אחד הדברים הכי אהובים על מפיקים בהוליווד זה מִחזור. עד כמה הם אוהבים למחזר? ובכן, עד כדי כך שהם מוכנים לעשות רימייק וריבוט (אתחול מחדש) לסדרת סרטי "משחק ילדים", תוך התעלמות מהיוצר המקורי של הסרט, שהמשיך לעשות המשכונים עד היום, האחרון שבהם (שביעי במספרו) יצא רק לפני שנתיים. דון מנסיני יצר את סדרת סרטי "משחק ילדים" לפני יותר מ-30 שנה, כאשר הסרט הראשון יצא בשנת 1988. למרות עליות ומורדות, כישלונות בקופות וחוסר אהדתם של המבקרים, קהל המעריצים הנאמן של "משחק ילדים" נשאר בסביבה וכך גם מנסיני, שנשאר גם הוא נאמן למעריצים והמשיך ליצור סרטים בכיכובה של הבובה הרצחנית, וכעת גם עובד על סדרת טלוויזיה שצפויה לצאת ב-2020.
אבל למפיקים בהוליווד לא אכפת מזה. הם ראו את הפוטנציאל האדיר שבמחזור סרטי אימה ישנים (לראיה: "זה", "האלווין" ועוד) והחליטו לעשות רימייק משלהם ל"משחק ילדים" שמתבסס בחלקו על הסרט הראשון בסדרה, אך מתעלם מכל השאר. כך התחילה דרמה לא קטנה עוד לפני שהסרט יצא לאקרנים, כשמנסיני, בראד דוריף (השחקן שמדובב את צ'אקי) וג'ניפר טילי (ששיחקה ב"כלה של צ'אקי") הצהירו כי הם לא תומכים ברימייק החדש ולא רוצים שום קשר אליו. וכך יצא לדרך "משחק ילדים", עם יוצרים חדשים, שחקנים חדשים ועיצוב מחודש לבובה שהטילה אימה על ילדים משנת 1988.
העלילה של "משחק ילדים" גרסת 2019 שונתה מעט מהגרסה המקורית, ועודכנה לדור ה-Y וה-Z. עדיין מדובר באם חד הורית ממעמד נמוך (אוברי פלאזה) שקונה לבנה הצעיר, אנדי (גבריאל בייטמן) בובת "באדי" ליום הולדתו. באדי הפעם הוא לא סתם בובה, אלא רובוט בסגנון אלכסה/סירי, שיכול להתחבר למוצרי חשמל שונים בבית ולמעשה יכול לנהל את הבית. אלא שהבובה של אנדי, צ'אקי, יכולה לעשות הרבה יותר מזה. בתחילת הסרט אנו עדים למריבה בין עובד וייטנאמי מותש במפעל ייצור הבובות, לבין מנהלו האכזר, שמובילה את העובד המתוסכל לאקט קטן של נקמה: הוא מתכנת בובה אחת מחדש, כך שבמקום להיות בטיחותית למשתמש ולפיכך לא מסוגלת לנהוג באלימות - כעת הבובה יכולה לעשות כל מה שעולה ברוחה. אם הסרט המקורי כלל אלמנטים על-טבעיים והבובה נעשתה רצחנית כי נכנסה אליה נשמתו של רוצח סדרתי, הפעם מדובר במאה אחוז אימה טכנולוגית.
אין ספק שהיוצרים היו צריכים להצדיק את הרימייק ולעשות אותו שונה מהמקור ועדכני יותר, כי בכל זאת, עברו 31 שנה מאז הסרט הראשון. אם הסרט הראשון בסדרה נשען על הקונסומריזם הכבד של שנות ה-80, הפעם לא מן הנמנע שההישענות תהיה על הטכנולוגיה שהשתלטה על חיינו ומה קורה כשהיא בוגדת בנו. גם צ'אקי עבר לא מעט שינויים, חלקם הטיבו עמו ואחרים פחות. הבובה החדשה לא מפחידה כמו הבובה המקורית ואף יש סצנה שלמה בסרט שמוקדשת למאמציו הקשים של צ'אקי לייצר הבעת פנים מאיימת, ללא הצלחה. אז אם אתם מעריצים אדוקים של סדרת הסרטים משנות השמונים, ייתכן שלא תחבבו במיוחד את מתיחת הפנים הרצינית שעבר הסרט. אבל אם אתם חובבי אימה וקומדיות אימה בפרט - צפויה לכם הנאה. "משחק ילדים" הוא אמנם לא מפחיד במיוחד, אבל הוא הפתיע בכמה שהוא מבדר. הוא לא לוקח את עצמו ברצינות ובעיקר מתבסס על הומור עצמי, בדיחות על טכנולוגיה ומחוות לסרטי אימה וסרטי אייטיז שונים (צ'אקי מפעיל חפצים חשמליים בעזרת האצבע שלו, שמאירה. מישהו אמר א.טי?).
חשוב להבהיר: יש כאן יותר הומור מאימה, אבל עדיין מדובר בקומדיית *אימה*. צפו להמון דם ולסצנות שלא מיועדות לבעלי לב חלש. מה שמוביל אותי לאחד החסרונות של הסרט - וזה שהוא לא הכי עקבי בטון שלו. סרטי אימה מתחלקים לשני סוגים עיקריים: אלה שהקורבנות הן דמויות שטוחות ומעצבנות שהצופה שמח שהרוצח הורג. ואלו שהקורבנות הן דמויות אהובות שכואב לנו שהן נרצחות בדם קר. רוב הסרט עשוי לפי הדוגמה הראשונה ואילו השליש האחרון נעשה מעט רציני יותר, אולי יותר מדי בהשוואה לחלקיו הראשונים של הסרט. הבמאי לארס קלווברג ("פולארויד") עשה עבודה מצוינת בבימוי קומדיית אימה מדממת וכיפית, אך אם הוא היה הולך עד הסוף עם הצד "הכיפי" של הרציחות של צ'אקי, הסרט יכול היה למשש את מלוא הפוטנציאל שלו. התוצאה היא ברובה כיפית מאוד ומצחיקה, אבל לא מדובר בסרט שיזכרו לאורך זמן.
השחקנים עושים את המיטב שהם יכולים לעשות בהתחשב בכך שדמויותיהם שטוחות וסטריאוטיפיות ומאוד לא מפותחות (וחבל שכך). רבים מהשחקנים מגיעים מעולמות הקומדיה, ביניהם אוברי פלאזה ("מחלקת גנים ונוף") ובריאן טיירי הנרי ("אטלנטה"), אז אין ספק שהם עושים עבודה מעולה עם המעט שהם קיבלו. מארק האמיל ("מלחמת הכוכבים") מפתיע לטובה בתור הקול של צ'אקי. בכל זאת, קולו של צ'אקי מזוהה מזה 30 שנה עם בראד דוריף ("שר הטבעות") ומדובר בנעליים די גדולות שהאמיל היה צריך להיכנס אליהן. אבל משהו בקול המעט תמים שלו עושה את העבודה בצורה מצוינת, בעיקר כי הוא מתאים לאופיו של צ'אקי החדש. בשונה מצ'אקי המקורי, הוא לא רוצח סדרתי צמא דם שמשתלט על בובה, אלא צ'אקי החדש הוא פשוט רובוט "תמים" שלוקח יותר מדי ברצינות כל דבר שבעליו בן ה-13 אומר. הוא "רק" רוצה להיות חבר טוב ובעיניו חבר טוב זה לעשות כל מה שצריך כדי לרצות את בעליו, גם אם זה אומר לרצוח בן אדם בעזרת מכסחת דשא רק כי אנדי אמר שהוא לא מחבב אותו.
בשורה התחתונה, "משחק ילדים" הוא רימייק לא מתוחכם במיוחד שגם לא מחדש הרבה, אבל הוא מאוד מבדר ומאוד מתאים לחובבי אימה. מי שלא בקטע של קומדיות אימה או מי שמחפש סרט שהוא מאה אחוז אימה ופחד, ככל הנראה לא ייהנה במיוחד. אבל אם אתם נהנים מסצנות מלאות דם והומור עצמי, צפויה לכם הפתעה נעימה והנאה גדולה.