הסרט "ויהי בוקר" של ערן קולירין זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה. בטקס שהתקיים הערב (ראשון) בגן הכט בחיפה הוענקו לסרט גם פרס התסריט הטוב ביותר, לקולירין עצמו, ופרס השחקן הטוב ביותר, לאיהאב אליאס סלאמי על גילום דמותו של עבד.
השופטים (טלי הלטר שנקר, אלון גרבוז, דגנית אטיאס גיגי, סער יוגב ואניה בוקשטיין) אמרו כי "זהו סרט נפלא שפצע והרחיב את ליבנו בו זמנית. בעת שהעלה בנו תחושות קשות נוכח המציאות הפלסטינית-ישראלית העגומה ונטולת הפתרון, יש בו גם שפע אהבת אדם ורגעי הומור רבים. הסרט נוגע בדילמות משפחתיות ופוליטיות בחברה הערבית, באומץ ובמקוריות".
הפרס לסרט הביכורים העלילתי הוענק ל"תל אביב" של מרט פרחומובסקי, שבמרכזו משבר שמטלטל את יחסיהם של מיכאל ודנה, זוג נשוי בתל אביב העכשווית. השופטים כתבו בנימוקיהם כי "פרחומובסקי הוא יוצר מעניין, שהביא אל המסך את אהבתו לעיר ולתיאטרון. הערכנו את יכולתו ליצור רגעים דרמטיים יפים ועדינים ואת המבט מלא ההומור השזור לאורך כל הסרט".
ריימונד אמסלם זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה כאישה שהיא חלק מסצנת הסמים והזנות באזור התחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב בסרט "הבית ברחוב פין 1" של עמיר מנור. "אמסלם מצליחה לצקת לדמות אנושיות, הומור וחמלה, לעטוף אותנו בנחמה וכל זאת מבלי להיות קלישאתית", כתבו השופטים. פרס נוסף במסגרת התחרות העלילתית - פרס ההישג האמנותי - ניתן ל"תוכנית א'" של יואב ודורון פז, על שהצליח "לברוא עולם ויזואלי עשיר, מגוון, אמין ומרשים במיוחד מבחינה קולנועית". הסרט מגולל את הסיפור האמיתי של קבוצת "נקם" שהוביל אבא קובנר אחרי מלחמת העולם השנייה, שחבריה רקמו מבצעי נקמה שאחד מהם כלל הרעלת מקורות מים בכוונה להרוג שישה מיליון גרמנים.
בפרס הסרט העצמאי הקצר זכה "הגיע הזמן שתמותי כבר" של הדר מורג, והפרס לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר ניתן ל"מגלשה שחורה" של אורי לוטן.
בתחרות הבינלאומית זכה "אינטרגלדה" של הבמאי הרומני ראדו מונטן, על צעירים שאוספים גבר מבוגר בדרכם לכפר מבודד ונתקעים איתו בבוץ. ציון לשבח ניתן ל"גלגל המזלות" של ריוסוקה המגוצ'י היפני. פרס "עוגן הזהב" לסרט ביכורים הוענק לסרטה של הבמאית הבלגית לורה ונדל, "מגרש משחקים", וציון לשבח בקטגוריה זו ניתן ל"שומר אחי" של פריט קראהן הטורקי.
"דיוקן" של יעל קיפר, רונן זרצקי וכיפאיה עיאיטי זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. השופטים בתחרות זו - דלית קימור, איילת בכר וערן חדד ברק - כתבו עליו כי הוא "פורש באופן נוקב ומרגש את סיפוריהן של נשים מכל חלקי החברה הישראלית שנרצחו על ידי בני זוגן. הוא גם מתעד בזמן אמת את אותן שעלולות להיות הבאות בתור, נשים שחשופות לאלימות יום יומית, ללא הגנה נאותה מרשויות המדינה".
