בימים האחרונים התבשרנו כי סרטה החדש של נטלי פורטמן, “Jane Got a Gun”, נדחה בשלישית ויעלה לאקרנים רק בפברואר 2016 – לא בדיוק החדשות הכי מבטיחות כשמדובר בסרט שצולם כבר ב-2013. למרות זאת, כשמסתכלים על תקציר הסרט, עדיין יש סיבה לשמור על אופטימיות. בסרט, שבנוי כמערבון, מגלמת פורטמן את ג'יין, אישה שלומדת מהאקס שלה (ג'ואל אדגרטון) איך להפוך למכונת הריגה. ג'יין לומדת את רזי השליטה באקדח כדי שתוכל להגן על עצמה ועל בן זוגה (נוח אמריך), שמאוים על ידי כנופיה שמנסה לחסל אותו בראשה עומד מנהיג אכזרי בגילומו של יואן מקגרגור. מצלצל מוכר? זו לא הפעם הראשונה שגבר מלמד את פורטמן איך להרוג. אמנם הפעם היא מגנה על משפחתה, ולא נוקמת את מותה, אבל התסריט של “Jane Got a Gun” נשמע לא רחוק לחלוטין מהתסריט של "לאון", הסרט שהביא לפריצתה כשהייתה בת 12 בלבד. "לאון" נחשב עד היום לסרט מצוין, כך של“Jane Got a Gun” יש לאן לשאוף.
בזמן ש"Jane Got a Gun" מחזיר את פורטמן למחוזות מוכרים, "סיפור על אהבה וחושך", שיצא החודש לאקרנים, לוקח אותה לצד השני של המצלמה ונותן לנו הזדמנות להכיר את השחקנית הuותיקה כבמאית בדרמה הדוברת עברית, שנראית כהיפוך המוחלט ממערבון אקשן. ב"סיפור על אהבה חושך", שמבוסס על ספרו של עמוס עוז ומספר את סיפור התבגרותו של עמוס בן ה-10 על רקע קום המדינה, גם מגלמת פורטמן את פניה, אמו הדיכאונית של עמוס.
מי שעוקב אחרי הקריירה של פורטמן לא יהיה מופתע לחלוטין מהמהלך. אחד הדברים המעניינים ביותר בקריירה של פורטמן - מהשחקניות הבולטות בתקופתנו – הוא שהיא מעולם לא מיצבה את עצמה בז'אנר אחד. למרות האפיל האיכותי שהשחקנית משדרת, היא הספיקה להתנסות בהרבה יותר מדרמות איכותיות וזוכות אוסקר.
פורטמן, שנולדה בירושלים ועברה לארצות הברית בגיל 4, המשיכה לככב בסרטים גם לאחר הפריצה שלה כילדה שחקנית. את כניסתה למיינסטרים האמריקאי היא חייבת לתפקידה כפאדמה אמידאלה בטרילוגיה המקדימה ל"מלחמת הכוכבים". פורטמן נכנסה לנעליה של המדינאית האידאליסטית בשנת 1999 והמשיכה בתפקיד עד לסרט האחרון בטרילוגיה, ב-2005. מאז נראה שאין ז'אנר אותו הזניחה פורטמן במהלך הקריירה שלה: סרטי אינדי חנונים ("גארדן סטייט"), דרמות איכותיות ("קרוב יותר", עליו גם הייתה מועמדת לאוסקר וכמובן, "ברבור שחור", שגם זיכה אותה בפרס), קומדיות רומנטיות ("קשר לא מחייב", "אוהב אותך, ניו יורק"), סרטי פעולה ("ונדטה") וגיבורי על ("ת'ור").
האם העובדה שפורטמן לא מפחדת לקחת תפקידים מגוונים פוגעת באמינות שלה כשחקנית? ב"ניו יורק טיימס" הכינו השנה רשימה של הסרטים הכי גרועים בכיכובה, עם הכותרת הלא מחמיאה שטוענת שהשחקנית "תעשה כל דבר שמגיע עם צ'ק". את המקום הראשון תפס "קשר לא מחייב", למי שתהה. ב-Slate כינו אותה בעבר כמייצגת דור ה"ילדים המתוכנתים", לא הכינוי הכי מפרגן; וב-AV Club סיכמו את הדעות החלוקות על יכולת המשחק של פורטמן בכתבה שנקראת "האם נטלי פורטמן יודעת לשחק?" (הם, אגב, החליטו שכן). את הדאחקות על "קשר לא מחייב" יכולה פורטמן לפטור בכך שהקהל דווקא התחבר לסרט, שהכניס כמעט 150 מיליון דולרים. פורטמן עצמה טענה בראיון שהתרחש לרגל יציאת הסרט שהדבר היחיד שהיא רוצה זה שהקהל יתחבר למה שהיא עושה. במובן הזה נראה שהיא מצליחה.
למרות זאת, גם פורטמן מפגינה לפעמים חוסר בטחון לגבי הבחירות המקצועיות שלה. בראיון שנערך החודש סיפרה השחקנית שבעקבות צפייה ב"ברוד סיטי", התכנית האהובה עליה בטלוויזיה, היא כבר לא בטוחה בתפקיד שגילמה ב"גארדן סטייט". "בתכנית יש דמות מאוד טיפשה של מדריך כושר, הוא הכי גרוע", היא מספרת. "הוא כזה 'או מיי גאד, אני אוהבת את גארדן סטייט! תרמתי את כל הכסף שלי לפרויקט הקיקסטאר של זאק בראף'. אז עכשיו, בגלל שאנשים שאני חושבת שהם הכי קולים חושבים שזה עלוב, אני קצת חסרת בטחון לגבי זה". הקומדיה ההיפסטרית, מנגד, עדיין נחשבת אהובה, עם 86% ביקורות טובות ב-rotten tomatoes ורווחים של מעל ל-35 מיליון דולרים, לסרט שעלה רק 2.5 מיליון דולרים. בראיון נוסף הודתה שהביקורות הגרועות שקיבלה על משחקה ב"מלחמת הכוכבים" גרמו לכך שקריירת המשחק שלה כמעט ונקטעה ושאף במאי לא היה מעוניין לעבוד איתה.
בכל זאת, פורטמן לא מוותרת וממשיכה לשחק על כל הקלפים. על פי IMDB, קיימים לא מעט פרויקטים על הכוונת של השחקנית ובשנתיים הקרובות עתידים לצאת שלוש דרמות בכיכובה: "Untitled Terrence Malick Project", "Planetarium" ו"קנדי", בו היא תכנס לנעליה של ג'קי קנדי. בנוסף, פורטמן עובדת על הפקת מספר סרטים ביניהם קומדית האימה "גאווה, דעה קדומה וזומבים" וסרט דוקומנטרי שמבוסס על "לאכול בעלי חיים" של ג'ונתן ספרן פויר. בינתיים נראה שהיותה של פורטמן זיקית במונחי התעשייה ההוליוודית, לוקחת אותה רחוק.