קטניס אוורדין ("משחקי הרעב")

קשה להפריד את ג'ניפר לורנס מקטניס. לורנס מגלמת את קטניס בצורה כל כך אמינה, שנדמה שהיא אנדרדוגית בעצמה ולא השחקנית שהייתה מועמדת לאוסקר לראשונה כשבקושי מלא לה 20. למרות זאת, יש דבר אחד שמשותף לשתיים: התחושה שיש בהן הרבה יותר ממה שקיים על פני השטח.

על פניו קטניס אוורדין היא נערה ענייה שתמות באותו מקום בו היא נולדה: המחוז הכי עני בקפיטול. קטניס יורה בחץ וקשת כדי לשרוד, מסתדרת בשטח כי זה הבית השני שלה, חזקה נפשית כי אמא שלה ואחותה נשענות עליה. הקשיים היומיומיים האלו הם שיכינו אותה להתמודד עם האתגרים ב"משחקי הרעב", אתגרים שאנשים מתאמנים לקראתם כל חייהם. היא מוכיחה שיש דבר אחד שאי אפשר להתכונן אליו - החיים עצמם, ובהם קטניס שולטת לא רע בכלל.

אוקלנד אייז ("מאניבול")

"יש קבוצות עשירות ויש קבוצות עניות, ואז יש עשר קומות של חרא ואז אנחנו. זה משחק לא הוגן". תשכחו מאנדרסטייטמנט, כשבילי בין (בראד פיט), המנהל של ה"אוקלנד אייז", ניסה להסביר כמה לא הגיוני זה לקחת קבוצה ענייה וחסרת אמצעים כל הדרך לאליפות - הוא התכוון לזה. יש גבול לכמות הניסים שאפשר לחולל כשהתקציב שלך מקביל לתקציב הקייטרינג של היריב. אז זהו, שלא ממש.

הסוד של בין היה לקחת את האנדרדוגים הגדולים ביותר בליגה, אלה שאף אחד לא היה מצרף לקבוצה גם אם היו משלמים לו, ולהפוך אותם יחד לנוסחה שוברת חוקים. בניגוד לסיפור של מכבי, שם זה נגמר בשיא היסטורי בלתי נתפס (20 ניצחונות רצופים) אבל גם במפלה כואבת בסיבוב הראשון של הפלייאוף. כי לפעמים אנדרדוג הוא פשוט אנדרדוג, לפחות עד שיוכח אחרת.

פרודו באגינס ("שר הטבעות")

הבאסה הגדולה באמת של להיות אנדרדוג היא שהכל מונחת עליכם בפתאומיות. הדוד המשועמם יצא לטייל בעולם, מצא טבעת ישנה והעיר רשע קדמוני שמאיים להחריב את העולם? עכשיו אתם צריכים לנקות את הבלאגן. וזה אף פעם לא מתאים, אף פעם לא נוח. אף רשע מעולם לא גר בסמיכות לגיבור. תמיד צריך ללכת וללכת, להתחמק מטרולים ענקיים ושדים קדמונים ולשמוע לחישות מוזרות באוזניים. מילא אם היה יוצא לכם דייט עם אלפית לוהטת, אבל כל מה שקיבלתם זה ידיד שמן ודביק.

ויויאן וורד ("אישה יפה")

אי שם בתחתית ההיררכיה התעסוקתית נמצאות הזונות. שם בדיוק מתחיל הסיפור של ויויאן מ"אישה היפה", במקום הכי נמוך באל. איי. סביר להניח שרוב האנשים שצפו בסרט לא הגיעו לאותו מקום, זונות הן שקופות לרובנו. אז מה יש בסיפור של ויויאן שהופך אותה לכל כך קלה להזדהות? מה שכל אנדרדוג צריך שיהיו לו: גישה נכונה, חוצפה והידיעה שמגיע לו הרבה יותר. נקודת הפתיחה הנמוכה ממנה מגיע כל אנדרדוג היא לא זו שמגדירה אותו, גם לא המקום הגבוה אליו הוא יגיע בהמשך. זה התהליך, המעבר מלמטה למעלה, שעושה אותו מי שהוא, והמעבר של ויויאן לא היה קל. היא סבלה מהטרדות, הצקות וזלזול, אבל הוכיחה לכולם שכל הספקות היו יוג' מיסטייק, שגם זונה יכולה להיות ליידי.

"אישה יפה" הוא סרט בעייתי, כי רוב הזונות הן לא ויויאן ורוב הגברים העשירים הם לא אדוארד לואיס. בפועל, אין שום קשר בין עלילת הסרט למציאות. בכל זאת הוא הפך לקאלט, והכל בזכות אנדרדוגית מוצלחת. אישה שהייתה הכי למטה והגיעה הכי למעלה, בלי לשכוח לשנייה מאיפה היא באה. אם ויויאן הייתה משתתפת ב"אח הגדול", היא הייתה לוקחת מקום ראשון.

רוקי בלבואה ("רוקי")

הרבה סרטים מנסים לשחזר את חלום ההצלחה האמריקאי, האיש שהגיע משום מקום הישר לפסגת העולם באמצעות הרבה כוח רצון, אבל ב"רוקי" סילבר סטאלון עושה את זה מושלם: האיש שהגיע משום מקום, עובד בעבודה אליה הוא לא באמת שייך, מאוהב בבחורה שעדיין לא הצליח להשיגו מלא מוטיבציה להגשים את החלום שלו. לכולנו יש חלום, רובנו לא רצים על מדרגות מוזיאון פילדפיה לאמנות (כן, זה המקום!) באחת הסצנות הכי זכורות בעולם הקולנוע במטרה להגשים אותו. לעזאזאל, רובנו לא קמים מהספה בשבילו. למזלו של רוקי, הוא איש של עבודה קשה ועבודה קשה משתלמת, לפחות במקרה שלו. הניצחון של רוקי מתוק במיוחד, מאותה סיבה שהניצחון של מכבי אמש היה מתוק במיוחד – אף אחד לא האמין שהוא יכול לנצח. אפולו קריד, המתחרה האגדי, התייחס אליו בבוז וזה בדיוק הדבר הכי מסוכן לעשות עם אנדרדוגים – לבוז להם. 

הארי פוטר ("הארי פוטר")

ההורים שלכם נרצחו על ידי הקוסם הכי אכזר שאי פעם נולד, העברתם את גיל ההתבגרות שלכם בארון רדוף העכבישים של הדודה השנואה בעולם, יש תחתיות של בירה קטנות יותר מהמשקפיים שלכם והחבר הכי טוב שלכם הוא ינשוף. מספיק אנדרדוג בשבילכם? כי אנחנו יכולים להמשיך. למשל שהקוסם ההוא מהרצח שמקודם רוצה לרצוח גם אתכם. אה כן, ויש לו שבע נשמות, אז אין לכם דרך למנוע את זה.

אם הארי היה יותר אנדרדוג הוא היה כנראה פשוט כלב. זה היה גם הומני יותר, כי אז אולי מישהו היה מלטף אותו מדי פעם או מוציא אותו מהארון (או שניהם). עם כל כך הרבה זעם עצור וחסכים באהבה, אין פלא שהילד התחיל לדבר עם נחשים, ללחוש מילים מוזרות ולנופף במקלות. זה היה יכול להיות חמור הרבה יותר. הוא יכול היה להפוך לדראקו. 

לינגוויני ורמי ("רטטוי")

צרפתים לא חזקים באנדרדוגים. עזבו אותם מהשטויות האמריקאיות האלו של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ותנו להם קצת סלט בצל או קרם פטיסייר. עם כל הכבוד לסיפורי הצלחה מייד אין יו אס איי, סיפור הצלחה צרפתיים קצת יותר מרשימים אותנו. צריך הרבה מאוד כישרון כדי לכופף את הסנוביות הצרפתיות, לא מספיק כאן סיפור על איך הגעת מהביבים (פשוטו כמשמעו במקרה של רמי העכברוש) או עבודה מבאסת כשוטף כלים במסעדה שאיבדה את תהילתה (לינגוויני, בחור שרק השם שלו עושה תאבון).

רמי ולינוויגי הם זוג מנצח, הם משלימים אחד את השני. האחד מביא יכולות השני מביא גפיים ומראה של בין אנוש. שתי דמויות לא יוצלחות שביחד מצליחות לעשות את הבלתי יאומן מול מבקר המסעדות הקשוח ביותר בפריז. הסיפור של השניים הוא לא רק סיפור של הצלחה כנגד כל הסיכויים, אלא גם של חברות ושיתוף פעולה. לא פלא שאנחנו אוהבים כל כך את פיקסאר.

אנדי דופריין ("חומות של תקווה")

מילא לקבל מאסר על לא עוול בכפכם, מילא לתפוס את אהובת לבכם על חם עם המאהב, לקבל על כל זה כלא? ועוד בתור בנקאי לבן? מה הסיכוי שתצאו משם עם יכולת לשבת סדיר? אנדי דופריין מצא את הדרך. זה קרה בדרך שבה חנונים בדרך כלל מצליחים לעשות דברים: דיפלומטיה. אנדי עשה לכל החבר'ה באגף את חישובי המס והם בתגובה דאגו שאף אחד לא יחכה לו כשהוא מפיל את הסבון באמבטיה. ובזמן שהם נהנו מהספרים והתקליטים שדאג להביא להם, הוא כבר תכנן את הבריחה הכי מגניבה בהיסטוריה.