הידעתם, ילדים? תוכניות ריאליטי הן לא המציאות. כן. אני יודעת. זה בלתי נתפס. לא רק זה, תחרויות שירה לא באמת מעמידות את המוזיקה במרכז. שוקינג, הא? זאת ועוד - שובתי רעב מנשנשים חטיפים בסתר, התעודות לא נכתבות ערב לפני ה-20 ביוני ואליהו הנביא היה די מניאק. מוכנים לאמת המזעזעת מכולם? כל אחת מכוכבות "כמעט מפורסמת", המתרחש בחלקו בבית ספר תיכון, כבר עברו את גיל 20, עומר דרור איננו זמר גדול ולנועה קירל אין ממש תפקיד בסרט. סליחה. ניפגש כאן באותה השעה בשבוע הבא לדבר על זה. תישארו חזקים.
"כמעט מפורסמת" הוא תשדיר שירות חמוד וצבעוני נגד סכנת ההשתתפות בריאליטי. הכמעט מפורסמת הנ"ל היא שיר כרמי (ניב סולטן), תלמידה מצטיינת עם חברה אחת בלבד ורגשי נחיתות לרוב. כשאחיה הגדול תומר (עומר דרור) מתקבל לריאליטי שירה (זהירות, זו מלכודת!!!) היא הופכת למלכת המסדרון לשנייה וחצי. מזל שמשפחת כרמי היא משפחה יציבה - אמא מורה למתמטיקה, אבא מדריך יוגה, סשנים יומיים של יוגה ומדיטציה, תזונה צמחונית ואובססיה קלה להודו. משפחה כזו לא תיפול מיד בפח הריאליטי, נכון? לא נכון. האב מכריז שהוא מודאג מכל "הזוהר הריקני" הזה, האח מצהיר שאולי הטלוויזיה היא "המסע הרוחני" שלו, לא תספיקו להגיד "עמית פרקש בתור החברה המודאגת של תומר? איזה תפקיד מבוזבז" וכבר כולם נקלעים להיסטריה של סמסים, בלייזרים וסלפיז.
דווקא מגניב לראות סרט נעורים דובר עברית שאין בו שום אלמנט מד"בי או פנטסטי מאולץ או איזה טרגדיה ישראלית נוראית. זה אפילו כמעט מצליח - הוא משתמש היטב בנוסחה הז'אנרית וגם ברגעי החלשים הוא לא מתדרדר לדרגת "מביך". אך כאמור, רק כמעט. מזל שהוא סימפטי מספיק כדי לחפות על התסריט המפוספס שלו. הבעיה החמורה ביותר כאן היא הפוקוס. סרט כזה חייב להיצמד לגיבורה שלו כמסטיק בשיער, היא הרי זו שמופיעה בכותרת, זו שמכניסה ומוציאה אותנו מהסיפור. כשהמשפחה צופה בו מופיע לראשונה בטלוויזיה, שיר דחוקה אי שם באחוריי הפריים, מציצה בקושי בין אבא ואבא ושותקת. האח הופך במהרה לגיבור האמיתי, זה שנדרש להתמודד עם דילמות, לפעול, לאבד ולמצוא מחדש. ושיר? מדי פעם אנחנו נזכרים שיש לה קצת בעיות בבית ספר, שיש שתי מקובלות שמציקות לה, שהיא מאוהבת באיזה אפס עם פוני שמופיע בסרט לפחות משלוש דקות. אם אתם רוצים שהגיבורה שלכם תתנהג כמו כלבה מהגיהנום, לפחות תשכנעו אותנו שאמור להיות לנו אכפת. הסרט לא מתעכב על ניסיונות לשכנע אותנו שהפיתוי העומד בפני תומר ושיר אשכרה מפתה - מהרגע הראשון ברור שהם טועים ושהתמורה לשינוי וההתפשרות על עצמם היא ריקנית ונבובה. חינוכי אמנם, אבל גם מתסכל לצפייה.
גם תומר כרמי הוא לא בדיוק דמות מורכבת ורבת רבדים. "כמעט מפורסמת" הוא סרט פשוט למדי - קצת ריאליטי, קצת השחתה מוסרית, קליפ של נועה קירל אחת לחצי שעה. קירל, כאמור, היא לא ממש דמות, יותר כמו הופעת אורח מורחבת כרותם, מתחרה נוסף בריאליטי השירה הידוע לשמצה. רותם היא לא ממש בנאדם אלא פלקט של כוכבת פופ אגואיסטית ואנוכית, שהיא בעצם רק בובה בידיו של אורי פפר שאחראי בערך לכל התפקידים בהפקת התוכנית וגם למשפטים הכי מצחיקים בסרט (בכוונה? אולי, לא ברור). בטלוויזיה כמו בטלוויזיה הכל קורה מאוד מהר - עכשיו תומר מפורסם וכולם אוהבים אותו, עכשיו הוא פישל וכולם צועקים לו בוז. אמין אבל בלתי משכנע, כי למה לתת תפקיד כזה לשחקן-דוגמן שלא יודע לשיר כשהמדינה מלאה בפליטי ריאליטי שירה שאשכרה יודעים לשיר?
אז התסריט בעייתי, נועה קירל לא באמת קשורה פה, הביצועים של תומר כרמי ללהיטי גלגלצ בינוניים במקרה הטוב והגיבורה נטולת חוט שדרה, מה כן עובד כאן? השחקנים, בעיקר. לימור אקטע כאמא כרמי, נואל ברקוביץ' ומור פולנוהר בתור המין גירלז של בית הספר, פפר, פרקש - כולם קיבלו דמות שהיא קצת קריקטורית והלכו איתה עד הסוף, בלי להתבזות. האחים לבית כרמי טובים פחות, אבל בסדר. אך הדמות הטובה מכולם היא רוני (עמית יגור), חברתה הטובה של שיר, שחולמת להיות עיתונאית ובינתיים מסתובבת במסדרונות בית הספר בלבוש היפסטרי וליפסטיק אדום בוהק. אנא מכם, האחים אדרי, תנו לרוני סרט המשך שילווה אותה במסעותיה אל ההצלחה בתקשורת. היא מצחיקה, חכמה וכיף איתה. אם זה לא נראה לכם מספיק מסחרי, פשוט תרימו טלפון לסטטיק ובן-אל ותבקשו מהם לשחק את השותפים שלה לדירה או משהו.
mako תרבות בפייסבוק