סביר להניח שהשם לירון טופז לא ממש ישמע לכם מוכר, אבל אם צפיתם ב"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון או ב"קונג פו פנדה 2", או שאתם מתכננים לראות את הסרט האנימציה החדש "הקרודים", ראיתם לא מעט עבודות שלו. טופז הוא אנימטור ישראלי שחי בהוליווד ועובד ב"דרימוורקס" (האנשים שהביאו לכם את "שרק", "מדגסקר" ועוד).
טופז, בן 30, מספר שמאז ומעולם הוא רצה לעשות אנימציה, "למדתי ברינגלינג, קליפורניה, בית ספר שנחשב היום לטוב ביותר בארצות הברית ללימודי אנימציה", הוא מספר, הלימודים מאד מאד יקרים וזה היה המכשול הכי גדול. אבל הקושי השתלם, כשסיים טופז את שנתו השלישית הוא נבחר להתמחות במחלקת האנימציה בסוני בתקופה שבו הם יצרו את "גשם של פלאפל". לאחר מכן הדלת כבר נפתחה – הציעו לו לעבוד על "אליס בארץ הפלאות" ולאחר מכן הוא קיבל הצעה מדרימוורקס, שם הוא עובד כבר שלוש וחצי שנים, כיום על "הדרקון הראשון שלי 2".
זה המקצוע שווה לטפח? אפשר להתפרנס מזה?
"מי שעובד מספיק קשה רואה תוצאות. בין אם זה לעבוד בסטודיו גדול, או עבודות קטנות. הרבה אנשים עושים לעצמם הנחות ואומרים שיעשו מסלול של שנה, אני למדתי ארבע שנים וממשיך כל יום ללמוד ולנסות להשתפר".
איך מתקבלים לסרטים גדולים? צריך קשרים?
"קשרים תמיד יכולים לעזור בכל מקצוע, אבל פה אם מישהו יעזור לך להיכנס ולא תהיה טוב מספיק, לא תחזיק מעמד. צריך לדעת את העבודה. תמיד טוב להכיר מישהו בסטודיו, מי שיש לו תיק עבודות מדהים יתנו לו את הפוקוס שמגיע לו.
מה הסיכויים של מישהו לא אמריקאי?
"בטח תופתע אבל בדרימוורקס ספציפית יש יותר זרים מאמריקאים. יש מגרמניה ומטורקיה ומספרד, כל מדינה כמעט. אז זה באמת מעודד לכל מי שחולם להגיע רחוק".
לא קל להיות אנימטור. על הסרט שטס לכם על המסך עבדו לא מעט אנשים ולא מעט זמן, למעשה כל שנייה בסרט אנימציה לוקחת לעתים שבועות שלמים של עבודה. "מצד אחד נורא מתסכל לעבוד בצורה כזו", מודה טופז, "כל צורת העבודה היא בסלואו מושן. מצד שני זה יפהפה כי אתה נכנס לכל פרט קטן וכל קמט בפנים, כל תנועה בזרת. זה מקסים".
איך אתה בונה דמות? איך מאפיינים אותה?
"לכל דמות יש מישהו שאחראי עליה. הוא זה שמתחיל את תהליך הפיתוח ומאפיין אותה. אחד הדברים שעוזרים לנו הוא לקחת קטעי משחק מאנשים בשר ודם. לדוגמא, אם יש לנו את אמה סטון שמשחקת בסרט, אנחנו מבססים אותו על המניירות שלה, על ההבעות שלה, על מה שגורם לה להיות אמה סטון. הרבה פעמים ההשראה מגיעה גם מהחיים האישיים של האנימטור עצמו: ההורים, המשפחה, החברים".
ב"הקרודים" אפיין טופז את דמותו של העצלן שהייתה אמורה להיות מאוד מינורית אבל הפכה לדמות ראשית. "בגלל שהיא דמות שלא מדברת ואין שחקן, עשיתי מחקר מעמיק על איך עצלנים זזים, מה מאפיין אותם", מספר טופז, "למשל למדתי שכשהוא ממצמץ, העיניים נשאבות לתוך הראש, וזה היה נורא מוזר, ואימצתי את זה, מה שהפך את הדמות למיוחדת מאד באנימציה".
מחמאה מטים ברטון
אחד החלומות של כל אנימטור ויוצר קולנוע באופן כללי, זה לעבוד עם במאי גדול. טים ברטון, למשל, שמלבד "ביטלג'וס", "בטמן חוזר" ו"המספריים של אדוארד", עשה גם לא מעט סרטי אנימציה כמו "כלת רפאים" ו"הסיוט שלפני חג המולד". טופז עבד איתו על "אליס בארץ הפלאות".
"טים ברטון היה אליל שלי מילדות", הוא משחזר, "היו לי פוסטרים של "הסיוט בחג המולד" תלויים בחדר, והיה לי מוזר מאד לעבוד על פרויקט שלו. זה מישהו שאתה כל כך מעריך ופתאום הוא מסתכל על העבודות שלך".
איך הייתה העבודה איתו?
"הוא טיפוס נורא נורא מוזר, מאד נחמד, מאד צנוע, אבל מאד מוזר. דרך הדיבור שלו, ההתנהלות הכללית, הבחירות, הכל מאד ספציפי וייחודי. הרבה אנשים מנסים לחקות אותו. המחמאה הכי טובה שקיבלתי ממנו הייתה שהשוט שעשיית היה מאד קריפי ומוזר, וזה היה מאד כיף. זה מה שהוא רוצה".
ומה לגבי שחקנים גדולים? יוצא לכם לבוא איתם במגע?
"אחד הדברים המעניינים שהרבה אנשים לא יודעים הוא שאנחנו מקליטים את הקולות לפני תחילת העבודה על האנימציה. זה חלק מאד חשוב. כי כשמקליטים את ג'ק בלאק, שמים עליו מצלמה, ואז רואים איך הוא התנהג בזמן שהוא שיחק. יכול להיות שיש שפת גוף או הבעה שאני קולט בוידאו שארצה להוסיף לדמות שלי. עם אמה סטון היו לנו מלא כאלה. יש לה תמיד חצאי מצמוץ ותנועות אי סימטריות של הפה. הוא זז מצד לצד, זה נורא מעניין, נורא מיוחד, והוספנו את זה לדמויות. אחד הדברים שמעניינים ב"קרודס" היה שקתרין קינר הייתה סופר נחמדה, והחליטה שהיא רוצה לפגוש את כל האנימטורים. היא עברה חדר-חדר, לחצה לנו ידיים והסתכלה על העבודות שלנו. היא הציעה לנו לצלם רפרנס בשביל הדמויות שלנו כדי לעזור לנו. זה היה מדהים" .
טופז מתגורר בהוליווד, הוא נשוי לישראלית ויש להם ילד. "אני מאד רוצה לחזור לארץ", הוא מספר, "המטרה שלי פה היא ללמוד כמה שיותר ואז לחזור ולעזור לחבר'ה ישראלים ליישם את זה. להקים משהו ישראלי". בחודשים האחרונים עומד טופז בראש בית ספר ייחודי לאנימציה - "פריים ביי פריים", שבו מלמדים אנימטורים מקצועיים מהתעשייה ההוליוודית סטודנטים ישראלים שרוצים להיכנס לתחום.
מה הייחוד של בית הספר?
"הייחוד הוא שהכל אונליין. חבר'ה בישראל יכולים ללמוד ממומחים בכל העולם וזה יתרון אדיר. הסיבה שהתחלנו את הסיפור הזה הייתה שהמון אנשים שואלים אותי אם ללכת ללמוד בחו"ל. אם הם יכולים להרשות לעצמם אז יופי, אבל לרוב זה עולה 150 אלף דולר, וזה סכום מטורף. אז החלטנו להקים מסגרת לימודים שתאפשר ללמוד ברמה של ארה"ב, מבלי לעזוב את הארץ ולשלם סכומי עתק. בכוונה הקמנו מסלול של מחירים מקומיים והמטרה הייתה שזה יתאים לכל אחד, שכולם יוכלו ללמוד ברמה הכי גבוהה אפשר".
נראה לך שבישראל יש סיכוי להקים תעשיית אנימציה מצליחה?
"כרגע אין מקום בארץ שעושה אנימציה בצורה מלאה, אבל יש הרבה מקומות קטנים שעושים את זה. יש המון פוטנציאל, המון אנשים מוכשרים, אבל רובם לא מקבלים הכוונה נכונה. חלק מהיוקרה של הבית הספר שבו למדתי זה הכלים שקיבלתי. מה שאני עושה עכשיו זה לתת לחבר'ה צעירים את הכלים האלה מבלי לעזוב את הארץ".