הסרט הטוב ביותר
והזוכה הוא: השנה הקרב צמוד במיוחד – מצד אחד האפוס ההיסטורי והאמריקאי עד כאב של "לינקולן", שהוא כל מה שחברי האקדמיה אוהבים באריזה אחת (כולל דיי לואיס ושפילברג), ומצד שני האפוס הקלאסי של "עלובי החיים", שמצליח להמציא מחדש את הז'אנר המוזיקלי, שחברי האקדמיה כל כך אוהבים לפנק בפסלונים כשמגיע (ולו בהחלט מגיע).למרות שברור לי שהסיכויים של "לינקולן" טובים יותר, אני הולך עם הלב ומהמר על "עלובי החיים". ויוה לה רבולוציון!
אל תופתעו אם: בסוף ייקח "ארגו". למה? כי מעבר לעובדה שהוא תפור בדיוק למידותיהם של חברי האקדמיה, הוא מצליח לשלב בין מידת החשיבות של "לינקולן" לערך הקולנועי של "עלובי החיים", ועדיין נישאר צעיר ותוסס.
פייר, הכי מגיע: ל"חיי פי" כמובן, אבל הסיכויים שלו לזכות הם בערך כמו הסיכויים שלי להיות מועמד על תסריט שאכתוב בשנה הבאה.
הבמאי הטוב ביותר
והזוכה הוא: ממש לא ברור איך בן אפלק וקתרין ביגלו נותרו מחוץ לרשימה, אבל בואו נסתכל על הצד החיובי: זה משאיר לאנג לי סיכוי טוב לזכות. עד כמה שהייתי רוצה לראות את זה קורה, לצערי אני חייב להמר על סטיבן שפילברג. אם "לינקולן" אכן יפסיד ל"עלובי החיים", חברי האקדמיה יהיו חייבים לנחם את סטיבי על כל הטרחה (וזו הייתה חתיכת טרחה) שהשקיע בסרט הבלתי נגמר הזה.
אל תופתעו אם: אנג לי יתרגש על הבמה, כי בכל זאת מדובר בסרט הטוב ביותר שיצר הבמאי הגאון הזה.
פייר, הכי מגיע: לאנג לי. מה לא ברור?
השחקנית הטובה ביותר
והזוכה היא: זה נכון שכל מה שג'ניפר לורנס נוגעת בו הופך לזהב, אבל עם כל הכבוד לתפקיד המקסים והחריג שלה ב"אופטימיות היא שם המשחק", הדמות עצמה לא נתנה לה להמריא גבוה מדי. זה לא שלג'סיקה צ'סטיין היה 'אוסקר קליפ' אמיתי ב"כוננות עם שחר", אבל בסופו של יום, התפקיד שלה הוא בדיוק מנת הג'ודי פוסטר הקלאסית של האקדמיה – אישה חזקה אחת בתוך קאסט שלם שמורכב מגברים. העובדה שהסרט הוא מעין פרק אחד ארוך (מאוד) של "הומלנד", רק מוסיפה לצ'סטיין כוח כל-אמריקאי בדרך לנאום הזכייה.
אל תופתעו אם: ג'ניפר לורנס בכל זאת תצחק כל הלילה באפטר-פארטי, ולא כי הטביעה את יגונה בטיפה המרה. גם עמנואל ריבה היא סוסה שחורה, ועניין ה'אם לא עכשיו אז כנראה שאף פעם לא, כי אני זקנה יותר מחברי האקדמיה' בהחלט משחק לטובתה.
פייר, הכי מגיע: לג'ניפר לורנס, אבל לא על הסרט הזה – על "משחקי הרעב"!
השחקן הטוב ביותר
והזוכה הוא: למרות שאני ממש מקווה שלא, כנראה שההימור הבטוח הוא על דניאל דיי לואיס. נכון, מגיע ליו ג'קמן אוסקר ראשון על תפקידו המפתיע והמהפנט, בתור אחת הדמויות הקלאסיות ביותר בספרות המודרנית, ז'אן ולז'אן, אבל האקדמיה היא סאקרית ידועה של דיי לואיס, ואם הוא כבר קיבל את כל הפרסים האפשריים בדרך לאוסקר – שהאקדמיה תמנע ממנו את הפסלון האחרון במרוץ? קשה להאמין.
אל תופתעו אם: יו ג'קמן יזכה במה שכל כך מגיע לו. הוא בכל זאת נותן את תפקיד חייו פלוס מזמר כמו חיה רעה/פצועה פלוס רזה מאוד (אבל מאוד) בשביל התפקיד, והאקדמיה מתה על שחקנים שמענים עצמם למען האותנטיות.
פייר, הכי מגיע: יו פאקינג ג'קמן.
שחקן המשנה הטוב ביותר
והזוכה הוא: הגאות זורמת לכיוונו של בובי דה נירו, שכבר הרבה זמן יוצא עם הזנב בין הרגליים מהטקס (הנצחון האחרון שלו היה על "השור הזועם" של 1981). מעבר לעובדה שהוא תמיד יוצא קירח מהטקס, עכשיו הוא כבר באמת מקריח. הגיע הזמן שחברי האקדמיה יחזירו לו על כל השנים בהם הפסיד, כי הפעם הוא באמת הדבר הכי טוב שקורה על המסך בסרט הנ"ל ("אופטימיות היא שם המשחק").
אל תופתעו אם: כריסטוף וולץ כבר יודע את נאום הזכייה שלו בעל פה בשלב זה, כי בכל זאת הוא הטוען האמיתי לכתר. אמנם כל הגברברים בקטגוריה זו הם זוכי אוסקר קודמים, וזה עלול לבלבל את חברי האקדמיה, אבל ככל הנראה, אם זה לא יהיה דה נירו זה יהיה וולץ.
פייר, הכי מגיע: לכריסטוף וולץ, אבל גם לאלן ארקין, שחישמל כהרגלו ב"ארגו".
שחקנית המשנה הטובה ביותר
והזוכה הוא: כנראה הפרס הכי צפוי בטקס – אן האתוויי היא זוכה ודאית. היא הסתפרה, הורידה במשקל, למדה לשיר והסכימה להיראות נורא מול המצלמה – האקדמיה יודעת להעריך השקעות שכאלו. אז נכון, יש לה בערך 20 דקות של זמן מסך ב"עלובי החיים", אבל אלו 20 הדקות הטובות ביותר של הסרט. היא מצליחה להגיח לרגע בסרט שנמשך עד אין קץ, ועדיין מטביעה את חותמה על לוח ליבך הרבה אחרי שאתה יוצא מהאולם.
אל תופתעו אם: סאלי פילד בכל זאת תיקח על "לינקולן", אבל ממש לא ממליץ לה להכין נאום מראש.
פייר, הכי מגיע: לאן האתווי, כמובן, ולו רק בגלל הדיאלוג הקצרצר שהיא מזמרת עם הבוס שלה, שנייה לפני שהוא זורק אותה לרחוב. וכן, גם בגלל השיר של סוזן בויל.
התסריט המקורי הטוב ביותר
והזוכה הוא: גם כאן הקרב צמוד מאוד בין התסריט המבריק של טרנטינו ל"ג'אנגו" לבין זה של "כוננות עם שחר". גם כאן אלך עם הלב ואהמר על "ג'אנגו", ואך ורק כי כל כך מגיע לו.
אל תופתעו אם: "כוננות עם שחר" יצליח לעקוף את טרנטינו בזכות הערך ההיסטורי שלו.
פייר, הכי מגיע: נו ברור של"ג'אנגו". הרבה זמן לא הייתה לטרנטינו כזה שוס.
התסריט המעובד הטוב ביותר
והזוכה הוא: "לינקולן", כמובן, ולו רק בגלל שאת הספר עיבד לתסריט אחד הסופרים הגאוניים ביותר שעדיין חיים, זוכה פרס פוליצר על "מלאכים באמריקה", טוני קושניר. על פי דיווחים, הטיוטה הראשונה של התסריט שלו הייתה בת 8,000 עמודים. אני מניח שבעיני חברי האקדמיה זה לבד שווה אוסקר.
אל תופתעו אם: "ארגו" יצליח לגנוב לו את הפסלון. יש בו דיאלוגים קולחים, שפע של הברקות ובעיקר שפע של מומנטום.
פייר, הכי מגיע: "ארגו", בלי למצמץ.
סרט האנימציה הטוב ביותר
והזוכה הוא: "אמיצה" ללא ספק היה סרט האנימציה הכי טוב לכל המשפחה (ועוד טמונים בו מסרים פמיניסטיים, אז בכלל), אבל גם "פרנקנוויני" עם כל המחוות החלקלקות שלה להוליווד הקלאסית, יכול להיות מתמודד רציני כאן. טים ברטון חזר ובגדול עם היציאה המופלאה הזאת, שממש לא מומלצת לילדים, ועדיין, אני מהמר שיפסיד ל"אמיצה".
אל תופתעו אם: זה ייגמר במקרה של שניים רבים והשלישי לוקח, ו"ראלף ההורס" בכלל יזכה בפסלון הנכסף. דיסני מאז ומתמיד ידעו איך לכבוש את לבבות חברי האקדמיה.
פייר, הכי מגיע: "פרנקנוויני", אין שאלה בכלל. סרט האנימציה הטוב ביותר של טים ברטון מאז "הסיוט שלפני חג המולד".
הסרט הזר הטוב ביותר
והזוכה הוא: אולי אפילו יותר בטוח מאשר הניצחון של אן האתווי, "אהבה" הולך לקחת את כל הקופה בקטגוריה הזאת. ככה זה כשאתה הסרט הזר היחיד שמועמד גם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר – די הורסים לך את ההפתעה.
אל תופתעו אם: הבמאי של הסרט זקן כמו השחקנים שלו.
פייר, הכי מגיע: לישראל, אבל אנחנו בכלל לא מועמדים השנה. אנטישמים, נמאסתם!