קאט ופטריק, "עשרה דברים שאני הכי שונאת אצלך"

סוף הניינטיז ותחילת שנות האלפיים היו תקופה טובה לקומדיות התבגרות רומנטיות, ו"עשרה דברים" היא אחת האהובות ביותר מהבציר ההוא. צפייה חוזרת בסרט הזה תגלה שהוא התיישן לא משהו, אבל ג'ולייה סטיילס והית' לדג'ר נשארו זוג תיכוניסטים לוהט במיוחד, גם אם הם לא ממש נראים בגיל המתאים. בסוג של עיבוד מודרני וחופשי מאוד של "אילוף הסוררת", קמרון (ג'וזף גורדון לוויט צעיר וחמודי) רוצה לצאת עם ביאנקה (לריסה אוליניק, אלכס מאק בשבילכם) ולצורך כך נדרש למצוא שידוך לאחותה הגדולה. אך אבוי, קאט היא אידיאליסטית חמומת רוח וקצת טרחנית, כך שהיחיד שמסכים לנסות הוא הווירדו של בית הספר. טוב סרט, בסדר, שני האנשים הכי יפים בבית ספר הם גם הכי פחות פופולריים. הגיוני.

 

דני וסנדי, "גריז"

מה נשאר להגיד על שני אלה? קודם כל, שיותר מדי אנשים מתעקשים שמדובר בסרט מיזוגני בגלל סצנת המייקאובר, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהמחווה הסמלית הזו הגיעה אחרי סרט שלם של מייקאובר לצד הגברי בצמד. שנית, שג'ון טרבולטה ואולביה ניוטון ג'ונס אולי אדירים ביחד, אבל לא נראים אפילו קצת כמו בני 17. מוטיב חוזר בכתבה.

 

אלין ואגנס, "פאקינג אמאל"

הגרסה החד-מינית לאחד מקווי העלילה השחוקים והאהובים בקומדיות התיכון: "החנון מתאהב במישהי ממש לא בליגה שלו, או שמא?". אגנס היא הנערה החדשה והבודדה בכפר נידח ומבאס בשוודיה, אלין היא מלכת הכיתה הפופולרית והמחוזרת. אחרי שכל השכבה עושה לאגנס הקיץ של אביה, החברות המאניקיות של אלין שולחות אותה להשלים את ההשפלה ולחשוף את אגנס כלסבית. זה רק נשמע כמו סרט נעורים אמריקאי ממוצע, כשבפועל מדובר בקלאסיקת התבגרות גאה שהיא מצחיקה כמעט באותה המידה שהיא עצובה ואכזרית.

 

מייגן וגראהם, "יחידה במינה"

"But I'm a Cheerleader" הוא קורבן טרגי של תרגום מזעזע וגם סרט קאמפי וכיפי מאוד. מייגן, בגילומה של נטשה ליון (ניקי ב"כתום זה השחור החדש"), היא מעודדת בת 17 עם חיים הטרונורמטיביים מושלמים, לכאורה. כשחבריה ובני משפחתה חושדים שהיא בכלל לסבית בארון, היא נשלחת למרכז טיפולי המרה שנראה כמו חלום רע. מנהלי המוסד שכחו שאם שמים הרבה נערים ונערות עם תיאבון מיני במקום אחד, יכול להיות שהתוצאה שתתקבל היא ההפך הגמור. זה בדיוק מה שקורה כשמייגן פוגשת את גראהם, שמרגישה הרבה יותר בנוח עם זהותה המינית. שתי צעירות נאות + סביבה שבה הקשר ביניהם הוא טאבו + הופעת אורח של רופול = מרגש ברמות של כלה.

 

פריס וסלואן, "שמתי ברז למורה"

עוד סרט שתורגם באכזריות, והפעם "Ferris Bueller's Day Off". הזוג היציב ביותר ברשימה, ואולי הזוג היחיד בקולנוע של ג'ון יוז שלא מתבקש לומר עליו "עאלק, אני נותן להם מקסימום חודשיים". פריס וסלואן התאחדו בזכות היותם קולים להחריד ופשוט כיף איתם, הייתי בשמחה רואה סדרה של שלוש/שש/עשרים עונות שכל מה שקורה בה הוא ששני אלה מסתובבים בעולם, רואים דברים ומגיבים אליהם.

 

טרייסי ולינק, "היירספריי"

בגרסה המקורית משנת 1988, ריקי לייק היא נערה שמנה מבולטימור שמתקבלת לתוכנית ריקודים בערוץ המקומי. לינק הוא בן זוגה של הבחורה הכי רזה, בלונדינית ועשירה בקבוצת הרקדנים, שמתאהב בטרייסי ועובר לרקוד רק איתה. כל העניין הזה הוא רק עלילה צדדית כשהעיקר הוא מאבקם של "האחרים" - בתחילה נערה שמנה ובהמשך נערים ונערות כהי עור - להשתלב בתוכנית ובחברה בכלל. כמקובל בסרטי ג'ון ווטרס, טרייסי ולינק פועלים כיחידה אחת, כשותפי גורל, ובקושי יכולים להוריד את הידיים אחד מהשנייה. בגרסת המחזמר מ-2007 זה קצת יותר מסובך, שכן לינק (זאק אפרון עם בלורית אלביס) חושש מפגיעה אפשרית בקריירה שלו עם יסתבך עם אקטיביסטית תומכת אינטגרציה. בסוף הכל בסדר ויש שיר וריקוד משותף וכל זה.

 

ג'ונו ופולי, "ג'ונו"

להיט ההיפסטרים מסוף העשור הקודם אולי קצת (הרבה) גימיקי ומנייריסטי, אבל חייבים להודות שמייקל סרה חמוד פה באופן מאוד נדיר. ג'ונו בת ה-16 (אלן פייג') מאבדת את בתוליה ונכנסת להריון מפולי, אצן ביישן וקצת טמבל עם חיבה מוזרה לטיק-טק תפוז. הם לא זוג וייקח להם סרט שלם להפוך לכאלה, אבל כשזה סוף סוף קורה זה הכי מושלם שאפשר. כל מה שרציתם לדעת על דור ה-Y בסרט אחד: אפילו כשהם עושים ילד ביחד אף אחד לא מעז לומר "אולי פשוט נהיה זוג כבר וזהו?".

 

בן ומקינלי, "קיץ אמריקאי חם ורטוב"

קומדיית הקאלט משנת 2000 לא מתעמקת יותר מדי בזוגיות של בן (בראדלי קופר) ומקינלי (מייקל איאן בלאק), ובעצם לא בשום דבר. זו פארודיה מטורללת לגמרי, שכולה עקיצות על סרטי מחנות קיץ וטינאייג'רז חרמנים, והזוג הגאה היחיד שלה מצליח לגנוב את ההצגה בזכות סצנות ספורות אך מושלמות. הטובה מכולם היא כמובן סצנת הסקס המחרמנת לאללה, על רקע ווייס אובר של החברים של מקינלי, שדנים בשאלה איזו בחורה הם צריכים לשדך לו. אחד הדברים המוזרים ביותר בסרט הזה, שסדרת פריקוול שלו עלתה לפני שנה בנטפליקס, הוא העובדה ששחקנים מבוגרים לוהקו לתפקיד בני ה-17 בכוונה. קופר היא בן 26 בזמן הצילומים, למשל. פחות מוגזם מג'ון טרבולטה, אם תשאלו אותי.