בשנה שבה המרוץ נראה כל כך צפוי, דווקא מי שמעזים להמר על הפתעות יכולים לצאת עם כל הקופה. על מי כדאי להמר בתור הסוס השחור של הטקס הנוצץ? וגם: איך מעט יותר סרטים יהפכו את התעשייה לטובה יותר ומה לעזאזל רוצה האיש המוזר הזה מהחלקים האינטימיים שלנו? עושה סצנות
זכייה שנייה ברציפות? למה לא בעצם?
מחפשים את ההפתעה
מוזר. זה הדבר הכי מתבקש לומר על המרוץ לאוסקר 2014. מצד אחד, כבר שנים שלא הייתה לנו רשימה איכותית כזו של מועמדים, מגוונת מבחינת סגנון, תקציב ותקופות. יש בה מכל הטוב שבעולם כדי לייצר קרב חורמה עד הפוטו פיניש. ובכל זאת כבר שבועות שפרשני האוסקר ואתרי ההימורים דבקים באותם היחסים ובאופן כללי, למעט תקופה קצרה במהלך ינואר, נראה שכל מה שציפינו לו עוד בסיום פסטיבל טורונטו בספטמבר, קרה. "כוח משיכה" כנראה בכל זאת "טכנולוגי מדי" לטעמה של האקדמיה, למרות היותו הסרט הכי פורץ דרך של השנה. "היא" מוזר מדי, למרות שהוא כולל את ההופעה הטובה ביותר של שחקן כלשהו בשנה הנוכחית (כן, כולל מת'יו מקונוהיי). אפשר להמשיך ככה גם ל"נברסקה" (קטן מדי, שחור-לבן), "הזאב מוול סטריט" (וולגרי) וכל יתר המועמדים. כולם חסרים את מה הטיימינג המושלם של "12 שנים של עבדות".
אבל עזבו את הסרט, גם ביתר הקטגוריות הכל נראה סגור. לטו ומקונוהיי בשחקנים, בלנשט וניונגו בשחקניות, קוארון בבימוי והתסריטים שיתחלק בין "חלום אמריקאי" (מקורי) ו-"12 שנים של עבדות" (מעובד). כשלוקחים בחשבון שגם הקטגוריות הטכניות די סגורות ("כוח משיכה"), מגיעים למסקנה שלא ממש אטרקטיבי לקום מוקדם בבוקר השנה. אבל לטקס האוסקר יש מסורת של הפתעות, בכל שנה יש אחת כזאת לפחות. מישהו מהמועמדים שנראים בטוחים לגמרי כרגע, עשוי להישאר בחוץ. מי זה יהיה? ההימור ההגיוני על הפתעה תהיה ג'ניפר לורנס בקטגוריית שחקנית המשנה (העסק שם הרבה יותר פתוח ממה שנדמה) או תסריט מקורי ל"היא". אבל אם אתם ממש בקטע של ללכת על הקצה, תוכלו לשים את ההימור שלכם על "כוח משיכה" לסרט הטוב ביותר. איך זה יקרה? פשוט בגלל הסטטיסטיקה. מתוך 85 טקסי אוסקר רק ב-22 נרשם פיצול בין הסרט לבמאי הטוב ביותר (בערך 1 ל-4). מאחר שהעניין הזה כבר קרה בשנה שעברה, הסבירות לעוד פיצול קטנה עוד פחות. בהצלחה למנחשים.
זאת לא הכמות | צילום:
miramax films
פחות זה יותר
כל מי שניסה לרכוש אי פעם מכשיר חדש של אפל בשבועות הראשונים להפצתו, מכיר את תחושת התסכול של לא להצליח להגיע בזמן למלאי המוגבל. שוב צריך להמתין למשלוח הבא ושוב לשאול את עצמכם למה לא מותג אחר, שזמין כל הזמן, ולדעת שתעשו את זה גם בפעם הבאה. אפל פיצחה את הקוד של ההיצע והביקוש, אבל יש עדיין הרבה תעשיות שלא למדו ממנה את הלקח. תעשיית סרטי האינדי, למשל, היא אחת מהן. במאמר ארוך ב-Salon מסבירה ביני בארנס, פרשנית סוציו פוליטית, את העובדה שהסרטים "הקטנים" יורים לעצמם ברגל בגלל שאינם מסוגלים להבין את הקונספט של יותר מדי מאותו דבר.
לדוגמא, מסבירה בארנס, ב-1992, השנה בה יצא לעולם "כלבי אשמורת" של טרנטינו, יצאו רק 250 לבתי הקולנוע. 22 שנים לאחר מכן עומד המספר על 1,500 סרטים בשנה האחרונה בארה"ב בלבד, בראייה עולמית המספר עומד על 7,500 סרטים. עם כמות עצומה כזו של מבחר והעובדה שצופה הקולנוע הממוצע צופה בפחות מ-100 סרטים בשנה, טוענת בארנס שהתעשייה הופכת לסוג של "וול-מארט": מייצרת עוד ועוד תכנים זולים וירודים כביכול כדי להגביר את התחרות, אבל בגלל שאין מי שירכוש את כולם, דווקא העובדים שלה זוכים לתנאי מחפירים. הפתרון? לייצר פחות. רק כך נוכל לזהות את הטרנטינואים והווס אנדרסונים הבאים, מבלי שילכו לאיבוד בתוך ים של כותרים שנראים ונשמעים אותו הדבר. פחות סרטים מייצרים יותר עניין בעצם זה שהקהל נאלץ לחכות למוצר שלו. הגיוני? בהחלט, הסיכוי שמישהו יאמץ את ההמלצות האלה? לא היינו שמים על זה את הכסף שלנו.
טריילר השבוע
סיגי הארטרסון הוא איסלנדי חביב עם תחום עיסוק שיגרום לקוראי המדור להתקפל באי נוחות: האיש אוסף פינים למחייתו. הארטרסון הוא הבעלים הגאה של המוזיאון הראשון בעולם לאברי מין זכריים, אותם אסף מכל בעל חיים אפשרי על פני הכדור, למעט אחד: האדם. הסרט הדוקומנטרי המשעשע וחביב הפסטיבלים הזה, מציג את המסע שלו בעקבות הפרט היחיד שחסר באוסף שלו והניסיון להשיגו. כי איזה מוזיאון פינים שמכבד את עצמו יכול להסתכל על עצמו במראה בלי נציג להולכים על שתיים?
הטוב, הרע והמכוער
הטוב: ג'ון סקוויב בת ה-84 מסבירה לחברי האקדמיה למה זה ממש בסדר שלא יבחרו בה לשחקנית הטובה ביותר
הרע: לא ממש ברור מה הטריילר של "שומרי הגלקסיה" היה אמור להביע. בינתיים נקטלג אותו כרע, למרות שיש לו את כל הפוטנציאל להפוך בסוף ל"כל כך רע שהוא גאוני"
