ז'אן-מארק ואלה הציג בשנת 2005 סרט רביעי באורך מלא, שהפך לנקודת מפנה בקריירה שלו: "קרייזי" (C.R.A.Z.Y במקור), המבוסס על סיפור חייו של חבר קרוב ועל סיפורו שלו. זה היה סיפור משפחתי שלפחות על הנייר נשמע כמו משהו שכבר ראינו - צעיר ממשפחה שמרנית מבין שהוא נמשך לגברים ולאחר תהליך פנימי ארוך יוצא מהארון ומתפייס עם אביו הקשוח - אך הסגנון, התסריט המדויק והרקע המפתה, שנות השישים והשבעים בקוויבק, הפכו אותו לשונה וחד פעמי. "קרייזי" הצדיק את המאמצים האדירים שהשקיע בו הבמאי במשך עשור - הוא הפך לאחד הסרטים הקנדיים המצליחים ביותר אי פעם, ביקורתית וקופתית. הצלחה שהזניקה את הקריירה של ואלה מקנדה הצרפתית אל הליגה הבינלאומית.
סרטו הבא של ואלה היה "ויקטוריה הצעירה" בכיכובה של אמילי בלאנט שבין מפיקיו נמצא גם מרטין סקורסזה. ההפקה האנגלית-אמריקאית הייתה מועמדת לשלושה פרסי אוסקר וזכה באחד (על עיצוב התלבושות). אחריו חזר הבמאי למולדתו ויצר שם את "קפה דה פלור", סרט בעל ציר זמן בלתי שגרתי. הוא משלב שני סיפורים ממקומות וזמנים שונים, שנרקמו זה בזה בחוט מקשר תמטי - שניהם עוסקים באהבה הולכת ודועכת, ובצורה שבה היא עוברת ממושא אחד לאחר. בדומה ל"קרייזי", גם סרט זה התאפיין בבחירות מוזיקליות רבות משמעות, ושניהם אף קיבלו את שמם משיר.
בהפרש של שנה בלבד זה מזה הציג ואלה שני סרטים מבוססי סיפור אמיתי, בהפקה אמריקאית ובהשתתפות כוכבים גדולים: "מועדון הלקוחות של דאלאס" שזיכה את מת'יו מקונוהיי וג'רד לטו באוסקר ו"הולכת רחוק", שהיה צריך לזכות בפרס את ריס ווית'רספון. כעת מגיע סרט קומי-דרמטי נוסף בבימויו ובהשתתפות שחקנים מוכרים - "הרס", בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול ונעמי ווטס. לכבודו, יצאנו לברר אילו עוד מתנות העניק המחוז דובר הצרפתית של קנדה לעולם הבידור - לא כולל סלין דיון.
נורמה שירר
אחת הכוכבות הגדולות של ראשית הקולנוע המדבר, שזכתה באוסקר על הסרט "הגרושה" והייתה מועמדת לפרס חמש פעמים נוספות. שירר, ילידת מונטריאול, הצליחה לעבור בהצלחה מהראינוע אל הקולנוע, ובניגוד לכוכבות רבות אחרות השינוי לא רק שלא פגע בהצלחה אלא שיפר את מעמדה ואת איכות תפקידיה. בתחילת דרכה המקצועית לוהקה לתפקיד הצעירה התמימה והמחונכת, אך עם הזמן עברה לגלם נשים מודרניות, משוחררות ומיניות, רגע לפני שהשמרנות פשטה בהוליווד והפכה דמויות כאלה לנדירות עד אסורות. בין הדמויות שגילמה נמצאות גם יוליה מ"רומיאו ויוליה" ומארי אנטואנט, על גילום שתיהן זכתה למועמדות לאוסקר.
לאונרד כהן
ייתכן בהחלט שמדובר באיש הכי אהוב שיצא מקנדה אי פעם. המוזיקאי, המשורר והסופר נולד בבירה מונטריאול לפני 81 שנה למשפחה יהודית ממוצא פולני וליטאי. את ספר השירה הראשון שלו פרסם כשהיה בן 22 בלבד, ועד היום יצאו לאור 14 ספרי שירה ופרוזה פרי עטו. קצת יותר מעשור אחר כך הגיע כהן לארה"ב בתקווה להשתלב בעולם המוזיקה ועוד באותה שנה גילה אותו ג'ון האמונד מחברת התקליטים קולומביה והוציא אלבום בכורה, שלא הפך ללהיט באמריקה אך זכה להצלחה לא ראה באירופה. מאז ועד היום הפכו לא מעט משיריו ללהיטים מוכרים, כשהוא מקפיד לשמור לאורך השנים על הסגנון הייחודי שלו - מינימליסטי ופשוט, מלנכולי אך מחמם לב. הוא הקליט 14 אלבומי אולפן ומספר אלבומים נוספים בהופעה.
דניס וילנב
אחד הבמאים המבטיחים של השנים האחרונות אוהב עלילות מתח סבוכות, שעל הפניות התכופות וההפתעות המרובות (מדי, לפעמים) מפצה בניית מתח איטית ומעיקה. לאיש יש כישרון טבעי להדביק אנשים לכיסא, כפי שעשה במותחן עתיר הטוויסטים "אסירים", ב"אויב" על פי הספר "האדם המשוכפל" של סאראמגו ולאחרונה ב"סיקאריו", שהתהדר באווירה מבהילה ונושא עיסוק אופנתי - קרטלי הסמים במקסיקו. עוד קודם הוא ביים מספר סרטים דוברי צרפתית במולדתו, בהם "האישה ששרה" המלווה שני אחים קוויבקים במסע בעקבות עברה של אמם, מהגרת מהמזרח התיכון. סרטיו הבאים מסקרנים במיוחד - אחרי שיסיים לצלם את Story of Your Life, דרמת מד"ב בכיכובם של איימי אדאמס וג'רמי רנר, הוא צפוי ליצור סרט המשך ל"בלייד ראנר", דבר שעלול להיגמר באסון או ביצירת מופת.
ג'יי בארושל
בארושל הוא תופעה משונה למדי. השחקן יליד העיר אטווה, שמתגורר מילדותו ועד היום במונטריאול, כבר כמעט בן 35 אבל עדייו נראה כמו תיכוניסט ומלוהק בהתאם. הוא מצליח גם להישרק שם לא מוכר למרות שהשתתף ב"מליון דולר בייבי", "לילה במוזיאון 2", "סוף" ו"Knocked Up" ולחלוטין גנב את ההצגה ב"רעם טרופי". אולי זה בגלל שהתפקיד הראשי הכי מוכר שלו הוא בכלל דיבוב דמותו של הנער הוויקינג היקאפ בשני סרטי "הדרקון הראשון שלי". בימים אלה אפשר למצוא אותו בסיטקום המטורלל במיוחד "Man Seeking Woman", שצולם בקנדה.
ארקייד פייר
החבורה הקנדית הזו היא אחת מלהקות האינדי הגדולות בעולם כיום. חברי הילדות וין באטלר וג'וש דאו הקימו את ההרכב כבר בתיכון, ובהמשך הצטרפו גם רז'ין שסיין (היא ובאטלר נישאו מאז), ריצ'רד ריד פרי, טים קינגסברי, וויליאם בטלר, אחיו הקטן של וין וחברים נוספים. אלבומם הראשון, Funeral, אהוב במיוחד על מבקרים ויודעי דבר, וגם אלבומיהם הבאים, "Neon Bible", זוכה הגראמי "The Suburbs" ו"Reflektor" הפכו להצלחה מסחרית, אמנותית וביקורתית. האחרון היה שאפתני במיוחד, לווה בקמפיין גרילה מסתורי שהסתכם בהופעת השקה מפתיעה במועדון סלסה במונטריאול והתהדר בניימדרופינג לוהט - ג'יימס מרפי כמפיק, דיוויד בואי על קולות רקע בשיר הנושא.