"טהורה לעד", סרטה התיעודי של מאיה זינשטיין על קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים, זכה בפרס האמי התיעודי בקטגוריית סרטי תעודה העוסקים בפוליטיקה וממשל. הסרט, שהוקרן בשנה שעברה ב-yes דוקו, עוקב אחר הגעתם של שני שחקנים צ'צ'נים מוסלמים לקבוצה בשנת 2012, ועל המחאה הגזענית של ארגון האוהדים "לה פמיליה". הסרט שודר בנטפליקס וברשת השידור הציבורית האמריקאית PBS, שגם הגישה אותו לפרס האמי.
זינשטיין, במאית הסרט, מספרת בשיחה עם mako תרבות על הקבלה החמה של הסיפור המקומי מעבר לים: "הסרט הוא על קבוצה ספציפית, אבל הסיפור אוניברסלי. גזענות היא לצערי הרב תופעה שקורית בכל העולם".
למרות שהיא שמחה מההערכה שהסרט זוכה לה מחוץ לארץ, לדבריה החשיבות של הסרט מתבטאת בתהליכים שעוברים על בית"ר בשנים האחרונות: "אני שמחה שבתוך ישראל, כשמסתכלים על המצב בארץ, הבעלים החדש של הקבוצה משה חוגג התייחס ישירות למלחמה בגזענות. 'טהורה לעד' הוציא את הסיפור הזה ממדורי הספורט והעלה אותו לתודעה. זה התחלה של תהליך ארוך, לבית"ר יש אוהדים מדהימים ולרבים מהם היה קשה לראות את מה שהשתקף מהסרט. בית"ר נמצאת במסע מדהים למקומות טובים יותר, יותר לאהוב ופחות לשנוא".
למרות שמהלך עשיית הסרט, זינשטיין קיבלה איומים מצד אוהדי הקבוצה, היא מספרת שהתגובות השליליות לא חזרו מאז השידור הראשון של הסרט. באופן לא מפתיע, היא מספרת שהקבוצה הצליחה להיכנס לליבה בעקבות יצירת הסרט: "אני ממשיכה לעקוב אחרי בית"ר, הייתי איתה שלוש שנים, היא לא עוזבת אותך כל כך מהר. יש לי צעיף של בית"ר בסלון, מעל הפוסטר של הסרט. הקבוצה הזאת בליבי, אני כל כך מקווה שיהיו בה רק דברים טובים".
זינשטיין כבר עובדת על הפרויקט הבא שלה, את פרטיו היא לא יכולה לחשוף, אך ממשיכה להסתובב ברחבי העולם עם "טהורה לעד". היא מספרת שהסרט מוקרן בבתי ספר בארץ, והיא אף הוזמנה להקרינו מול אוהדי קבוצת קלן בליגת הכדורגל הגרמנית, "זאת דוגמה לכמה גזענות יכולה לפרק קבוצה או חברה מבפנים".
כשמדברים על הצלחת הסרט, זינשטיין מבקשת להתייחס לדיונים סביב חוק הקולנוע ועצמאות קרנות הקולנוע: ההצלחה של הסרט הזה לא הייתה מתאפשרת ללא התמיכה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שהיו הראשונים לתמוך בסרט הזה. מגמת ההתערבות הממשלתית בעצמאות הקרנות יכולה לפגוע אנושות באפשרות של יוצרים כמוני לעסוק בחומרים נפיצים חברתית".