שנהיה לראש ולא לממתק
אם יש קרן אור אחת להתנחם בה בתוך הלינצ'טרנט שעברה גל גדות בשבוע האחרון, זאת כנראה העובדה שלא משנה איך יראה הגוף שלכם, מישהו כנראה ימצא מתישהו תירוץ כדי להשתמש בזה נגדכם. ההיסטריה סביב הגוף (שנמצא בספקטרום נורמלי לחלוטין) של גדות מוגזמת, אבל יותר מזה מיותרת. נכון, וונדר וומן מוצגת בקומיקס כאישה שופעת ומרובת קימורים, אבל מקטרגי גדות שוכחים שהגוף הוא הכלי החשוב ביותר של שחקן קולנוע. הוא משמש אותם כדי להתאים את עצמם לתפקיד: זה קרה לנטלי פורטמן ב"ברבור שחור", לטום הארדי ב"עלייתו של האביר האפל" ולמת'יו מקונהיי ב"מועדון הלקוחות של דאלאס" ואם רוצים ללכת עוד אחורה תמיד אפשר לחזור לדה נירו ב"שור הזועם". חיטובים ושרירים נרכשים באמצעות משטר אימונים מותאם, ומאפייני גוף שלא ניתן לשנות בדרך טבעית, ניתנים היום למניפולציות באמצעות חליפות, איפור ואפקטים מיוחדים.
למען הסר ספק אפשר להמר כבר עכשיו שגל גדות תיראה חיצונית נהדר בתור וונדר וומן. יש מעט מאד שחקניות שמקבלות צ'אנסים כאלה וגדות לא נראית כמו מישהי שתסכים לוותר על ההזדמנות לעשות כמיטב יכולתה. אבל הבעיה העיקרית באמת שלה לא ניתנת לטשטוש באמצעים מיוחדים או משקולות בחדר הכושר. זאק סניידר, האיש שמופקד על ניהול הפרויקט הזה, הוא במאי שהדמויות הנשיות שלו מגוחכות במקרה הטוב (תשאלו את איילת זורר) ומנוצלות במקרה הרע (מאלין אקרמן ב"השומרים"). דייויד ס. גויאר, התסריטאי שלצדו, לא הצליח לכתוב דמות נשית אחת אמינה ב"איש הפלדה". כל השרירים והמחטבים שבעולם לא יצילו את גל גדות מדיאלוג גרוע או מהבחירה להציג אותה כממתק בין עוד קרב בין באטמן לסופרמן. זה האתגר הגדול באמת של וונדר וומן לקראת 2015.
ושוב נצאה אל הדרך
איגודי המבקרים ברחבי ארה"ב כבר מפרסמים את הבחירות שלהם, רשימות טופ 10 של מיטב האושיות מתפרסמות בכל פינה ורגע לפני המועמדויות לגלובוס הזהב (חמישי), אפשר להגניב מבט ראשון למרוץ לאוסקר ולגלות שבשלב זה נראה שמדובר במקרה מובהק של "לא כוחות". למרות ההצלחה האדירה של "כוח משיכה" והכמות הגדולה של סרטים איכותיים ומרשימים שיצאו לאקרנים השנה, הערכות חזאי האוסקר המובילים מציבות את "12 שנים של עבדות" בפער גדול על פני היתר. סרטים כמו "קפטן פיליפס" ו"המשרת" שסומנו בתחילת הדרך כמועמדים לאיים הולכים ונחלשים, "בתוך לואין דייויס" של הכהנים קטן מדי מכדי לאיים, זה גם המקרה עם "נברסקה" ו"היא" המצוינים. באופן אירוני מי שעשוי להציל את המתח המתנדף הוא "להציל את מר בנקס" של דיסני, שצובר אהדה. חוץ ממנו גם "הזאב מוול סטריט" ו-"חלום אמריקאי" מחכים לרגע לפרוץ קדימה. המסע אל האוסקר הוא תמיד עניין של טיימינג, עכשיו השאלה היא למי יש אותו ומתי הוא יחליט להשתמש בו.
טריילר השבוע
גילוי נאות: לא ראיתי את "ספיידרמן המופלא", והאמת היא שההצצה הראשונה לסרט ההמשך שלו לא ממש גורמת לי להתחרט על העניין הזה. בלוקבאסטרים מנסים ככל יכולתם להסתיר את העובדה שהעולם שלהם מורכב ברובו על ידי אפקטים ממוחשבים, אבל חלקים לא מעטים בסרטון הזה נראים מאד גולמיים ורחוקים מאד מהריאליזם שמאפיין את סרטי הגיבורים החדשים. כמובן שהסרט הסופי יכול בסופו של דבר להסתבר כמוצלח, אבל עד אז נראה שאלקטרו ושאר הנבלים שמתקיפים את העיר זקוקים לעוד לא מעט עבודה.
שוברי קופות
בהיעדר תחרות חדשה אמיתית, התלהט השבוע הקרב בין צמד המובילים של השבוע שעבר. חלום השבוע השלישי ברציפות של "משחקי הרעב: התלקחות" במקום הראשון נתקל במלחמה קשה מצד "לשבור את הקרח", שסיים שני בשבוע שעבר. שני הסרטים כל כך צמודים שעד קרוב לפרסום הנתונים הסופיים היה קשה להעריך מי מהם יסיים ראשון. בסופו של יום יצא דווקא סרט האנימציה ייצא עם ידו על העליונה אחרי שגרף 31 מיליון דולר. "משחקי הרעב" הסתפק ב-28 מיליון, סכום שיעביר את הדרמה הדיסטופית מעבר לגבול 600 מיליון הדולר ואת איש השלג אולף וחבריו אל תחום הרווח (150 מיליון דולר).
אכזבת השבוע רשומה על שמו של "אחים בדם", דרמת הפשע שהביקורות הקשות שקיבל הובילו לרווחים של 5 מיליון דולר בלבד. "בתוך לואין דייויס" עשה 410 אלף דולר בהפצה מצומצמת של 4 בתי קולנוע בלבד. בקצב הזה האחים כהן עוד יכולים לאיים על הפסגה בשבוע הבא כשהסרט יתרחב לשאר ארה"ב, מצד שני זה בדיוק בזמן שבו ינחת סמאוג, הדרקון המדבר האיום מההוביט, על מסכי התלת ממד ברחבי העולם.
הטוב, הרע והמכוער
הטוב: הסיכום הזה של מיטב הטריילרים ב-2013 כל כך טוב עד שגם אם כבר ראיתם אותו השבוע, מגיעה לו עוד צפייה אחת.
הרע: ג'רי ברוקהיימר חוזר לפרמאונט אחרי שהחוזה שלו עם דיסני הסתיים. מה זה אומר? ש"השוטר מבברלי הילס 4" ו-"אהבה בשחקים 2" כבר בדרך לפיתוח. אלוהים, שמור את נפשותינו.
המכוער: פז דה לה הוורטה מצליחה תמיד להפוך את מה שאמור להיות סקסי לסליזי וקצת דוחה. זה גם מה שאפשר להגיד על "Nurse 3D", הסרט החדש בכיכובה. מסוג הדברים שהם כל כך מכוערים עד שהם מתחילים להיראות מגניבים בסוף.