנייה ומדברים עליו כעתיד של הקולנוע. ג'קסון צילם את הסרט בשיטה ייחודית שבו המצלמה מצלמת 48 תמונות לשנייה במקום פורמט ה-24 המסורתי שנשאר אתנו מהימים בהם צילמנו והקרנו בפילים. זה ללא ספק השינוי המשמעותי ביותר שראיתי בקולנוע בימי חיי. 48 הפריימים מספקים תמונה חדה בצורה שלא הכרתם, כמו להסתכל דרך החלון ביום שבו אין שום בעיות ראות. עומק התמונה בלתי נתפס ותוכלו להבחין אפילו בהשתקפות של הדמויות בעיניים שלהם. הבעיה נוצרת לא מהתמונה, אלה מהתנועה. כשהדמויות מתחילות לנוע, הסרט מרגיש פתאום כמו טלוויזיה. בשעה הראשונה חשבתי שאני צופה בדרמה איכותית של ה BBC. דאון טאון מידל ארת'. זה היה מכוער ברמה בלתי נסבלת.
אי אפשר לעזוב בלי גולום, בעיקר כי ככל הנראה הוא לא יחזור בסרטים הבאים. הסצנה של אנדי סירקיס וחזרתו לדמות האהובה היא זו שעבורה בלבד שווה להגיע לסרט. המפגש בן בילבו לגלום מעולה בדיוק כפי שזכרתי אותו מהספר. פרק קטן, חד, מותח ומעולה עם הפריק האהוב שחד חידות. זו גם אחת הסצנות הכי טובות שראיתי השנה בקולנוע. יצאתי מהסרט נרגש הרבה יותר ממה שהייתי במהלכו. אני כבר מוכן לסרט הבא של ההוביט. שיגיע במהרה. רק שלא ייקח שוב את הזמן עד שהוא מגיע לחלק הטוב. בחייאת, ג'קסון, תתחשב בזמן שלנו קצת.