פסטיבל דוקאביב, תחרות הסרטים הדוקומנטרית שתיערך במאי בסינמטק תל אביב, מציג את 12 הסרטים שישתתפו בתחרות. סרטי התחרות, שיוקרנו בהקרנת בכורה בפסטיבל נבחרו מבין כ-60 סרטים שהוגשו לתחרות.
הסרט שיפתח את הפסטיבל הוא "רוקדים ביפו", סרטה של הילה מדליה ש'קשת' הייתה שותפה בהשקעה ובהפקה שלו - פייר דוליין, מורה ורקדן נודע של ריקודים סלונים, משוכנע כי ריקוד יכול לגשר על פערים חברתיים ותרבותיים. את אמונתו הוא מיישם בפרויקט המפגיש בין ילדים יהודים וערבים ביפו עיר הולדתו.
הסרטים הם "גיא עולה לתורה" – סרט שעוקב אחר תהליך ההכנה לבר המצווה של גיא, אחיה הצעיר האוטיסט של הבמאית, דנה איסדיס. "ואם נניח, לרגע, שיש אלוהים" - סרט על אנשים חמים ברחוב קטן וכיכר הסמוכה לו ברמת גן של רם לוי. "החבר הערבי שלי" - מסע החיפוש של הבימאית נגה נצר אחר חברה הטוב פארס, פלסטיני, שוהה בלתי חוקי שעבד בתל אביב ועקבותיו נעלמו. "החלוצות" - מספר את חייהן הסוערים של החלוצות בארץ דרך היומנים שכתבו, ואלה שופכים אור חדש על חומרים ארכיונים פרטיים וציבוריים מהתקופה. סרטה של מיכל אביעד.
"חנה חנדה 4" - רונן ואורית יחד כבר שלוש שנים. שניהם ממשפחות בוכריות מכובדות. רונן לומד משחק בסטודיו למשחק "ניסן נתיב" והוא גם כוכב בתיאטרון "חנדה חנדה" - להיט בעדה הבוכרית בארץ ובעולם. אצל הבוכרים נשמרת עד היום מסורת קשוחה לפיה מקובל להתחתן לאחר תקופת היכרות קצרה, אך רונן ואורית מורדים במשפחותיהם ומסרבים להתחתן. אפילו העובדה שהם משתדלים לשמור על "כבודה" של אורית במשפחה, לא מספיקה להוריה שדורשים פרידה או חתונה. סרטם של דוד אופק ונטע שושני, ש"קשת" שותפה להפקתו ולהשקעה בו.
"לאט לאט" – סרט העוקב אחר עולים במרכז הקליטה בישראל, הבמאי ויטלי קרביץ' הופך לאיטו לאחד מהם. "לפני המהפכה" - סיפורם של הישראלים בטהרן ערב ההפיכה ב-1979. סרטם של דן שדור וברק הימן. "המעבדה" – יוצר הסרט יותם פלדמן מתלווה לפילוסופים צבאיים, סוחרי נשק, תעשיינים ועוד אנשים שמתפרנסים מהסכסוך הישראלי פלסטיני.
"סופרוומן" - חייהן של חמש קופאיות, חברות למשמרת, בסופר מרקט בתל אביב. סרטם של יעל קיפר ורונן זרצקי. "ריטה ג'האן פורוז" – ריטה מקליטה אלבום בפרסית ומתחברת לשורשיה באיראן במסע אינטימי. סרטו של איל גולדברג, ש"קשת" שותפה בהשקעה ובהפקה שלו.
"רקדנית, עמוד וסרט" - מתעד את נטע לי לוי , אלופת אירופה בריקוד על עמוד לשנת 2011, שמתנהלת בין הציפיות של העולם המזרחי המסורתי שממנו באה, לבין הקודים החברתיים הסותרים של העולם התל אביבי שהיא חלק ממנו היום. סרטו של ישרי הלפרין.