החרקים (הם!)

נתחיל ברשותכם עם קצת וינטג'. שנות החמישים בארה"ב היו תקופה נאיבית שאיימה להתפוצץ בכל רגע במלחמת גוג ומגוג גרעינית. הפניקה מהלא-נודע השתקפה היטב בסרטי האימה הפופולריים של התקופה, שאופיינו, בלי יותר מדי תחכום, ביצורים עצומים בגודלם – רצוי מזן חרק כעור בעל צבתות. היצורים ניסו, כדרכם של יצורים, להשתלט על כדור הארץ, והחלו לצוץ מהים ובמדבריות ולפלוש לערים. כך היה גם ב"הם!", שתיאר פלישה של מה שנראה כפרי אהבתם האסורה של נמלה ועכביש בגודל של טנק מרכבה. או במילותיו של הסרט "הם כה מאיימים, כה דוחים, שאין שום דרך לתאר.... אותם!"

גיזמו (גרמלינס) 

אין כמו מתנת כריסמס שמשתבשת והופכת למפלצת אנרכיסטית, לפחות אם תשאלו את שפילברג ושובר הקופות האייטיזי שלו שמסרב להיעלם. גיזמו הוא מפלץ-מחמד מסוג מוגוואי שמביא אבא של בילי לחג המולד. כל מה שצריך לעשות כדי לשמור לו על הסטטוס המקורי (מילת המפתח היא מחמד) הוא בסך הכל לא להרטיב אותו, לא לחשוף אותו לאור חזק מדי ולא להאכיל אותו אחרי חצות. אלא שנטייתם הטבעית של זן המוגוואי היא לחיות על הקצה ולחפש מים, אור ותזונה בשעות לא נאותות. אם נוסיף לכך את היותו של בילי ילד מהזן הלא אחראי במיוחד, קיבלנו מתכון לאסון. הגיזמואים המתוקים ליצורי גרמלינס קריפיים ואנרכיסטיים שהופכים והורסים כל מה שנקרה בדרכם. שיעור חשוב בהשפעותיה ההרסניות של ארוחת הלילה!

אליין (הנוסע השמיני)

למרות שאין לו שם מובהק, הנוסע השמיני תמיד יעורר את התמונה המאיימת של יצור נחשי המבקע את חזהו המדמם של ג'ון הארט, הקצין המקשר של ספינת החלל "נוסטרמו", והורג אותו מפנים. החייזר האלים והמתוחכם צד ומחסל את כל צוות ספינת החלל בזה אחר זה, עד שרק ריפלי (סיגורני ויבר, שהיה זה עבורה תפקיד פורץ דרך) נותרת חיה. בלית ברירה, ריפלי מפעילה את מנגנון ההשמדה העצמית של הספינה ויורדת למעבורת, שבה, כמובן, מסתתר החייזר (מתוחכם, אמרנו לכם). הסרט עורר לא פחות מהיסטריה ותוך שניות הוליד ספרים, צעצועים, ומשחקי וידאו סביב החייזר המאיים. במצב כזה, כמובן, לא הייתה להוליווד ברירה אלא להרחיב עד זרא את מותג "הנוסע השמיני", כולל שלושה סרטי המשך ושני פריקוולים. למרות עיבודיו השונים, הסרט המקורי נחשב לאחת מיצירות המופת של קולנוע המד"ב ומכון הסרטים האמריקאי דירג אותו במקום השביעי בז'אנר.

 

אודרי 2 (חנות קטנה ומטריפה)

לא כל היצורים הקולנועיים חייבים להיות מפחידים, וגם אם כן, חלקם בכל זאת מצליח לעשות זאת תוך שמירה על הקצב. הסרט, שביים פרנק אוז וכיכבו בו סטיב מרטין וריק מורניס, בוסס על מחזמר שהיה להיט בברודווי ולמרות תקציבו הדל, הצליח להכניס מעל פי 15 ממה שהושקע בו בקופות. סימור, כוכב הסרט, הוא צעיר מגושם העובד בחנות פרחים והעסקתו נמצאת בסכנה, עד שהוא מגלה זן חדש ומסקרן של צמח, שמאוחר יותר התברר שהגיע מהחלל, אותו הוא מכנה "אודרי 2", על שם אשת חלומותיו. הצמח נראה נבול וחסר חיות, עד שמתברר שאיננו רק חי, אלא גם ניזון מדם אנושי. סימור נאלץ להתחיל לספק לו גופות לנשנושים, וכל זה תוך כדי שירה וריקודים נמרצים.

קונג (קינג קונג)

בניגוד לדעה הרווחת, קונג היה ממש בסדר בביתו שלו ולא הפגין כל צורך להשתלט על העולם. גורילת הענק מהסרט המקורי התגוררה על אי פרימיטיבי ומבודד ונהנתה מסגידתם של בני המקום. ההרמוניה הופרה כשצוות צילום והפקה מערבי נחת באי, בשאיפה להפיק סרט על יחסיהם של חיית ובת אנוש. קונג התאהב בשחקנית הכושלת שגויסה לפרויקט וחוטף אותה. רק כאשר המשלחת הצליחה להגניב את השחקנית, אן, בחזרה הביתה, הדם עולה לראש של קונג מה שמוביל אותו, בצעד מתבקש, לטפס על האמפייר סטייט. כמו רוב מפרי החוק, קונג בסופו של דבר נורה למוות. זה לא הפריע למפיקים הוליוודיים שונים להוציא עוד שש (!) גרסאות של הסרט. הטריה שבהן שיצאה בשנת 2005 ובוימה על ידי פיטר ג'קסון, בה קונג הוא כבר מגה-מפלצת בטכנולוגיית תלת-מימד ואת אן הענוגה משחקת נעמי ווטס.

ג'אבה דה האט (מלחמת הכוכבים)

אז נכון, סטאר וורז מלאה יצורים וקשה להכתיר רק אחד מהם כיצור היצורים. עם זאת, ג'אבה היה ונותר היצור שההשוואה אליו היא הנפוצה והמעליבה ביותר בתרבות הפופ, תשאלו אושיות כמו ממייקל מור או קלואי קרדישאן. ג'אבה הוא גנגסטר קשוח ומושחת, אבל קשה ליישב את עיסוקו עם היותו תולעת שמנונית עצומת מימדים. ג'אבה גם זכור כשובה האכזרי של פרינסס ליאה, וזה שבלעדיו היא מעולם לא הייתה נאלצת להסתובב בשלשלאות וביקיני זהוב. בהיעדר טכנולוגיות האנימציה הנוכחיות, ג'ורג' לוקאס, במאי הסרט, מוכרח היה לדאוג לבנייה של בובת ג'אבה שהופעלה על ידי ארבעה טכנאים שונים, שניים בראש ושניים בזנב.

הקראקן (שודדי הקאריביים)

הקראקן, בניגוד לשמו, איננו מפלצת על קראק. או לפחות רק קצת. עוד הרבה לפני "שודדי הקאריביים" סיפרה המיתולוגיה הנורווגית על דיונון עצום ומרושע שמסתתר לחופי נורבגיה ואיסלנד, שמטביע ספינות ואוכל צוותי מלחים לארוחת בוקר. הקראקן לא רק מופיע על סמלו של בית גרייג'וי ב"שיר של אש וקרח" אלא גם מככב בסרט השני מסדרת "שודדי הקריביים" כנתון לשליטתו המוחלטת של דיווי ג'ונס המניאק, המחולל מערבולות וסופות ולוכד ומשעבד מלחים לנצח בספינתו הטרופה. ככל שנוקף הזמן הולכים עבדיו של ג'ונס ונהיים דומים ליצורי ים. הקראקן הוא נשק יום הדין של דיווי, ושום ספינה לא חוזרת מבין זרועותיו לפני הים.

המפלצת של פרנקשטיין (פרנקנשטיין) 

היצור הקולנועי והספרותי הזכור מכולם לא רק נוצר בצלם אדם, אלא גם על ידי אדם, רופא למעשה, במסגרת ניסוי מדעי. ליצור, בסיפור המקורי, כלל לא היה שם – אך עם השנים שויך לו שמו של בוראו, ד"ר פרנקנשטיין, שחיבר יחדיו חתיכות שונות של אור ואיברים פנימיים והצליח להפיח בהם חיים בלי לחשוב על ההשלכות של יצירה פזיזה שכזו. היצור איננו מרושע בתחילה, אבל גילויי הבוז והשנאה שהוא מקבל מסביבתו הופכים אותו לפצצת אלימות מתקתקת. הסרט הראשון בו כיכב פרנקנשטיין עלה לאקרנים בשנת 1910 בארה"ב, והאחרון שבהם, אמריקאי גם הוא, ("אני, פרנקנשטיין") יצא בינואר האחרון ונחשב לכישלון קולנועי רציני בקרב המבקרים. בין לבין, עברו על מסך הכסף מעל ל-60 גרסאות של סרטי פרנקנשטיין, מכל הסוגים והזנים, ונראה שהמפלץ המיוסר היה ונשאר היצור הפופולרי ביותר בתולדות הקולנוע.