כבר כמה שנים טובות שהקריירה של וויל סמית' נמצאת בהידרדרות מתמדת, והוא כבר לא הכוכב ההוליוודי שמבטיח הצלחה מיידית לכל סרט בכיכובו. "העולם אחרי" - סרטו האחרון שיצא לפני כשנתיים, אותו צילם עם בנו ג'יידן בן ה-16 - זכה לקיתונות בוז, התרסק בקופות בצורה מהדהדת שלא כיסתה את עלויות ההפקה, ונחשב לאחד הכישלונות הקולנועיים הגדולים של השנה. כעת, אחרי תהליך ממושך של הפקת לקחים, מנסה סמית' לצאת מהמשבר ולהוכיח שעדיין יש לו את מה שהפך אותו לכוכב ענק מלכתחילה, ושעוד מוקדם להספידו.
בסרטו החדש "פוקוס", שבוים על ידי גלן פיקארה וג'ון רקווה (במאי "טיפש, מטורף, מאוהב") ועולה היום לאקרנים בישראל, חוזר סמית' לסוג הקולנוע שמזוהה אתו - אקשן קומי. במרכז העלילה נמצא רומן עם מרגו רובי, הכוכבת האוסטרלית שפרצה ב-2013 (השנה הגרועה בקריירה של סמית', אגב) בסרטו של מרטין סקורסזה "הזאב מוול סטריט". ב"פוקוס" מגלם סמית' נוכל מקצועי, ותיק וחלקלק שלוקח תחת חסותו בחורה צעירה ומושכת שרק נכנסת לעולם הרמאויות, ומכאן העניינים כמובן רק מסתבכים ומתלהטים בו זמנית.
"פוקוס" הוא ככל הנראה לא הסרט שיחזיר לסמית' את מעמד הכוכבות האבסולוטית – מעמד אותו סלל ובנה לעצמו ב-20 השנים שחלפו מאז סרטו הגדול הראשון "בחורים רעים" ודרך שורה של שוברי קופות כמו "היום השלישי", "גברים בשחור" ו"אויב המדינה". "פוקוס" אמנם תפס בסוף השבוע שעבר את המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות האמריקאית והדיח מראש הרשימה את "חמישים גוונים של אפור", אבל הכניס רק 19 מיליון דולר - אחת הפתיחות הגרועות ביותר בקריירה של סמית'. עם זאת, "פוקוס" הוא סרטו הראשון של סמית' אחרי טראומת "העולם אחרי", והוא הרבה יותר מוצלח ממנו, כך שניתן לומר שסמית' נמצא בדרך הנכונה.
"הכישלון הכואב בקריירה"
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בלונדון לרגל הקרנת הבכורה של "פוקוס", הפגין סמית' טונות של כריזמה וקסם אישי, שמאפיינים את כל חייו המקצועיים מאז הימים העליזים כנסיך המדליק מבל אייר. אך לזה התווסף עם השנים רובד מעמיק יותר של גבר בן 46 שמתבונן באומץ על הבחירות השגויות בבחירת תפקידיו ועושה חשבון נפש.
"'העולם אחרי' הוא הכישלון הכואב ביותר בקריירה שלי, ומשהו בתוכי נשבר בעקבותיו", סיפר סמית', שלקח לעצמו חופש של שנה וחצי כדי לברר מה השתבש בדרך. "במשך יותר מדי זמן פעלתי ממקום מאוד תחרותי שתמיד חייב אותי להיות מספר 1 ולהצליח בענק בכל העולם, ורציתי לברר למה היה כל כך חשוב לי שהסרטים שלי יהיו שוברי הקופות הכי גדולים. לראשונה הסתכלתי פנימה בצורה הזו וחזרתי לעצמי כנער בן 15, כשגיליתי שהחברה שלי בגדה בי. באותו רגע החלטתי שאם תמיד אהיה מספר 1, ואף אחד לא יהיה טוב ממני, אז אף אישה לעולם לא תבגוד בי ואזכה לאהבה שהלב שלי משתוקק אליה".
סמית' מודה שעד לכישלון "העולם אחרי" הוא מעולם לא שיחרר את התפיסה הזו ולא עבר למקום בוגר יותר. "רק לאחרונה הגעתי למקום רגשי בו אני רק רוצה ליצור וליהנות עם אנשים טובים מסביבי, בלי להתעסק כל הזמן בתוצאות אלא בדרך שמוליכה לשם, וזה הרבה יותר כיף", הוא אומר. "החלטתי שאני מעוניין בתפקידים שמהדהדים את השאלות הגדולות שבתוכי, ואם בתקופה הזו בחיי הן עוסקות בפגיעות ובחיפוש אותנטיות, אז זה בדיוק מה שאני בוחן ב'פוקוס' - כמה אותנטי אני יכול להיות בתור דמות שמשקרת ומרמה כדרך חיים".
כדי להכין את עצמם לדמויות הנוכלים ב"פוקוס" עבדו סמית' ורובי ממושכות עם אפולו רובינס - "כייס תיאטרלי" שמופיע בלאס וגאס. רובינס לימד אותם שיטות שונות להערים על אנשים, אותן יישמו צמד השחקנים בסרט. "אפולו לימד אותנו כמה צפויה היא ההתנהגות האנושית, ובזמן שכולם מסתכלים לכיוון אחד, הכל יכול לקרות באזורים האפורים האחרים, כך שתמיד צריך לשמור על פוקוס", אומר סמית'. "כולנו מריצים מזימות כל הזמן. אנחנו קמים בבוקר וחושבים מה ללבוש ומה להגיד, לא על פי האותנטיות שלנו, אלא כדי להגיע למטרות שאנחנו מציבים לעצמנו. כולנו מסתירים חלקים מסוימים באופי שלנו ומדגישים חלקים אחרים, וגם זו הייתה חלק מהעבודה שלי על הדמות - לבחון מה אנשים מראים כלפי חוץ, ואיך זה שונה מהאמת הפנימית. אם אני אדם מאוד קולני, בפנים יש גם ילד קטן, לחוץ ומפוחד. אם מישהי סקסית בצורה מוגזמת, בתוכה יש גם חלק מופנם וחסר ביטחון".
הרומן שלו עם מרגו
כשסמית' אומר את הדברים במסיבת העיתונאים הוא מביט בעיניה של רובי שיושבת לצדו ומהנהנת בהסכמה – היא בהחלט עונה לתיאור "סקסית בצורה מוגזמת". בגיל 25, חמש שנים בלבד לאחר שעברה לארצות הברית, השלימה רובי את זינוקה המטאורי והפכה לאחת הכוכבות המסקרנות של הוליווד, כאשר בשנה הבאה תככב שוב לצד סמית' ב"Suicide Squad". הסרט מבוסס על קומיקס שבמרכזו חבורת נבלי-על שנשלחת לבצע משימות קומנדו מסוכנות בשירות ממשלת ארצות הברית בתמורה להפחתה בעונשים של חבריה.
סמית' ורובי מדווחים על כימיה יוצאת דופן שניצתה ביניהם מהרגע הראשון בו נפגשו לקראת העבודה על "פוקוס", וניתן לחוש את אותה משיכה לכל אורך הסרט. "כשמרגו קראה את התפקיד חשבנו שאין לה באמת סיכוי, כי יש הרבה שוני בינינו - אני בן 46 והיא הייתה אז בת 23, אני אמריקאי והיא אוסטרלית, ויש בינינו גם הבדל גנטי…", אומר סמית'. "אבל מסיבה כלשהי זה עבד בצורה מושלמת, כמו פאזל מדויק". כשהוא נשאל אם הרומן עם השחקנית הצעירה על המסך לא גרם לו לבעיות בבית, משיב סמית' שדווקא ההפך הוא הנכון. "כשאשתי שמעה שמרגו תהיה בסרט היא אמרה לי, 'תיכנס עכשיו למכון כושר כדי שלא תביך אותי מול המצלמות', והוסיפה - 'קח את עצמך בידיים'. זה בדיוק מה שעשיתי".