מי שציפה להזדעזע בקול רם (ולהתחרמן בסתר) מהעיבוד הקולנועי "חמישים גוונים של אפור", התאכזב לגלות שם פחות סצנות סאדו-מאזו קיצוניות ומפילות לסת ויותר ארוטיקה רכה מתובלת בדיאלוגים דביקים - סוג אחר של עינוי מתמשך, כנראה. הצחוק הרועם שנשמע באולם בזמן סצנת נוצת הטווס הוכיח סופית שהסרט המדובר של השנה לא הצליח להמציא את גלגל העינויים, לפחות לא בכל הנוגע לסצנות סקס קינקיות קולנועיות. אז כדי להראות לכריסטיאן גריי ואנה סטיל איך עושים את זה, החלטנו לדרג את עשרת הסרטים שכן ראויים להיכנס להיכל התהילה המפוקפק הזה.
נערות שעשועים
"שואו גירלז" אולי זכה ברבות השנים למעמד של סרט קאלט ולתואר הנכסף "כל כך גרוע עד שהוא מעולה", אבל סצנת הסקס ההיא בין נעמי מאלון (אליזבת' ברקלי) ודייל קופר (קייל מקלכלן) עדיין גורמת לנו לנוע באי נוחות בכיסא – ולא מהסיבות הנכונות. סקס בבריכה אולי נשמע לוהט בתיאוריה, אבל כשנעמי מתחילה להתפתל ולפרפר כמו קרפיון ברשת, אי אפשר שלא להיזכר בסצנת ה"איים סו אקסטייד" של ג'סי ספאנו ב"צלצול הגואל".
מדד הקינק: 4 גוונים של אפור. זה עדיין גרוע מספיק בשביל להיות מעולה.
העור בו אני חי
על פניו, אין שום דבר קינקי מדי בסצנת המין של ורה ורוברט בסרטו של אלמודובר, אם לא היינו לוקחים בחשבון את מה שמתגלה בשלב מסוים בסרט – ורה היא בכלל וינסנטה, צעיר שרוברט חטף כנקמה והפך בעל כורחו לנערה שנראית בדיוק כמו אשתו המתה. תודה, פדרו. לא היינו צריכים לישון הלילה.
מדד הקינק: 10 גוונים של אפור. כי אם באמת לא לוקחים את כל זה בחשבון, מדובר בסצנת מין ונילית למדי.
הטנגו האחרון בפריז
סצנת החמאה ב"הטנגו האחרון בפריז" היא כמו סצנת ראש הסוס ב"הסנדק" – גם אם מעולם לא צפיתם בסרט, סביר להניח שאתם יודעים בדיוק במה מדובר. ועדיין, הסרט השערורייתי של ברטולוצ'י – שהיה מלא בעירום וסקס מטריד בין מרלו ברנדו ומריה שניידר – עשה כותרות כשיצא לאקרנים בשנות השבעים בעיקר בגלל סצנת המין האנאלי המסעירה הזו, שהותירה צופים תמימים מבולבלים, חרמנים ובעיקר רעבים למשהו מושחת.
מדד הקינק: 13 גוונים של אפור. אולי ב-72' זה נחשב לטאבו, אבל בימינו כבר ברור שעדיף ללכת על שמן קנולה.
רקוויאם לחלום
מריון, דמותה של ג'ניפר קונלי, מתמכרת להירואין ונאלצת להתדרדר לזנות ולמופעי סקס כדי לממן את המנה הבאה. ברגע השפל שלה בסרט, היא חולקת דילדו דו-צדדי עם פרוצה אחרת מול קהל מריע של ברוקרים קריפיים, בסצנה שזכתה לכינוי "ישבן לישבן" בהיעדר סופרלטיב הולם יותר.
מדד הקינק: 18 גוונים של אפור. אם הסצנה הזו לא תגרום לכם לוותר על סמים לנצח, אנחנו ממליצים על "יומן נעורים".
קראש
סרט שעוסק באנשים שמתגרים מינית מתאונות דרכים יכול להסתיים רק בדרך אחת – תאונה קשה וסצנת סקס ביזארית אחריה. כמו תמיד בסרטיו של דיוויד קרוננברג, לא מדובר בסתם מין מוזר: האקט החושני בין ג'יימס באלארד (ג'יימס ספיידר) לאשתו (דבורה קארה אונגר) הפצועה והמדממת מסמל את ההתקרבות והחיבה ההדדית ביניהם. עד שהמוות יפריד ביניהם, או משהו.
מדד הקינק: 25 גוונים של אפור, ונתראה בקורס לנהיגה מונעת.
אמריקן פאי
באמת צריך להזכיר ולתאר את הסצנה הזו? מסתבר שכן. בסרט שפתח את הסדרה המפורסמת מגלה התיכוניסט הבתול ג'ים (ג'ייסון ביגס) שאיבר המין הנשי מרגיש בדיוק כמו פאי תפוחים חם, ומחליט לבדוק את התיאוריה הזו במשגל סוער עם עוגה תמימה שמחכה על השיש במטבח. לרוע המזל, אביו מגיע הביתה במפתיע ותופס אותו רגע לפני שהוא מזמין מונית לפאי ולא מתקשר אליו יותר לעולם.
מדד הקינק: 32 גוונים של אפור. אם לשפוט על פי הסצנה בין אבא של ג'ים ואימא של סטיפלר בסרט הרביעי, התפוח לא נפל רחוק מהפאי.
עננה הפכפכה
פאי התפוחים של ג'ים לא לבד: אוכל וסקס הם שילוב די מקובל בסצנות סקס קולנועיות, עוד מאז הסצנה ההיא מ"תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים", וגם המקום הראשון במצעד מערב מזון ומין. אבל אפילו צופים מיומנים יישארו פעורי פה מול הרגע שבו לי קאנג שאנג, גיבור סרטו של צאי מינג-ליאנג הטיוואני, מנשנש חצי אבטיח בין רגליה של בת זוגו בזמן שבטלוויזיה מדווחים על בצורת גדולה ומעודדים את האזרחים לאכול אבטיחים כתחליף למים.
מדד הקינק: 40 גוונים של אפור. מצאנו קונספט לסדרת התשדירים הבאה של רננה רז ו"ישראל מתייבשת".
היועץ
סביר להניח שקמרון דיאז תשמח להשאיר מחוץ לרזומה שלה את ההשתתפות בסרטו של רידלי סקוט ב-2013, בעיקר בגלל סצנת המין – או האוננות – הביזארית שהיא מבצעת שם. בשלב מסוים בסרט מטפסת בת דמותה על הפרארי הצהובה של ריינר (חוויאר ברדם) ומתחככת בשמשה הקדמית עד שהיא מגיעה לשיא. איפה הדמות של ג'יימס ספיידר ב"קראש" כשצריך אותה?
מדד הקינק: 45 גוונים של אפור. אנחנו די בטוחים שביטוח צד ג' לא מכסה את הנזק.
המזכירה
פי אלף יותר "חמישים גוונים של אפור". כמעט עשור לפני שמישהו בכלל חשב על אנסטסיה סטיל וכריסטיאן גריי היו לי הולוויי (מגי ג'ילנהול) ואי. אדוארד גריי (בכיכובו של ג'יימס ספיידר, השחקן שהוכיח שהוא מתמחה בסקס ספק-מחרמן ספק-מטריד). הגריי של "המזכירה" גורם לגריי של של "חמישים גוונים" להאפיר. הוא לא צריך מסוקים ותכשיטים יקרים כדי לסחוף את המזכירה שלו למערכת יחסים סאדיסטית, אלא רק בחורה מאוהבת שאוהבת לפגוע בעצמה וקצת ניצול של יחסי מרות. למרות שהיא לא כללה אקט מלא, הסצנה בה מכריח גריי לרכון על השולחן בזמן שהוא מכה אותה על כל טעות הקלדה, היא יותר מינית מרוב הסצנות שאנחנו רואים היום.
מדד הקינק: 50 גוונים של אפור, רק בלי הסטריליות.
אימפריית החושים
סרטו השערורייתי של נגיסה אושימה היפני מ-1976 היה כל כך בוטה, עד שנאסר להקרנה בארץ גם באמצע שנות התשעים. הסיפור הגיע לבג"ץ, שבסופו של דבר התיר את הקרנת הסרט בהגבלות מסוימות, וכך זכו גם הצופים הישראלים לחזות בגיבור הסרט, קיצ'י סאן, מחדיר ביצה קשה לתוך אהובתו סאדה בסצנת מין ביזארית במיוחד. ברור שלא מדובר בסצנה הקיצונית ביותר בסרט, אבל היא ללא ספק קינקית מספיק כדי לכבוש את המצעד הזה.
מדד הקינק: 51 גוונים של אפור. מה אמרת, כריסטיאן גריי? יש לך נוצת טווס? זה חמוד.
