עיניים שלי
רשי (ערן נעים) הוא קצין משטרה ותיק, אשר מסתבך כששני נערים מתלוננים עליו כי פגע בהם מינית. כשהחקירה מתארכת, חיי הנישואים של רשי מתערערים גם הם. ירון שני ("עג'מי"), שזכה בפרס אופיר לבימוי על הסרט, חוזר לשיטת העבודה הייחודית שלו - עבודה עם שחקנים לא מקצועיים, אשר מאלתרים את הסצנות במקום. אחד השחקנים הוא ערן נעים, שמספק כאן הופעה שהיא לא פחות ממופתית, שלגמרי מצדיקה את הזכייה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר. התוצאה היא יצירה תובענית, מלחיצה ומעוררת מחשבה על האלימות בחברה הישראלית.
ימים נוראים
הזוכה הטרי בפרס "הסרט הטוב ביותר" בטקס פרסי אופיר חוזר לאחת הטראומות הגדולות ביותר של מדינת ישראל - רצח רבין, ומביא למסך את האירועים שהובילו לרצח ראש הממשלה מנקודת מבטו של הרוצח יגאל עמיר. הבמאי ירון זילברמן מעביר מצוין את האווירה הציבורית המתוחה שקדמה לרצח רבין, ומצייר דיוקן מצמרר של אדם כריזמטי ומנהיג בחסד, שמשתכנע בהדרגה כי הדבר הנכון לעשות הוא לרצוח את ראש הממשלה. הבחירה האמיצה להפנות אצבע מאשימה לא רק לעמיר עצמו, מזכירה לכולנו שהרצח לא הגיע מטירוף של רגע ושלא מדובר בהחלטה אינדיבידואלית מנותקת, אלא כתוצאה ישירה ממסע הסתה חמור, שאף אחד לא עשה כלום כדי לעצור.
הגולם
לצערנו, בישראל לא מופקים מספיק סרטי אימה, אך במעט הפעמים שאנחנו כן זוכים לקבל אימה כחול לבן - התוצאה בהחלט מספקת. אחרי "ג'רוזלם" המהנה, האחים יואב ודורון פז חוזרים עם עיבוד ל"גולם מפראג", מעין גרסה יהודית ומקריפה יותר ל"פרנקנשטיין". השליטה וההיכרות של האחים פז עם הז'אנר, יחד עם הופעה נהדרת של חני פירסטנברג בתפקיד הראשי, מולידים סרט אימה מושקע, מאופק ואפקטיבי מאוד, שיספק את חובבי הז'אנר.
המוסד
יום הקולנוע הישראלי הוא הזדמנות מצוינת לתפוס את שובר הקופות הישראלי הגדול של השנה. סרטו הקומי של אלון גור אריה הוא למעשה גרסה מורחבת של הסרט הקצר "המוסד הסגור", שהוקרן בסינמטק במשך עשור והפך לקאלט. העלילה מתמקדת בסוכן מוסד (צחי הלוי), המתחרה בסוכנת CIA (אפרת דור) על הזכות להציל את העולם מארגון טרור. הלהיט הקופתי הצליח לא בכדי, שכן מדובר בפרודיה שנונה על סרטי ריגול, שעושה המון כבוד לקלאסיות קומיות כמו "האקדח מת מצחוק" ו-"טיסה נעימה". אם זה לא מספיק, ביום הקולנוע תוקרן גרסה מיוחדת הכוללת שש דקות נוספות, שטרם נראו על המסך.
תל-אביב על האש
סלאם (קייס נאשף) הוא עובד בהפקה של טלנובלה פלסטינית. מפגש עם אסי (יניב ביטון), קצין בכיר בצה"ל, שאשתו מכורה לטלנובלה בה עובד סלאם, מביא לשיתוף פעולה פלסטיני-ישראלי שבזכותו מקודם סלאם לתפקיד התסריטאי. הבעיה - אסי דורש לסיים את הסדרה בחתונה, בעוד המשקיעים הזרים רוצים סיום אחר לטלנובלה. הסרט הוקרן בפסטיבל ונציה, שם זכה נאשף בפרס השחקן הטוב ביותר ב-"אוריזונטי", המסגרת השנייה בחשיבותה בפסטיבל. סרטו של סאמח זועבי מביט על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט סאטירית ושנונה. התוצאה חדה, מצחיקה בטירוף אך מעל הכל - עצובה.
אישה עובדת
סרטה של מיכאל אביעד ("דימונה טוויסט") הוא התשובה המוחצת לכל מי שאי פעם פקפק ב-#MeToo. העלילה עוקבת אחרי אורנה (לירון בן שלוש), אם צעירה, המתקבלת למשרה מבטיחה בפרויקט נדל"ן יוקרתי. כשהמסעדה החדשה של בעלה עופר (אושרי כהן) לא מתרוממת כלכלית - היא הופכת למפרנסת העיקרית של הזוג ושלושתם ילדיהם. אורנה השאפתנית מביאה תוצאות מרשימות בעבודתה, וזוכה להערכה מהבוס שלה בני (מנשה נוי). אלא שאותה הערכה הופכת בהדרגה להטרדה, ומציבה את הגיבורה בדילמה לא פשוטה.
אביעד בונה את מערכת היחסים בין אורנה לבני בצורה כנה ואותנטית, ומביאה למסך את ביטוי קולנועי מרתק לאיך מרגישה הטרדה מינית. בן שלוש, שזכתה בפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט, סוחפת בתפקיד הראשי ויחד עם עבודת הצילום המרשימה של דניאל מילר, מחזקת את תחושת אי הנוחות שהסרט יוצר, שהופכת בהדרגה לאימה של ממש. מומלץ לכולם, אבל בעיקר לגברים ששואלים נפגעות הטרדה מינית שאלות כמו - "למה שתקת?", סיכוי טוב שאחרי הסרט הם אלה שישתיקו.
מאמי
סרט החדשה של קרן ידעיה ("אור", "כלת הים") הוא עיבוד קולנועי לאופרת הרוק האייקונית "מאמי". העלילה אחרי מאמי (נטע אלקיים), צעירה שנולדה וגדלה בעיירה ענייה בדרום, העובדת כקופאית במזנון של תחנת דלק. כשאהובה נפצע קשה במלחמה, מאמי מחליטה לנסוע לעיר הגדולה תל-אביב, בתקווה שהמזל יעיר לה פנים. העיבוד הקולנועי לאופרת הרוק שהפכה לקאלט לא רק נוקב ועכשווי, אלא גם מציע עיבודים מוזיקליים פשוט מבריקים של דודו טסה לקלאסיקות המוזיקליות של אהוד בנאי ויוסי מר חיים, שזיכו את טסה בפרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר.
מחילה
גיא עמיר וחנן סביון הם שניים מהיוצרים האהובים בישראל. אחרי ההצלחות המסחררות של "עספור" ו-"פצועים בראש" על המסך הקטן וההצלחה חסרת התקדים של "מכתוב" על המסך הגדול (מעל ל-600,000 כרטיסים), הצמד חוזר עם סרט פשע חדש. העלילה מתרחשת בזמן ימי התשובה, בעיירה בדרום הארץ, הנמצאת תחת איום בטחוני מתמיד. שאול וניסן ביצעו יחד שוד שהסתבך, שהוביל לכך ששאול נתפס ונכנס לכלא, ואילץ את ניסן לברוח לחו"ל. ביום שחרורו של שאול, מופיע ניסן בעירם כחוזר בתשובה, ומבקש בחרדת קודש את סליחתו של שאול, שמצידו מבקש את מחילתה של אשתו. השאיפה המשותפת למחילה, מובילה את השניים להרפתקה מסעירה.
הסרט יוקרן לראשונה ביום הקולנוע, אך מי שמכיר את עבודתם הקודמת של סביון ועמיר יודע לצפות לסרט שמשלב בחוכמה בין פשע, רומנטיקה והמון המון הומור. הקאסט החלומי כולל את אלון אבוטבול, צחי הלוי ואת שירי מימון, בתפקיד הקולנועי הראשון בקריירה שלה.
הצלילה
הזוכה הגדול של פסטיבל ירושלים אשתקד, מגולל את סיפורם של שלושה אחים, הנאלצים להתאחד בקיבוץ בו גדול בשל פטירת אביהם, כשברקע מתנהלת מלחמה. כאשר האח הצעיר עומד להישלח לקרב, שני אחיו הגדולים, שכבר לחמו למען המדינה, נוקטים בעמדות שונות לגבי אחיהם הצעיר והצטרפותו למלחמה. סרטו של רוזנקיאר מציע הסתכלות שונה על הגבריות הישראלית המורכבת וכן עוסק בצורה מרתקת בפוסט טראומה, שברמה כזו או אחרת, כל ישראלי סובל ממנה. התוצאה חונקת, מלאת תעוזה ומעל הכל - ישראלית.
סרטים אלו יצטרפו לסרטים ישראלים נוספים, אשר יוקרנו ביום הקולנוע הישראלי (25.09) בעשרה שקלים בלבד:
"אול אין" במאי: יהונתן בר אילן
"אישה עובדת" במאית: מיכל אביעד
"אל תשכחי אותי" במאי: רם נהרי
"אלוהי הפסנתר" במאי: איתי טל
"בוקר טוב ילד" במאי: שרון בר זיו
"בזמ"ק" במאים: אריאל וייסברוד, יוסי מאירי
"בלי דם" במאי: יוסף אל דרור
"ברזיל אהובתי" במאי: חורחה גורביץ'
"בשורות טובות" במאי: ארז תדמור
"הבלתי רשמיים" במאי: אלירן מלכה
"הגולם" במאים: יואב פז ודורון פז
"הצלילה" במאי: יונה רוזנקיאר
"ימים נוראים" במאי: ירון זילברמן
"כאן ועכשיו" במאי: רומן שומונוב
"מאמי" במאית: קרן ידעיה
"מוריס" במאי : אורן בן סימון
"מחילה" במאים: חנן סביון וגיא עמיר
"מילים נרדפות" במאי: נדב לפיד
"מריונטה" במאי: טומי לנג
"נולדתי בירושלים ואני עדיין חי" במאים: יוסי עטיה, דוד אופק
"עיניים שלי" במאי: ירון שני
"עכביש ברשת" במאי: ערן ריקליס
"עכו חלומות" במאי: דניאל וקסמן
"קולות רקע" במאי: יבגני רומן
"קצפת ודובדבנים" במאי: גור בנטוביץ'
"תל אביב על האש" במאי: סאמח זועבי
"הרפתקה בשחקים" במאי: ליאור חפץ
"פול גז" במאי: קובי מחט