הממזרים שינו את הכללים, ושכחו לספר להמוני המטרידנים שכל יום נחשפים במעלליהם הסליזיים. בתקופה הסוערת שלאחר התפוצצות פרשיית הארווי ויינשטיין, נראה שאנחנו לומדים להבין את ההבדל בין חיזור תמים לבין הטרדה מקריפה. לאחר כל ההתקדמות שעשינו, חזרה רומנטיות קלאסיות יכולה להיות חוויה מערערת, כשהמודלים הרומנטיים שגדלנו עליהם מתגלים כבעייתיים במקרה הטוב, ופליליים במקרה הרע. אז לכבוד ניקוי האורוות המבורך שעובר על הוליווד, אספנו בשבילכם את הקומדיות הרומנטיות הכי קריפיות בצפייה חוזרת:
אשה יפה
איך אפשר שלא להתחיל עם הקלאסיקה האהובה, שעוסקת כמובן בקורבן של תעשיית המין, שמנוצלת על ידי מיליונר שקונה את גופה לשבוע, עד שבסוף הם מתאהבים. לא נעמיק בהסבר על מציאות חייהן האמיתית והמצמררת של "עובדות" תעשיית המין (יש שיגידו תעשיית אונס), כי מספיק רק לומר שהרומן הבלתי נשכח התחיל עם גבר מבוגר ועשיר ששילם לאשה צעירה שתשכב איתו. יותר רומנטי מזה?
אין כמו אלבמה
בשביל להרגיע קצת את רמות החרדה, נעבור מאונס בתשלום לסרבנות גט קלילה. העלילה מתמקדת באשה שצריכה לחזור לעיירת הולדתה כדי לקבל אישור גירושים מהאקס שלה, אך זה מסרב לשחרר אותו. אז מה עושה ריס המתוקה בתגובה לכליאתה בכפייה בנישואים שהיא לא רוצה? תובעת אותו? פונה לבית משפט שיכריח אותו להסכים לגירושין? מנסה לבטל את הנישואים ללא הסכמתו? כמובן שלא, במקום להיאבק משפטית היא פשוט זורקת את הגבר איתו רצתה להתחתן, וחוזרת לזרועותיו של סרבן הגט העיקש.
יש לה את זה
מנהג מוכר מקומדיות רומנטיות שחייב לעבור מהעולם - התערבות בין חבורת בנים על כך שיוכלו להשיג, לכבוש או מה שזה לא יהיה, בחורה תמימה שלא יודעת על ההסכם שנחתם עליה מאחורי גבה. כמו הית' לדג'ר ב"10 דברים שאני שונאת אצלך", כל הקסם של פרדי פרינז ג'וניור לא ישנה את העובדה נשלח לסמן וי על מישהי, שיקר לה על מניעיו וגרם לה להתאהב בו במרמה. למרות שהטעייה, הסתרה וגילוי הכרחיים לעליות והמורדות בעלילת הקומדיות הרומנטיות, נמליץ לוותר על הטריק בו חבורת גברים מתערבת על גורלה של גיבורת הסרט.
פרדי כמובן מתאהב בה לבסוף, אבל לא לפני שהוא משנה את המראה וההתנהגות שלה לחלוטין. כמו אשה יפה, גם "יש לה את זה" הוא עיבוד של "פיגמליון", מחזה על פרופסור מלומד שמעצב מחדש מוכרת פרחים המונית, שהוא בעצמו עיבוד למיתוס על הפסל פיגמליון, שהתאהב בפסל מעשה ידו. בקיצור, האשה היא כחומר ביד הגבר היוצר, כשכל שאיפותיה הן להפוך לבת זוג ראויה למלך השכבה. עד שלא ימצאו דרך לעבד את המחזה הקלאסי בצורה קצת פחות שוביניסטית, כדאי להוליווד להניח לזמן מה את "פיגמליון" בצד.
יש לך הודעה
"קאטפיש" זה מושג שמתאר פיתוי והולכת שולל בקשר אינטרנטי, תוך התחזות לאדם אחר. אבל הרבה לפני שהמושג הגיע לעולם (מהסרט התיעודי "קאטפיש"), טום הנקס סיפק לנו את הגרסה הכי קיצונית שניתן לדמיין להונאה אינטרנטית. לא רק שטום הסתיר את זהותו האמיתית ממג ראיין, ששנאה אותו בחיים האמיתיים, הוא לקח את הסיפור צעד קדימה והביא אותה לפשיטת רגל. השילוב בין מסכת השקרים של הנקס ודורסנותו העסקית הביאה לנו את אחד מנאומי הסיום המופרכים בתולדות הקומדיה הרומנטית, כשהוא אומר לה: "איך את יכולה לסלוח לבחור הזה שהבריז לך, ולא לסלוח לי על הדבר הקטן הזה, שגרמתי לך לפשיטת רגל?".
ביג
לא מדובר בקומדיה רומנטית פרופר, אבל אי אפשר להזכיר סיפורי אהבה קריפיים בלי לציין את מה שקורה בקומדיית הנעורים האהובה. טום הנקס מגלם ילד בן 12 שבאורח פלא הופך בן לילה לגבר בן 30. עד כה הכל בסדר, והנקס מגלם את דמותו בילדותיות הראויה. כל הסיפור נהיה קריפי ברמות בלתי נסבלות כשהוא מנהל רומן עם עמיתתו לעבודה, סוזן בת ה-27. אם הרעיון של יחסי מין בין ילד בן 12 ואשה בוגרת לא מטריד מספיק, הסצנה מבוימת בצורה שלא נותנת לנו לשכוח שבתוך טום הנקס שוכן ילד קטן. כשהוא מניח בהתרגשות את ידו על החזה שלה, קשה שלא להתכווץ בצמרמורת. לא ברור לנו מי המוטרד פה, הנער הקטין או האשה ששוכבת עם ילד בלי ידיעתה, אבל בכל מקרה, אין ספק שסיפור האהבה חוצה הגילאים מעורר חוסר נוחות רבה בצפייה חוזרת.
מעולם לא התנשקה
סבבה שדרו ברימור ממש לא נראית כמו נערה בתיכון, זה עדיין לא מצדיק את העובדה שבמרכז הסרט עומד רומן בין מורה ותלמידה. גם אם הגילוי בסיום, כי היא למעשה עיתונאית בתחפושת, מסיר את החשדות הפליליים, קשה להתעלם מהעובדה שסאם התאהב במי שחשב שהיא תלמידה קטינה. אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו מעדיפים לחיות בעולם בו מורים לא עוגבים על התלמידות שלהם ומתפללים בליבם שיתגלה במפתיע שהן בעצם לא קטינות אלא נראות כמו קטינות (וכן, אנחנו מסתכלים גם עליך, מוקי ב"מטומטמת").
50 דייטים ראשונים
אשה שלא יכולה לייצר זיכרון מנהלת מערכת יחסים עם גבר שהיא לא זוכרת שהיא מכירה. זה היה יכול להיות נחמד אם בשלב מסוים הזיכרון היה חוזר לה, והם היו פוצחים בחיים משותפים מתוך ידיעה משותפת. אך "50 דייטים ראשונים" פתר את הבעיה בצורה קריפית בהרבה - סנדלר מתחתן עם ברימור ולשניים אפילו יש ילדים, כשהיא מתעוררת כל בוקר בלי לזכור מי זה הגבר הזה שאינה מכירה, ושני הילדים שיצאו מרחמה בלי שהיא תזכור את דבר קיומם. רומנטי או ניצול של חסרת ישע? אתם תחליטו.
בזמן שישנת
באופן מפתיע, הפרס להתנהגות הכי קריפית בקומדיה רומנטית לא הולך לגבר, אלא דווקא לאשה. בסרט שהיה צריך להיקרא "בזמן שהיית בקומה", סנדרה המתוקה מתאהבת בעובר אורח זר, וכשהוא עובר תאונה ונכנס לקומה, היא מתחזה לארוסתו ומוליכה שולל את משפחתו. אם אובססיה חסרת שליטה על בחור שנמצא בקומה זה לא מספיק מפוקפק, והונאת משפחתו המסכנה לא מעורר את חשדכם, סנדרה עושה את הצעד הקריפי הנוסף וכשאהובה מתעורר מהקומה, היא זונחת אותו (ביום חתונתם!) לטובת אחיו השרמנטי. כל הכבוד סנדרה, צעד קלאסי ביותר.
mako תרבות בפייסבוק