כולם מכירים את לוק סקייווקר ואת קרוקודיל דנדי, אבל מי באמת זוכר את שמות השחקנים שגילמו אותם? לאן נעלמו הנער מ"הסיפור שאינו נגמר" והנערה מ"מגרש השדים", ולמה בכל זאת בייבי מ"ריקוד מושחת" נדחקה לפינה? וואן היט וונדרז - הגרסה ההוליוודית
בתעשיית הקולנוע, בדיוק כמו בתעשיית המוזיקה, לא קל לתחזק קריירה לאורך שנים. לילה אחד אתה כובש פסגות, זוכה בפרסים ומקבל יחס מלכותי, ושנה אחרי אתה עלול להיזרק לכלבים או גרוע יותר: להפוך לצ'ארלי שין. 12 השחקנים הבאים עשו את הכל נכון בתחילת הקריירה שלהם, אבל מאז לא הצליחו לשחזר שוב את ההצלחה. רוב הסיכויים שנתקלתם בהם שוב בסרט אחר, אבל כבר לא באמת זכרתם איך קוראים להם.
ג'ואל גריי הוא דוגמא קלאסית של "וואן היט וונדר" קולנועי: לא רק שתפקידו כמנחה המושחז במחזמר "קברט" זיכה אותו באוסקר לשחקן משנה בשנת 1972, הוא הפך אותו לאייקון תרבות נצחי. גריי אמנם נשאר פעיל מאוד בברודווי, אבל מאז ההצלחה המטאורית ההיא, לא נרשמו ברזומה שלו תפקידים בולטים נוספים על המסך. לא שהיינו מזהים אותו בלי האיפור והחיוך הממזרי בעיניים.
גם בתו של ג'ואל, ג'ניפר גריי, הפכה לשם שכל העולם הכיר לרגע באייטיז, אך מהר מאוד נשכח. בשנת 1986 הכרנו את פרצופה לראשונה בקומדיית הקאלט "שמתי ברז למורה", שם גילמה את ג'ייני, אחותו של התלמיד הסורר פריס ביולר, אבל רק שנה לאחר מכן הגיעה הפריצה הגדולה באמת בתפקיד פרנסיס (בייבי) האוזמן ב"ריקוד מושחת". ברגע אחד הפכו חותלות, בגדי גוף והנפות של פטריק סווייזי לדבר הכי חם בתעשיית הבידור. אבל אחרי שכולנו שמנו בסופו של דבר את בייבי בפינה והמשכנו הלאה, גריי נותרה מאחור. מדורי הרכילות עוד שמרו לה חסד עם סיקור אירוסיה לג'וני דפ ומת'יו ברודריק, אבל זאת כבר הייתה תחילתו של הסוף. היא המשיכה לככב בסרטים רבים ונשכחים עד שנעלמה לחלוטין מהאופק. ב-2010 הפציעה לריקוד אחרון כשזכתה ב"רוקדים עם כוכבים", או כמו שבאמת קוראים לזה: שירת הברבור.
נקמת התנינים | צילום:
Mark Sullivan, GettyImages IL
את פול הוגאן הכיר העולם בתור "קרוקודיל דנדי". כוכב ויוצר סדרת סרטי ההרפתקאות האוסטרלית המצליחה. תפקיד היערן חובב התנינים הביא לו את גלובוס הזהב ואפילו מועמדות לאוסקר ב-1986. מבקרי הקולנוע , מנגד, דווקא קיוו שיהפוך לחטיף תנינים ויגאל אותם מנוכחותו. ההצלחה הביאה אותו למעמד של כוכב על ומנחה טקס האוסקר ב-1987. אבל מרגע שניסה את כוחו בסרטים אחרים, הסתבר שקשה לשחזר את הקסם של האייטיז. ב-2001 הוא ניסה להחזיר עטרה ליושנה כשהפיק, כתב וכיכב בחלק האחרון בטרילוגיה, "קרוקודיל דנדי בלוס אנג'לס". הסרט לא הופץ מסחרית ויצא ישירות ל-DVD, מה שאומר הכול בעצם. במולדתו ייחשב הוגאן תמיד לגיבור לאומי, אבל מחוצה לה ימשיך העולם להתעלם משמו ולקרוא לו קרוקודיל.
קלולסית לנצח | צילום:
Jason Merritt, GettyImages IL
אלישיה סילברסטון הפכה בין לילה לכוכבת בגיל 19 בזכות "קלולס" ב-1995, שנחשבת היום כבר לסוג של קלאסיקה מודרנית. דמותה של שר היפה והטיפשונת, מלכת הכיתה האולטימטיבית, היוותה מודל לחיקוי עבור נערות ברחבי העולם, וסילברסטון סומנה מיד כשחקנית מבטיחה. בשנים שלאחר מכן השתתפה בסרטים מטופשים בלבד; על תפקידה כ"באטגירל" ב"באטמן ורובין" היא זכתה בראזי על המשחק הגרוע ביותר, וכך גם על תפקידה ב"פגז מן העבר". בעשור האחרון המשיכה למחזר את עצמה בסרטים איזוטריים, שגם חלק ניכר מהם הגיע ישירות ל-DVD. אמנם אף פעם לא מאוחר לקאמבק, אבל בהתחשב במסלול הקריירה הנוכחי שלה, ההימור הזה הוא פוינטלס.
הכוח כבר לא חזק איתו | צילום:
Sascha Steinbach, GettyImages IL
מארק המיל הוא הדוגמא החיה למה שעשוי לקרות אם לא תנצלו את ההזדמנויות בחיים. ב-1977 גאל אותו ג'ורג' לוקאס מקריירה של סדרות וסרטים נידחים, והפך אותו לפנים של אחת מסדרות המד"ב הגדולות של כל הזמנים. המיל נכנס לנעליו של לוק סקייווקר שלוש פעמים בסדרת "מלחמת הכוכבים" וזכה פעמיים בפרס סאטורן על משחקו בשניים מסרטי הסדרה. אבל מרגע שהשלום הושב לגלקסיה הרחוקה רחוקה, הלכה גם הקריירה של המיל והתרחקה מאור הזרקורים. שמועות שנפוצו בחודשים האחרונים מקשרים אותו לסרט החדש בסדרה, שייצא בשנה הבאה, אבל הכוח כבר ממש לא חזק איתו כמו פעם.
מגורשת, מגורשת, מגורשת | צילום:
ap \ getty images
כבר בגיל 14 זכתה לינדה בלייר בגלובוס הזהב ובמועמדות לאוסקר עבור תפקידה המצמרר ב"מגרש השדים" (1973), שם גילמה את רייגן, נערה אחוזת דיבוק. בעזרת הרבה מאוד איפור הפכו פניה לסמל מובהק של הז'אנר ושל תרבות הפופ בכלל. בלייר גילמה את דמותה של רייגן שוב בסרט ההמשך שיצא ארבע שנים לאחר מכן. לאורך האייטיז היא השתתפה בעוד כמה סרטים, אבל האימה הפכה כעת להגדרת הקריירה שלה. ב-1984 זכתה בראזי לשחקנית הגרועה ביותר על "רחובות פראיים". חדי העין שביניכם אולי זיהו אותה ככתבת ב"צעקה". ובכן, אין דרך לומר זאת בעדינות: כנראה שג'יזס בכל זאת קצת דפק אותה.
עוד ילד פלא שעקבותיו אבדו הוא דני לויד, שגילם את הילד דני ב"הניצוץ" של סטנלי קובריק, כשהיה בן 7 בלבד. סצנות הרכיבה שלו במסדרונות המלון בלתי נשכחות כמעט כמו הפליטות הצרודות של "Redrum" מפיו. מה שמרשים במיוחד בהופעה הזו הוא שלויד כלל לא ידע שהוא מככב בסרט אימה, וגילה זאת רק אחרי סיום הצילומים. הכל בגלל הניסיון של קובריק להגן על נשמתו הרכה. על דורות רבים של צופים מבועתים, הוא ריחם הרבה פחות. לויד עצמו החליט לנצל את פסגת הקריירה כדי לפרוש. כיום הוא פרופסור לביולוגיה, אך כנראה שהניצוץ ההוא ימשיך לרדוף אותו לעד.
הקריירה שכן נגמרה | צילום:
אימג'בנק/GettyImages
גם נואה האת'אווי (אין קשר לאן) בילה את רוב ילדותו מול מצלמות הטלוויזיה, אבל את הפריצה הגדולה עשה בגיל 13 עם תפקיד ראשי באחד מסיפורי הפנטזיה האהובים בכל הזמנים, "הסיפור שאינו נגמר". על תפקידו כאטריו, הלוחם שנבחר להציל את פנטזיה מ"הלא-כלום", זכה במועמדות לפרס סאטורן לשחקן הצעיר הטוב ביותר ב-1984. בהמשך שיחק בעוד ארבעה סרטי קולנוע בלבד, שאף אחד מהם לא נחל הצלחה גדולה מדי בקופות. הוא השתרבב גם לסדרות טלוויזיה, אבל שמו לא חזר לכותרות שוב. במקרה שלו הסיפור דווקא כן נגמר.
העולם כולו החסיר פעימה בסצנה בה דיל חשפה בפני פרגוס את איבר מינה הגברי בדרמת הפשע הקאמפית "משחק הדמעות". השחקן הבריטי ג'יי דוידסון, שגילם את הטרנסקסואלית המרגשת, סומן מיד כהבטחה ענקית ואף היה מועמד לאוסקר שחקן המשנה בשנת 1992. הוא לוהק מיד לסרט האקשן הבדיוני והקאמפי לא פחות, "סטארגייט", בו גילם את אל השמש, אך אחריו נשאר מחוץ לאור הזרקורים ונשכח כאילו לא היה מעולם. דוידסון חזר לעסוק בתחום האופנה, והיום הוא אסיסטנט אופנה בלונדון. הוא בטוח יודע כל מה שיש לדעת על משחק הדמעות.
ההיעלמות היוונית שלי
"החתונה היוונית שלי" היא אחד הלהיטים הקופתיים הגדולים של כל הזמנים. פניה של ניה וארדלוס, השחקנית הראשית והתסריטאית של הסרט, הפכו מאנונימיות לחלוטין לכאלו שכל העולם זיהה לפתע בשנת 2002. בעקבות ההצלחה המסחררת, הופקה סדרת טלוויזיה בעלת אותו שם, בה שיחקו רוב השחקנים שהופיעו בסרט, כולל וארדלוס עצמה. אלא שכגודל הצלחת הסרט, כך התרסקה הסדרה בכישלון מפואר ושידוריה הופסקו לאחר 7 פרקים בלבד. מאז הספיקה להשתתף בכמה קומדיות רומנטיות כושלות וצצה בהופעות אורח בסדרות טלוויזיה, אבל ההצלחה היוונית הגדולה שלה לא שוחזרה.
סטוץ חד פעמי | צילום:
Sean Gardner, GettyImages IL
בכל מה שקשור לקריירה המוזיקלית שלו הראפר המחומצן אמינם, הוא ההיפך המוחלט מ"וואן היט וונדר", אבל כשחקן ההגדרה הזו פשוט תפורה עליו. הפעם הראשונה והאחרונה שלו על המסך כללה הופעה מוצלחת ביותר בשובר הקופות "8 מייל" מ-2002. בעוד שמעריציו ודאי משוועים לראות אותו שוב על המסך הגדול, אמינם נראה די החלטי להשאיר את הקולנוע בגדר סטוץ משובח וחד פעמי.
הרגישה מלוכלכת
גם לדיווה האלקטרונית האייקונית, ביורק, שהיא הכול חוץ מ"וואן היט וונדר", היה סטוץ חד פעמי מופלא עם המסך הגדול. זה קרה בטרגדיה המוזיקלית קורעת הלב של לארס פון טרייר משנת 2000, "רוקדת בחשיכה". בה גילמה גילמה את סלמה, עובדת מפעל קשת יום, שמתעוורת לאיטה. ביורק זכתה (ובצדק) בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן באותה שנה, אך בעיקר עוררה רעש רב בזכות הריב הסוער והמתוקשר שלה עם הבמאי, שלטענתה התעלל בה נפשית במהלך הצילומים.
בסצנת השיא של הסרט, בו סלמה רוצחת באכזריות את בעל הבית שלה, ברחה ביורק מהסט הלומת קרב ולא חזרה במשך שבועות. בשלב מסוים שקלו להמשיך לצלם את הסרט בלעדיה. היא סיפרה בראיון שתמיד רצתה שהתפקיד הזה יהיה עסקה חד פעמית: "הסיבה שאני לא רוצה לשחק שוב היא לא בגלל החוויה הקשה שעברתי בסרט. החלטתי מראש לשחק פעם אחת, כי אני חושבת שאני צריכה לדבוק במוסיקה. בזמן הצילומים הרגשתי שאני בוגדת במוסיקה, כאילו שאני מנהלת רומן. הרגשתי מלוכלכת". בחשיכה או לא, העיקר שנמשיך לרקוד איתה.
