"וויפלאש" הוא לא להיט קולנועי קלאסי, אבל כבר בינואר האחרון כשנבחר לפתוח את פסטיבל סאנדאנס וגרף את פרס "סרט הדרמה הטוב ביותר", היה ברור שהסרט שהופק בתקציב של 3 מיליון דולר, יכול להגיע רחוק. כמה רחוק? לא מעט ממומחי האוסקר מדברים על האפשרות שיהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, ושג'יי. קיי. סימונס, שמככב בו, יזכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.
הסרט, שבוים על ידי דמיאן צ'אזל בן ה-29, מגולל את סיפורו של מתופף מחונן (מיילס טלר) בבית ספר למוזיקה ומערכת היחסים המורכבת בינו לבין אחד המורים בבית הספר, שידוע בשיטותיו הסאדיסטיות (סימונס). חלק גדול מהמחמאות שנשפכו על הסרט הוקדשו לצילום, עליו הופקד שרון מאיר, ישראלי בוגר המחזור הראשון של בית הספר "סם שפיגל", שעבר ללוס אנג'לס בתחילת שנות ה-90. ב-USATODAY כינו את הצילום "מרהיב", ב-"Slant" החמיאו לשיתוף הפעולה של מאיר עם העורך שעבד לצידו, שיתוף פעולה שמעביר בצורה משכנעת את החרדה והתשוקה שבסרט ובבלוג הקולנוע. ב-cinemainmind קבעו שהצילום טוב לא פחות מהמוזיקה בסרט.
מאיר (49), עובד בתעשיית הקולנוע האמריקאית כבר 20 שנה, אבל העבודה ב"וויפלאש" היא ללא ספק מנקודות השיא בקריירה שלו. "כשסיימתי את סם שפיגל לא הייתה תעשייה בארץ, ערוץ 2 בדיוק נפתח ובשנת 1993 עברתי לארצות הברית", הוא מספר על המעבר שהתרחש כמעט במקרה. "חבר שלמד איתי מילא טפסים ל-AFI, אבל ברגע האחרון החליט שלא בא לו להגיש אותם. אני הגשתי את קורות החיים שלי במקומו והתקבלתי. טסתי ללימודים עם קצת כסף שסבתא שלי נתנה לי ודפקתי על הדלת של מפיק שראה את סרט הגמר שלי בסם שפיגל. הוא מימן לי את השנה הראשונה ובהמשך התחלתי לעבוד. זו הייתה התפתחות מאוד איטית, לא משהו שקרה בין לילה. בהתחלה בטלוויזיה, תחום שאותו עזבתי בהמשך כדי להתמקד בקולנוע.
איך נוצר החיבור בינך לבין דמיאן צ'אזל?
"אני לא זוכר אם פנו אליי או שהסוכן שלי פנה אליו, אבל היה ברור לי מהרגע הראשון שאנחנו מסתדרים. אני חובב ג'אז והיה לנו על מה לדבר, אבל במשך חצי שנה לא פנו אליי וחשבתי שהפרויקט כבר לא יקרה איתי. רק 3 שבועות לפני הצילומים, ביקשו ממני לעשות את הסרט."
"הסרט צולם על ידי חברת הפקה שבדרך כלל עושה תסריטי אימה, מה שהשפיע באופן קיצוני על המשכורות – הצוות לא מקבל כלום והמפיקים מקבלים הכול. סרטים מהז'אנר הזה עושים הרבה כסף, שהעובדים כמעט ולא רואים. זו הסיבה שבהתחלה גם שקלתי לא לעשות את הסרט. תמיד אנשים חוזרים מסרטים עם סיפורי גבורה, ואני לא אוהב לקרוא את ההתבכיינויות האלו, אבל עבדנו בתנאים מינימלים, בלוח זמנים דחוס ובהפקה שהייתה דלה. דמיאן בא עם תכנית מאוד הדוקה, איך לצלם את הסרט שוט ביי שוט, מאוד מאוד ספציפי ובלי זה לא היה מתאפשר לצלם סרט ברמה הזו בזמן כל כך קצר. אני מתגאה בזה שאני עובד מהיר ויודע לתכנן קדימה, אבל כל זה לא היה מתאפשר בלי התכנית ההדוקה של דמיאן – מצלמים רק מה שצריך ולא יותר מזה."
החזון של דמיאן פגע גם בחופש היצירתי שלך?
"היו דברים שלא היו מובנים מאליהם, היה לי קשה עם ההחלטה שבמרתף לא יהיו חלונות. דמיאן הגיע עם דברים מובנים מבחינת הלוק של הסרט, הרעיונות הבסיסיים היו שלו ואני הבאתי את הביצוע. לסרט אין לוק כתוב ספציפי, זה לא סרט אימה או מדע בדיוני שיש לו לוק מתבקש, ואני מרגיש שהתרומה שלי הייתה ביצירת האווירה. כשקוראים את התסריט של "וויפלאש" לא יכולים לדעת מה הז'אנר, אבל העבודה הייתה כמו ג'אז – מצד אחד מאוד מדויקת ומצד שני חופשית. רצינו ליצור סרט שישלב את הפראות והדיוק, כמו בסגנון המוזיקלי."
"אף אחד לא יודע דברים כאלה לפני הצילומים. בסיור לוקיישנים דיברנו על זה שמשלמים לנו חרא, ואני אמרתי לכולם שזה סרט שכולנו נהיה גאים בו יום אחד, זו גם הייתה התחושה בצילומים, אבל לא חזינו את גודל האימפקט. האמנו שהוא יגיע לסאנדאנס, אבל לא מעבר לזה. מצד שני בדיעבד כן יש בו משהו מאוד מסחרי וראינו כבר בצילומים כמה המשחק של סימונס וטלר טוב. סך הכול זה סרט מיינסטרימי, לא משהו ששובר את חוקי הקולנוע."
אם כבר מדברים על פרסים, אתה מאמין שסימונס באמת יכול לקחת את פרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר?
"יש דיבורים על אוסקר ומועמדויות. סימונס מופיע בהימורים לשחקן המשנה ולאחרונה גם מדברים על הסרט עצמו. אף פעם לא ציפיתי בקוצר רוח לשמוע מי מועמד לאוסקר, ואני מוצא את עצמי פתאום מעורב השנה. בסוני הוציאו את הסרט בינתיים במספר מועט של בתי קולנוע בארצות הברית, הם מאמינים בסרט ובמועמדויות עתידיות שלו, כך שרק לאחר שהן יוכרזו הסרט ייצא בתפוצה יותר רחבה. זו הייתה החשיבה שלהם מהרגע שהוא הופץ."
"אני עובד כל הזמן. לא מזמן צילמתי סרט עם ניקולס קייג' – Pay The Ghost – וגם מתוכננת דרמה עם אדי מרפי שנמצאת בקדם הפקה. אין ספק ש"וויפלאש" עשה לי שירות טוב, אנשים שומעים עליי ומסתכלים אחורה על הקריירה שלי. כל אדם שמתעסק עם קולנוע רוצה גם לביים, אבל זה תלוי אם מישהו מסיבה לא ברורה ירצה לתת לי תסריט ממש טוב. אני בספק אם זה יקרה כי בדרך כלל אם יש למישהו תסריט טוב הוא ייקח אותו לעצמו או שיהיה מישהו שזיהה אותו לפני.
ברבות השנים אמרתי לא לסדרת טלוויזיה, אני עדיין חושב שאין דברים מוצלחים בשידורי הברודקאסט, אבל אם תגיע הצעה מאחד מערוצי הכבלים הגדולים, זה משהו שאשמח לעשות. האמת שבא לי קצת לעלות כיתה ולעשות סרטים עתירי תקציב אחרי שבשנים האחרונות השתתפתי בעיקר בפרויקטים קטנים."