לשבור את הקרח
כשהסרט שלכם הוא אחד מהסרטים הרווחים ביותר בכל הזמנים, אל תתפלאו אם מישהו ירגיש צורך לקדם את האמונות שלו על גבכם. "לשבור את הקרח", סרט תמים כביכול על מערכת היחסים בין שתי אחיות, הואשם בעידוד אורח חיים הומוסקסואלי. הבלוגרית, קטרין סקאגס, פרסמה בבלוג שלה פוסט מצליח בו היא מבקשת מהורים לא לקחת את ילדיהם לסרט. סקאגס כתבה שהכוחות המיוחדים שמיוחסים לאלסה הם מטאפורה להומוסקסואלית וזוהי גם הסיבה שנודתה ממשפחתה. בניגוד לאחותה, אלסה לא מראה שום עניין בבנים ולכן היא, באופן טבעי כנראה, לסבית. מגיש תכנית רדיו בשם קווין סוונסון הצטרף לטענותיה כשאמר שמטרת הסרט היא להפוך ילדים להומואים ולסביות. "זהו השטן, פשוט השטן", הוא צוטט. "אני תוהה אם אנשים חושבים שזה חמוד שסרט יהפוך את בתם ללסבית ויתייחס להומוסקסואליות בצורה כל כך קלילה".
מוצאים את נמו
החמלה שמתעוררת בזמן הצפייה בסרט על הדג הכלוא אמורה ללמד אותנו דבר או שניים על הסבל שנאלצים לעבור בעלי החיים ולייצר מודעות כלפי היצורים חסרי האונים. על פניו מדובר במסר בריא ומפכח, אבל בפועל נשמעות ביקורות כלפי האג'נדה החתרנית של הסרט – מי שאוכל בעלי חיים, הוא אדם רע, או כמו שאומרים את זה בסרט: "דגים הם חברים, לא אוכל". משפט הגיוני ונכון במיוחד כשמדובר במאכלים כמו גפילטע פיש או סרדינים משימורים. על פי אותם ציניקנים (שיש לנחש שדילגו על טרנד הטבעונות), האנשים בסרט מוצגים בצורה לא מחמיאה: מהצוללנים שלוכדים את הדג ועד לילדה הקטנה שמנסה לשמור את נמו כחיית המחמד שלה. האם "מוצאים את נמו" מנסה לחתור תחתינו, בני האדם, במטרה להפוך את כולנו לטבעונים? האם מדובר במהפכה הטבעונית הגדולה ביותר בכל הזמנים, שנייה רק לטל גלבוע? ב"Peta" (אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים) חושבים שכן. הארגון העניק פרס לאולפני פיקסר כתמיכה בסרט ואף טען שסטיב ג'ובס, שהיה צמחוני וממייסדי פיקסר, עודד את יציאתו. בנוסף, ג'ובס גם חתם על הסכם עם מקדונלדס כדי לשווק את הסרט דרך ארוחות הילדים שלהם.
וול-אי
וול-אי לא מנסה להסתיר את המסר אותו הוא מעוניין להעביר - הרובוט החמוד נאלץ להתמודד עם כדור הארץ שהתכלה מרוב זבל שיצרו בני האדם. השורה התחתונה ברורה - אתם הרסתם לעצמכם את הכדור והבאתם לחורבן של עצמכם. צריכת יתר? קנייה ללא גבולות? תראו לאן הביא אתכם הקפיטליזם הזה שלכם. הסרט עצבi את השמרנים בארה"ב שמחו נגד האופן בו הוא מחנך ילדים רכים נגד הקפיטליזם האמריקאי והטכנולוגיה. לאחר יציאת הסרט נכתבו לא מעט טורי דעה של אנשי ימין שסירבו להראות את הסרט לילדיהם מתוך פחד שהוא ישחית את נפשותיהם ויחנך אותם לסוציאליזם. הפרשן הפוליטי גלן בק אמר בציניות "אני לא יכול לחכות עד שאקח את ילדיי לסרט ואלמד אותם איך אנחנו הורסים את כדור הארץ!". אבל מי היה מאמין שאפילו בק יישמע ליברל ליד העיתונאי גרג פולוויץ' שקרא לאנשים להחרים את הסרט ואת כל המוצרים סביבו. האירוניה הגדולה היא בכך ש"וול אי" הופק על ידי דיסני, מתאגידי הענק הכי גדולים ורווחים בהיסטוריה. לא בדיוק הגוף שניתן להאשים בסוציאליזם.
סיפורי נרניה
ק.ס. לואיס, מחבר סדרת הספרים עליה מבוססים הסרטים, היה נוצרי אדוק שהואשם בהטפה דתית. המעבר של הסדרה לקולנוע רק העצים את הביקורות שכינו את הסרטים מתחסדים ומעודדי הדחקה של מיניות. פולי טוינבי, כתבת ה"גרדיאן" אמרה שנרניה "מייצגת את כל מה שרע בדת" ושהסרט לא מפחד להקצין את המסרים הנוצריים של הספר. האלגוריה היא פשוטה: הבגידה של אדמונד משולה לבגידה של יהודה איש קריות והאריה שמקריב את חייו הוא ישו, שגם קם לתחייה במטרה להילחם במכשפה, שהיא בכלל השטן. הספרים/סרטים מדגישים את ערך החרטה והווידוי, מהחשובים בערכי הנצרות. אדמונד מתחרט על מעשיו ובכך מצליח להיגאל ולהפוך לאדם טוב יותר. למעשה, האלגוריה כל כך פשוטה שאפילו ג'.ר.ר טולקין, מחבריו הקרובים של לואיס והאיש שקירב אותו לנצרות, הרגיש שהסופר מגזים ושהשילוב נרניה-נצרות הוא ברור מדי. האם לואיס גרם לדורות של ילדים להתבלבל ולהיכנס לכנסייה הקרובה במקום לארון הבגדים? ייתכן.
תזיזו ת'רגליים
פמיניזם, נישואי עם אותו המין, קולקטיביזם וטבעונות. נראה שאין תפיסת עולם שמאלנית ש"תזיזו ת'רגליים" לא הואשם בה. קייל סמית', מבקר תרבות ב"ניו יורק פוסט", הגדיר את הסרט כ"קרל מרקס לילדים". פרופסור באוניברסיטת איווה, שהתראיין ל"הוליווד ריפורטר" טען כי "סרטים שפונים לילדים מכילים פרספקטיביות שנוטות לשמאל בתחומים כמו סביבה, עסקים גדולים ומוסר. הם מציגים דאגה לאחר כערך הנעלה ביותר ומתעלמים מערכים ששייכים לצד הימני של המפה הפוליטית". חצופים בפיקסאר שהעזו להעמיד דאגה לאחר בראש במקום, נגיד, כלכלה חופשית. במאי הסרט, ג'ורג' מילר הודה שהתסריט שוכתב במיוחד כדי לשים פוקוס על הנושא הסביבתי. במדינה כמו ארצות הברית, בה רק 47% מהאוכלוסייה מאמינים שיש כזה דבר "התחממות גלובלית", ההתמקדות בה היא לא מובנת מאליו. התגובות לסרט רק מוכיחות עד כמה.
לגו
גם בשנת 2014 אמריקנים עדיין מפחדים מקומוניזם ואת הפחד הזה הם לעיתים מפנים לסרטים, כביכול תמימים, כגון "לגו", כי אין דבר שאומר קומוניזם יותר מאשר חברת הצעצועים הרווחית ביותר בעולם ששווה כמעט 15 מיליארד דולר. "לגו" מציג דיכוטומיה מאוד ברורה – העובד הפשוט מול בעל התאגיד המרושע – "פרדיזנט ביזנס". ערוץ "פוקס", שמעולם לא נחשד בליברליות יתר, תקף את הסרט על האופן בו הוא מציג את בעלי העסקים (ואף טענו שהיוצרים עיצבו את "פרדיזנט ביזנס" בהשראת מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות בבחירות 2012. חוץ מההבדל הקטן שהוא צהוב ועשוי מלגו), בזמן שהדמות הראשית והטובה היא סך הכול אדם פשוט שמנסה לעשות את עבודתו נאמנה. באופן קצת חסר בסיס הערוץ האשים את הכוח של תאגיד "לגו" והכסף הרב שהכניס הסרט, בהחדרת מסרים קומוניסטים. המלחמה הקרה, גרסת הפלסטיק.
משפחת סופר-על
משפחה מוותרת על הכוחות המיוחדים שלה ובוחרת בחיי בינוניות כדי לרצות את הסביבה ולהימנע מתביעות. השמרנים רואים בסרט איתות אזהרה לקלות בה ניתן להאשים אחרים בפשעים ולניסיון של החברה "לביית" את האזרחים על מנת לשמור על זהות אחידה ולעודד קולקטיביזם, ניסיון שכמובן נועד לכישלון. ב"גרדיאן" כתבו עם יציאת הסרט שהוא מנסה לעודד את המחשבה שקיימים "אנשים מסוימים שטובים יותר מאנשים אחרים" ובכך הוא גם שואב מרעיונותיו של ניטשה על 'על-אדם'. ב"ניו יורק טיימס" טענו ש"משפחת סופר על" היא גרסה מודרנית לספריה של איין ראנד ששיבחו את הקפיטליזם ואת הרעיון של יחידים בעלי יכולות מיוחדות שהופכות אותם לראויים להוביל את העולם. ההבדל העיקרי בין "כמעיין המתגבר" ל"משפחת סופר-על" הוא שרק את אחד מהם מדובב סמואל ל. ג'קסון. אם כבר שטיפת מוח, אז ככה היינו רוצים אותה.
פינוקיו
גם כאן רבים מאמינים שמדובר בסרט שמקדש רעיונות הברית החדשה. הפיה הכחולה היא בת דמותה של הבתולה מריה והכוכב הנופל אליו מביע פינוקיו משאלה, מסמל את הלידה של ישו. הילד שרוצה להפוך לאמיתי לומד על הדרך שיעורים חשובים על הצורך להימנע מפיתויים, המשולים לפיתויים להם נאלץ ישו לסרב בדרכו להפוך מאדם למשיח. מל גיבסון לא יכל לעשות את זה טוב יותר. בספר "Miracles, Messages & Metaphors: Unlocking the Wisdom of the Bible" אימצו הנוצרים את העניין וטענו שכמו שלפינוקיו אין זכויות מלבד אלו שהעניק לו ג'פטו, כך גם לנו אין זכויות מלבד אלו שהעניק לנו אלוהים, אבל חלקנו מסרבים להיכנע לתיאוריות קונספירציה דתיות שמשלתטות לנו על סרטי הילדות. ספילברג בועט במסר הנוצרי לכאורה של "פינוקיו" בסרטו A.I (אינטליגנטית מלאכותית). הילד רובוט בסרט מחכה מול פסל של הפיה הכחולה 2,000 שנה, כמספר שנות הקיום של הנצרות, בתקווה שתהפוך אותו לילד אמיתי. בסופו של דבר, לא הפיה (כמטאפורה לנצרות), היא זו שמצילה אותו אלא דווקא החייזרים שמרפאים אותו ואת העולם. 1:0 לחייזרים במאבקם נגד הפיות.