"צלף אמריקאי", סרטו החדש של קלינט איסטווד על אודות הצלף הקטלני ביותר בתולדות צבא ארה"ב, ממשיך להיות הסרט המדובר ביותר בהוליווד בשבוע האחרון. מחד גיסא, הוא שבר את הקופות האמריקאיות בסוף השבוע (יותר מ-105 מיליון דולר) וזכה בשש מועמדויות לפרסי אוסקר (כולל לסרט הטוב ביותר, לשחקן הטוב ביותר ולתסריט המעובד הטוב ביותר). מאידך גיסא, הוא עורר את זעמם של אנשים רבים, בהם מייקל מור (שטען ש"צלפים הם פחדנים שיירו בך בגב") וסת' רוגן (שסיפר כי הסרט הזכיר לו את סרט התעמולה הנאצי שמופיע ב"ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו). אבל כעת עומד "צלף אמריקאי" במרכזה של שאלה חשובה באמת: מה הסיפור עם התינוק של בראדלי קופר?

הצופים ב"צלף אמריקאי" (שיעלה מחר לאקרנים בישראל), בין אם מסכימים עם תכניו של הסרט ובין אם נרתעים מהם, לא יכולים להתעלם מהסצנה במהלכה גיבור הסרט, כריס קייל (בגילומו של קופר), אוחז בזרועותיו את בנו הטרי. מה שהופך את הסצנה לבלתי נשכחת אינה משחקו הפנומנלי של קופר או הדיאלוג הנוגע ללב בינו לבין שותפתו לסרט סיינה מילר, אלא התינוק עצמו. ליתר דיוק – בובת התינוק.

ברשת חוגגים בימים האחרונים על חשבונו של איסטווד וצולפים בו ללא רחמים. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה תינוקות מזויפים בסרט אחד", כתבה קמילה לונג ב"סאנדיי טיימס". ב"Hitflix" נכתב כי "קופר נראה כאילו מעולם לא החזיק בתינוק", והסופר והמבקר שון לוי תהה אם מדובר ב"קטע ברכטיאני?". אחד המצייצים בטוויטר טען ש"צלף אמריקאי" צריך לזכות במועמדות לפרס התינוק המזויף הטוב ביותר, ואחרת צייצה כי קופר זכתה למועמדות משום שלא צחק כשהחזיק את התינוק בידיו. חדי העין, כמו אנשי "ScreenCrush", דווקא הבחינו כי קופר המוכשר מצליח להכניס חיים בתינוק כשהוא מזיז את זרוע הבובה באצבעו.

איסטווד עצמו לא הגיב עד כה לדברים (כמו גם לדברי הביקורת שנשמעו על תוכן הסרט), אבל תסריטאי הסרט ג'ייסון הול עשה זאת במקומו. בתגובה לציוץ של העיתונאי מארק האריס, שטען כי "מאמיניו של איסטווד הולכים לעשות רציונליזציה של תינוק הפלסטיק עד לקץ הימים", הסביר הול את הסיפור בפשטות: "אני מצטער להרוס לכם את הכיף אבל התינוק האמיתי הראשון הגיע עם שפעת. התינוק האמיתי השני לא הגיע. (קולו של קלינט) תן לי את הבובה, ילד".

אין תמונה
אני עוזב לעיראק. תשמרי על הבובה
הסבר הגיוני, אבל קשה להגיד שאומת האינטרנט השתכנעה. העיתונאי סת' אברמוביץ' הגיב להול וצייץ: "בראדלי: עבדתי ארבע שעות ביום במשך חודשים כדי לגלם לוחם SEAL באופן אמין. קלינט: הנה תינוק מת מפלסטיק". ואדם בטי סיכם: "התינוק המזויף עדיין נראה ריאליסטי יותר מארמי האמר כאדם זקן ב'ג'יי אדגר'".

עוד ב-mako תרבות: