כשראשי האקדמיה לקולנוע הכריזו בתחילת השנה על כוונתם לקיים כינוס חברים ראשון מסוגו, היה די ברור שתצא ממנו לפחות בשורה מהפכנית אחת. האירוע, שהתקיים אתמול (ראשון), איחד לראשונה את 6,000 חברי הארגון, והציג בפניהם הצעות לכמה רפורמות משמעותיות במבנה ההצבעה. החשובה שבהן נוגעת ישירות לסיכויי הסרטים הישראליים, שנכשלו שוב ושוב בשנים האחרונות להגיע לפודיום בקטגוריית הסרט הזה.
עד השנה נדרשו חברי האקדמיה להגיע להקרנות מיוחדות (שנערכו בדרך כלל בבתי קולנוע קטנים יחסית) ומצומצמות של הסרטים הזרים והדוקומנטריים, על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעה. החובה הזו גרמה לרבים מהחברים לוותר על התענוג והותירה את ההכרעה בעיקר בקרב זקני האקדמיה השמרניים, שהמשיכו להתעקש להגיע לכל סרט אליו הוזמנו וסלדו מסרטים שסרטו מהנורמה (כמו "ואלס עם באשיר").
"בעקבות ההיענות המרשימה של חברי האקדמיה, שעמדה על 90 אחוז בטקס האוסקר האחרון, רצינו להעניק להם כמה שיותר הזדמנויות להיחשף לכמה מהסרטים הנפלאים בקטגוריות האלה", הסביר נשיא האקדמיה, הוק קוך, את ההחלטה. "הצעד הזה ממשיך את המגמה של הגדלת מעורבות החברים בכל פעילויות האקדמיה, ובראשן ההצבעה באוסקר".
ההחלטה החדשה קובעת כי החל מטקס האוסקר 2014, יישלחו עותקי DVD של הסרטים המועמדים בקטגוריות הללו אל כלל חברי האקדמיה. בפועל זה אומר שאף אחד מהחברים לא יצטרך להוכיח שראה את הסרטים כדי להצביע. המשמעות היא שהבאזז עומד להשתלט מעתה גם על הקטגוריות הקטנות יותר בטקס. סרטים מדוברים יזכו ליתרון בולט בגלל אפקט העדר ובגלל העובדה שמרבית חברי האקדמיה לא יטרחו ככל הנראה לצפות באף אחד מהסרטים שיישלחו אליהם.
מבחינת תעשייה הקולנוע הישראלית הצעד הזה עשוי להתברר כחדשות טובות במיוחד. בשנים האחרונות הסרטים הישראלים שהגיעו לישורת האחרונה זכו ליחסי ציבור וחשיפה תקשורתית גדולה מאד בעולם, אבל נפלו קורבן לאופי השמרני של המצביעים, שהעדיפו סרטים קטנים ופחות סנסציוניים מ"שומרי הסף", למשל. כל זה לא אומר שאפשר כבר לתפור את החליפות לאפטר פארטי של המנצחים בלוס אנג'לס בחודש מרץ הבא, אבל הופך את משימת האוסקר כחול-לבן לסרטים כמו "מי מפחד מהזאב הרע", המוערך, לאפשרית קצת יותר.