בואו נדבר גלויות: יש יותר מדי טקסי פרסים, ולא מספיק עניין ציבורי שמתפרש עליהם. כן, לחובבי הקולנוע יש את האוסקר ולאוהבי המוזיקה וההופעות המוזרות יש את הגראמי, אבל בין טקס ביג אחד למשנהו - ובאמת שאין הרבה פרסים שהרוויחו את התואר "ביג" - יש המון זוטות. פרסי גילדת הבמאים, למשל. או גילדת המפיקים. או מעצבי השיער, אנשי האפקטים, תסריטאים, עורכים, שחקנים, פרסי הקולנוע העצמאי, פרס המבקרים ופרס האנימציה. כתוצאה מכך, טקסי הפרסים שכבר זוכים לסיקור נרחב יחסית, מסוקרים ומדווחים לא פעם כאילו היו אירועים סנסציוניים, תוך התמקדות ברגעים המביכים שאירעו בטקס. קחו לדוגמה את פרסי הבאפט"א. 

פרסי הבאפט"א המעונבים מחולקים לשחקנים, יוצרים וסרטים בריטיים ובינלאומיים מאז 1947. שיבוצו של הטקס בלוח השנה מיתג אותו בשנים האחרונות כטקס פרסי הקולנוע האחרון לפני האוסקר, וכהזדמנות אחרונה - גם אם לא מהימנה - לחדד ולשכלל את הימורי האוסקר. למה לא מהימנה? משום שבהיותו טקס אנגלי עם חבר מושבעים אנגלי, בבאפט"א יעדיפו לחלק פרסים ליוצרים מקומיים, ולאו דווקא לאמריקאים. אבל היי, אנחנו לא פה בשביל אוליביה קולמן או כל השבחים שהומטרו אתמול על הסרט "רומא". לא-לא, אנחנו פה בשביל ללעוג לכוכבים ההוליוודיים ולבני האצולה הבריטיים, ולהתענג על חוסר הנוחות הניכר שלהם לאורך כל הטקס.

את הטקס הנחתה השחקנית ג'ואנה לאמלי ("פשוט נהדרת"), ומונולוג הפתיחה שלה כלל כמה בדיחות עבשות על שיטת המשחק הרצינית להחריד של כריסטיאן בייל בסרט "סגן הנשיא" - "נראה שכריסטיאן הפך לדיק צ'ייני. הוא העלה במשקל, גילח את הראש ויזם מלחמה לא חוקית. זוהי מחויבות" - ולעג קל לריבוי המועמדויות של בראדלי קופר על "כוכב נולד". המצלמות מיהרו לחתוך אל הכוכבים שישבו בקהל, והעניקו לנו את התצלומים היפים הללו -

יוטיוב - BBC

יוטיוב - BBC

אולם הבדיחה שעוררה את חוסר המנוחה הגדול היתה הבדיחה של לאמלי על הסרט "שחור על לבן", שהיה מועמד בין השאר לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. לאמלי צחקה על שמו של הסרט באנגלית, "BlacKkKlansman" (איש קלאן שחור), ואמרה "זה סרט נפלא. והוא זכה כבר בכל כך הרבה פרסים, אם כי אני מופתעת שהוא לא הצליח יותר בפסטיבל קלאן". אישית צחקנו, אבל איש באולם לא צחק (לא בקול רם, בכל אופן).צייצנים בטוויטר מיהרו ללעוג חזרה להתקבלות הנוראית של הבדיחה וכתבו, למשל "הצליל ששמעתם עכשיו הוא האומה כולה מתכווצת במבוכה מהבדיחה של ג'ואנה לאמלי על פסטיבל קלאן" -

אגב דממה מצמיתה, מי שמכהן כנשיא האקדמיה הבריטית לקולנוע הוא לא אחר מהנסיך וויליאם. בהתאם, הוא ובת זוגו קייט מידלטון מתארחים בטקס מדי שנה, וזוכים גם לדפוק כניסה מפוארת לאולם, בעוד כל הנוכחים נדרשים לקום ממושבם ולחכות בנימוס שהזוג המלכותי יתיישב. הכניסה של וויליאם וקייט התארכה השנה מעבר למצופה, ובמשך כחצי דקה שנראתה כמו נצח, כל המי ומי עמדו והמתינו. והמתינו. והמתינו. וויליאם וקייט הבינו שהם מעכבים את כל האירוע, וניתן היה לשמוע אותם מתלחשים האחד עם השניה (בכל זאת, שאר הנוכחים באולם סתמו את הפה). מידלטון נשמעת אומרת "כל כך שקט פה", ו-וויליאם משיב: "כדאי שנמהר לשבת" -


 

וכיוון שאנחנו בכל זאת אתר רציני עם כוונות רציניות, נדווח גם שאלה הזוכים בקטגוריות המרכזיות:

הסרט הטוב ביותר: "רומא"

הסרט הבריטי הטוב ביותר: "המועדפת"

הבמאי הטוב ביותר: אלפונסו קוארון, "רומא"

שחקן בתפקיד ראשי: רמי מאלק, "רפסודיה בוהמית"

שחקנית בתפקיד ראשי: אוליביה קולמן, "המועדפת"

שחקן בתפקיד משנה: מהרשלה עלי, "הספר הירוק"

שחקנית בתפקיד משנה: רייצ'ל וייז, "המועדפת"