מתפשטת למשחק
מדי שנה, בערך בתקופה הזאת, מתחיל בהוליווד הדיון המסורתי על מעמדן של הנשים בקולנוע. הטענות מוכרות: תפקידים שטחיים, התמקדות במיניות והיעדר אומץ של במאים להעניק לאישה תפקיד ראשי בסרטים שלהם, גם אם אין שום חובה שגבר יככב בהם. הבעיה היא שעל כל ג'סיקה צ'סטיין שעשתה את הדרך הארוכה מלמטה עד התפקיד הגדול, תבוא סלינה גומז, שתחפש לעשות את האפגרייד לקריירה שלה עם מינימום שורות טקסט, מקסימום פרובוקציה ופוסטרים בביקיני שמסמנים לכולם על קץ תקופת בית הברביות.
די ברור מה הוביל את סלינה גומז לבחור דווקא ב"Spring Breakers" בתור "סרט המבוגרים" הראשון שלה. סינדרום לינדזי לוהן צורח כאן מכל כיוון, החל מתדמית הילדה רעה ועד הנכונות לחשוף כמה שיותר עור בהופעה אחת. זאת הבחירה הקלה בסרט שימשוך הרבה אש ויחסי ציבור, ירוויח הרבה כסף ויקפיץ את גומז במעלה רשימת השחקניות שכדאי לשים על הפוסטר. הבעיה היא שהתדמית תהפוך אותה שוב למי שבמאים וסרטים רציניים בורחים ממנה כמו מאש. מילא גומז, לה כבר יש מספיק כסף כדי להסתדר בחיים (או להתאשפז במכון גמילה, מה שיבוא קודם). מי שבאמת ייפגעו יהיו שחקניות מפורסמות הרבה פחות שמחכות שמישהו ייקח אותן סוף סוף ברצינות.
סיפורים מלוכלכים
כמו הון ושלטון גם קולנוע ופוליטיקה הולכים יחד כבר הרבה מאד שנים. לא תמיד הקשרים ברורים לנו, אבל הם שם והם נשלפים בדיוק ברגע הנכון כדי למחוק סרט יריב מהמפה. בשנים האחרונות התופעה הזאת רק הולכת ומתעצמת. בזמן ש"הרשת החברתית" שלו גרף כל פרס אפשרי בעולם הקולנוע ב-2010, הועלתה לראשונה הטענה שהסרט של דייויד פינצ'ר הוא למעשה טקסט שוביניסטי חתרני. עם קשר או בלי, כאן החלה התנופה של הסרט להיעצר. אחר כך הגיעה טענת האנטישמיות נגד "ממזרים חסרי כבוד", שנאת השחורים ב"ג'אנגו ללא מעצורים" והשיא בתמיכה בעינויים של "כוננות עם שחר". סרט שבסך הכל מעז לקחת צעד לאחור ולתת לצופה לפרש לבד מה בדיוק קרה כאן.
האבסורד הגדול במיתוסים על סרטים הוא שמשימת ההוכחה נמצאת דווקא על הנאשם. לך תסביר עכשיו שהשחורים והיהודים מעולם לא נראו מגניבים ומנצחים כל כך כמו בסרטים שלך, לכי תתווכחי עם חברי קונגרס שמזמנים ישיבות מיוחדות כדי לדון בכך שהסרט שלך מעודד התעללות בבני אדם כאמצעי להוצאת מידע. החטא הגדול של קתרין ביגלו הוא האומץ לקחת את סיפור לכידתו של בן לאדן ולהציג אותו בצורה הרבה פחות הירואית מהדימוי שאמריקה אימצה לעצמה. מצד אחד השילוב הזה הביא לה את הביקורות הטובות ביותר מכל סרטי השנה, מנגד הוא עלה לה בסיכוי לזכות באוסקר. כל זה כשלא מעט מהאנשים שמכפישים את הסרט שלה בכלל לא ראו אותו. במובנים של היום כשטיפש זורק סטטוס אחד, גם שלושה חכמים לא יתקנו את הפנס בעין.
שוברי קופות
מי אמר שיהיה כאן רע כשהזומבים יפלשו? בסופ"ש האחרון הם הצילו את קופות צפון אמריקה מעוד שבוע של סרט אימה על האחים גרים בצמרת. "מת עליה", הדרמה על מת מהלך שמתאהב בבחורה חיה ובועטת, משקיף על כולם מלמעלה אחרי שלושה ימים בהם גרף 19.5 מיליון דולר. "כדור לראש", סרט הפעולה החדש של סילבסטר סטאלון, התמקם אמנם במקום החמישי ברשימה אבל גם עם סכום מאכזב במיוחד של 4.5 מיליון דולר, למרות שהוקרן בתפוצה רחבה. בכך הצטרף לחברו הטוב, ארנולד שוורצנגר, שלמד בשבוע שעבר שתהילת האייטיז חלפה מזמן.
הנזל וגרטל הוסיפו לקופה עוד 9 מיליון דולרים שמביאים אותם ל-34 בסך הכל אחרי שבועיים. ג'ניפר לורנס ובראדלי קופר ממשיכים באהבה המשוגעת שלהם מ"אופטימיות היא שם המשחק", ששורת הרווח שלו עומדת על לא פחות מ-400 אחוזים (21 מיליון דולר תקציב לעומת 80 מיליון דולר הכנסות). אם כבר אהבה, גם קוונטין טרנטינו מרגיש אותה היטב. השבוע חצה "ג'אנגו ללא מעצורים" את רף 150 מיליון הדולר בהכנסות. יותר מכל סרט אוסקר אחר בשנה האחרונה.
טריילר השבוע: צל הימים
מישל גונדרי הוא מסוג הבמאים שצריכים היתר לחלום בגדול. בשנים האחרונות ניסה הצרפתי המבריק "להתברגן" בסרטי מיינסטרים הוליוודיים (כמו "הצרעה הירוקה") שנראו די רע. אבל כשהוא באזור הנוחות שלו, זה שנע בין מציאות לחלום, יוצאות היצירות שהופכות קולנוע לחגיגה. מאז 2004, אז הביא לנו את "שמש נצחית בראש צלול", לא נראה טריילר כל כך מזוהה עם העולם והשפה של גונדרי כמו "צל הימים". הכל שם נראה כמו שילוב של ארץ עוץ וארץ הפלאות בכיכובה של בחולמת הכי מתוקה בעולם: אודרי טוטו ("אמלי"). "Mood Indigo" (שם הסרט באנגלית) נלקח מתוך נעימת ג'אז מפורסמת והוא מתאר את סיפורה של אישה שסובלת ממחלה בלתי מוכרת כתוצאה מפרח שגדל בריאות שלה. זה נראה כמו הסרטים שבסופם יוצאים עם חיוך מרוח על השפתיים ותחושה של חלום מתמשך.
הטוב, הרע והמכוער
הטוב: כל העולם ואחותו עפו בשנה האחרונה על "הפשיטה", סרט האקשן האינדונזי הסופר אלים, שכבש את העולם. השבוע הסתבר שהעבודות על סרט ההמשך כבר החלו, כשהפעם הסיפור צפוי להתפרס מבניין אחד אל רחובות עמוסים בנבלים עם עצמות פריכות. יאם.
הרע: ההחלטה למנות את ג'יי.ג'יי.אברמס לבמאי "מלחמת הכוכבים" כבר גובה קורבנות. אחרי שהודיעה במסיבת עיתונאים חגיגית שהסרט השביעי יגיע ב-2015, חזרה בה דיסני השבוע וטענה שלוחות הזמנים גמישים. טוב, ככה זה כשג'יי.ג'יי מתעקש להפיק גם את "מסע בין כוכבים 3".
המכוער: אל פאצ'ינו בתפקיד מפיק המוזיקה פיל ספקטור בסרט חדש של HBO. ואתם חשבתם שמאיר איינשטיין צריך להסתפר.