יממה לאחר אחד הערבים הסוערים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, פנה מנכ"ל משרד התרבות והספורט, יוסי שרעבי, במכתב חריף אל יו"ר האקדמיה מוש דנון. "נדמה כי לא ניתן שלא לחוש זעזוע עמוק מאירועי אמש", פותח שרעבי את מכתבו. "כולנו חשים בושה עמוקה שטקס ציבורי שמטרתו להעלות על נס את העשייה בקולנוע הישראלי ולציין ברוב כבוד והדר את יוצריו ויוצרותיו: שחקניות ושחקנים, במאיות ובמאים ושאר אמני המסך ועובדיו - שהביאו לכך שהשנה האחרונה תהיה המוצלחת והמרשימה לתעשייה - הפך בין רגע לאירוע מבזה ואלים עד כדי מצב בו אחד השחקנים העמיד את שרת התרבות בסכנה פיזית ממשית". הוא גם המשיך לדבוק בגרסת השרה רגב ומשרדה לפיהם לא ידעו על כך שבערב תושמע שירתו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש: "כולי פליאה על האופן בו בחרה הנהלת האקדמיה לא להביא לידיעת צוות משרדי וצוות לשכת שרת התרבות את העובדה כי במהלך הטקס ישולבו במופע קטעים משיר של מוחמד (הבלבול בין מחמוד למוחמד במקור) דרוויש". בסיום מכתבו ציין שרעבי כי הוא "מצפה לתגובה הולמת של הנהלת האקדמיה ולנקיטת צעדים ממשיים כנגד אותו שחקן פורע חוק ואגרסיבי (השחקן רועי אסף - ב"ב)".
הערב מגיב לדברים דנון במכתב ארוך. "האירועים היו בהחלט מזעזעים ומטרידים. ראשית, צר לנו מאוד ששרת התרבות כאורחת של האקדמיה חשה מאוימת פיזית, בין אם היה בסיס לתחושות אלו ובין אם לאו, ואנו מתנצלים על כך". בהמשך המכתב כותב דנון: "הנהלת האקדמיה ונציגיה מעולם לא ניסו להסתיר את עובדת הופעתם של תאמר נאפר ויוסי צברי. המידע הזה היה קיים ברשתות עוד יום קודם לכן, ואף פורסם באחד העיתונים בבוקר הטקס. אני עצמי ביקשתי מאדם בתעשייתנו המקושר לשרה לדווח לה על כך ביום רביעי שעבר, יממה לפני הטקס, אך בשל תקלה המידע לא הועבר, לצערי".
עוד על סערת פרסי אופיר ב-mako:
- דעה: מה היה קורה אם מישהו היה קורא למירי רגב "נאצית"?
- "סופת חול" וסערת רגב: כל מה שקרה בטקס הפרסים
- בעקבות הפרשה: הסתה פרועה נגד השחקן רועי אסף ברשת
דנון מתייחס ישירות גם לטענות לפיהן עזיבתה של השרה רגב את האולם הייתה אקט מתוכנן מראש שתואם עם עוזריה. "כבר בתחילת הטקס, כשנודע לי שהשרה אינה מודעת לליין-אפ במלואו, עדכנתי אותה באופן אישי לפרטי פרטים, כולל כל מה שייאמר ויושר מעל הבמה. לשמחתי, לאחר דין ודברים, בחרה השרה רגב לצאת כאקט של מחאה שקטה בתחילת השיר של תאמר נפאר ויוסי צברי ולחזור בסופו. בכדי לדייק את יציאתה הצגתי בפני השרה את דף הליין אפ עם סדר ההופעות ועדכנתי אותה מתי בדיוק השיר המדובר עולה לבמה. ואכן, באופן מדויק ביותר קמה השרה ויצאה, תוך ליווי מלא של מצלמות עוזריה הנאמנים. על כן אני דוחה בשאט נפש את קביעתך שהנהלת האקדמיה בחרה שלא להביא לידיעתה את דבר ופרטי הופעתם של נאפר וצברי". דנון כתב כי "לדאבוני, מסיבות השמורות עימה, שרת התרבות כנראה לא שמה לב כלל למתרחש על הבמה, למעט כמובן שירם של נפאר וצברי, שכן אז היתה יכולה להבחין מבעוד מועד כיצד חלק ניכר מהרעיונות לשינוי להם הטיפה בנאומה כבר קיימים ומשגשגים בקולנוע שלנו". הוא גם ציין כי השרה "בחרה ביום חגם של הנוכחים באולם להגיד להם בהתרסה, תוך ליבוי יצרים, שהיא בעצם מתכוונת להחליף אותם. האם זוהי הדוגמא לסבלנות וסובלנות של מי שכה מתרעמת על טקסטים מתריסים ולא מנומסים מצד שאר הדוברים בטקס? אמת, תגובת חלק מהיושבים באולם היתה אלימה לא נעימה ואף מאד לא מכובדת, אך למה בדיוק ציפית מאנשים שביום חגם מטיחים בפניהם, שלא בצדק לטעמם, שימיהם בעבודה ספורים, וכנובע מכך עתידם הכלכלי והאומנותי לוט בערפל?".
בנאומה בטקס טענה רגב ש"האקדמיה לקולנוע היא מועדון סגור". דנון עונה על כך במכתבו וטוען כי השנה הוצג בישראל "82 סרטים מעולים ומלאים בכישרון, אשר שיקפו באופן מדהים את החברה הישראלית על רבדיה וגווניה. תענוג היה לראות איך כל הזוכים בפרסים השונים מייצרים יחד קבוצה שמייצגת באמת ובתמים, ולא כקלישאה, כמעט את כל האוכלוסיות, העדות, המגדרים והגילאים במדינת ישראל. היה זה מצג ייחודי, מעודד ומעורר השראה, שבעיקר שיקף באופן חד משמעי את חזונה של שרת התרבות לפלורליזם ושילוב כלל האוכלוסיות בקולנוע ובעשייה התרבותית בכלל". דנון מציין כי "בנאומה בחרה השרה לפנות אלינו בכינוי 'אתם', ללא כל הבחנה, והגדילה עשות בכנותה אותנו 'אליטה'. הבה ונבחן מהי ומיהי בדיוק אותה 'אליטה' משוקצת. האם 5,000 איש שנלחמים יום יום על פרנסתם ויוצרים קולנוע בתנאים מובנים של חוסר ודאות כלכלית הם 'אליטה'? או שמא מדובר בחונטה של יוצרים אשכנזים תושבי מרכז הארץ? והרי כבר ראינו על הבמה ובאולם, השנה ובשנים עברו, שממש לא כך הדבר".
לגבי התנהלותו של רועי אסף הסכים דנון כי הרחקתו מהבמה "נעשתה בצדק גמור", אך בשונה משרעבי הוא מניח "שכוונתו היתה להתעמת מילולית ישירות עם השרה ולא חלילה לפגוע בה פיזית".