קרוב ל-25 שנים עברו מאז עלה לאקרנים "גלדיאטור", האפוס הקולנועי שגרף 465 מיליון דולרים בקופות וזכה בחמישה פרסי אוסקר - כולל עבור הסרט הטוב והשחקן הראשי לראסל קרואו. חצי יובל לאחר מכן - ושנים אחרי שהיה בפיתוח, עוד הרבה לפני ש"סרטי המשך לשוברי קופות מהעבר" הפך לטרנד של ממש - מגיע סרט ההמשך. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, אתם יודעים.
המפיקים החלו לעבוד על "גלדיאטור 2", כאמור, עוד ביוני 2001, זמן לא רב אחרי הזכייה הגדולה באוסקר. באותה העת דווח כי העלילה תעסוק בסיפור הרקע של הגלדיאטור מקסימוס מרידיוס (קרואו), וכן תגולל את סיפורו של בנו, לוציוס - 15 שנים אחרי מאורעות הסרט הראשון. אלא שחילוקי דעות לגבי קווי העלילה עם האולפנים בהוליווד הלכו והתגברו, תסריטאים שונים באו והלכו ורק לפני שלוש שנים הודיע הבמאי רידלי סקוט שהסרט המיוחל בדרך למסך הגדול. התקציב המשוערך, אגב, עומד על 310 מיליון דולרים.
אז אחרי כל אלה, עם עליית הסרט לאקרנים בסוף השבוע הקרוב - אפשר לברך על המוגמר: במרכז "גלדיאטור 2" הגיבור העולה לוציוס ורוס, אותו מגלם השחקן האירי פול מסקל (שלוהק לתפקיד מכונן בקריירה הצעירה שלו), וחי תחת זהות שונה ללא כל קשר למקורותיו ברומא. לאחר שצבא רומא, אותו מנהיג ביד רמה הגנרל מרקוס אקציוס (פדרו פסקל, "האחרונים מבינינו"), משתלט על הכפר שלו - לוציוס נלקח בשבי, שם מתגלות יכולותיו הפיזיות.
לציפייה ארוכת השנים לסרט ההמשך, הן מצד הצופים והמבקרים והן מצד המפיקים - שהסרט יספק את הסחורה בקופות ויתברג חזק בעונת הפרסים הקרובה - תוסיפו את העובדה שהוא עולה לאקרנים בארה"ב ראש בראש מול סרט מסקרן נוסף עתיר תקציב, "מרשעת" - העיבוד למחזמר הפופולרי מברודווי. בהוליווד כבר השוו את קרב האימתנים בין שני הסרטים המדוברים לזה מקיץ 2023 בין "ברבי" ו"אופנהיימר", אז נבקש להרגיע את כל הצדדים: תופעת ה"ברבנהיימר" הוכיחה עצמה רווחית מעל כל הציפיות עבור כל אחד מהסרטים.
"יש המון לחץ", מודה מסקל בשיחה עם עיתונאים, בתום הקרנה מיוחדת של הסרט באולפני פרמאונט בלוס אנג'לס. "זאת דמות ראשית שלא יצא לי לגלם עד כה, אדם שעומד בחזית לאורך שעתיים ומשהו של הסרט. אף פעם לא היה משקל כזה על כתפיי. אני חושב שזה הוציא ממני יכולות חבויות שלא ידעתי שיש בתוכי. גבריות שמעולם לא לקחתי על עצמי קודם בתפקיד - גיבור מלא רבדים שטרם ראו אותי משחק, והכל יצא החוצה בזכות רידלי סקוט. כשהוא מבקש משהו אתה מיד אומר כן.
"לוציוס הוא אדם מאוד מורכב, יש בו חוכמה אבל גם יצר נקמה שהוא סימפטום של החיים שהוא עבר, הנטישה שהוא חש מילדותו, וזה לא משהו שאדם יכול להחזיק לאורך זמן רב. זה מתווה מאוד בשרני לשחקן", מוסיף עוד מסקל - ומבקש להרגיע את כל החוששים: "אני יכול לומר בביטחון שהסרט החדש נושא בגאווה וכבוד עצום את המורשת של הסרט הראשון, אבל לוקח את זה לכיוון אחר שמניע את העלילה בצורה מכובדת בפני עצמה".
בשיחה, הרבה מסקל להחמיא לסקוט שוב ושוב, ואמר כי הוא "האדם היחיד שראוי לגעת בסרט המשך שכזה. באופן אישי, כאחד שהעריץ אותו לאורך שנים והפך להיות חבר שלו הודות לסרט, מדובר באחת היצירות הטובות ביותר של רידלי ובכלל בקולנוע שאני ראיתי בשנים האחרונות. אני כל כך גאה במה שהוא עשה, בעבודה שלי ושל כל מי ששותף ליצירה הזאת. את זה אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו".
מהפך פיזי ומנטלי
מסקל בן ה-28 פרץ לתודעה במיני סדרה "אנשים נורמלים", עליה היה מועמד לפרס האמי, ושיחק גם בסרטים "כולנו זרים" ו"אחרי השמש" - עליו היה מועמד לאוסקר. לאחרונה, הוא צובר תאוצה גם בצהובונים המפרסמים תמונות שלו ושל בת זוגו, הזמרת הצעירה גרייסי אברמס (בתו של הבמאי המצליח ג'יי. ג'יי. אברמס), שבהן גם ניכר המהפך הפיזי שעבר לטובת המראה השרירי בסרט.
"המראה של הדמות קשור בד בבד למסע הרגשי שלוציוס עובר. אלה אינם דברים נפרדים", מסביר מסקל. "כבר משלב קריאת התסריט אתה חושב לעצמך איך הבחור הזה למעשה יכול לשרוד? בהתחלה הייתי תמים וחשבתי שזאת פשוט דמות של אדם שהופך לגלדיאטור. סיפור רגיל. אבל מהר מאוד הבנתי את המורכבות - לוציוס הוא כלא שלא יודע שובע, שלא מניח לרגע, נחבט ונחבל ומובס - אבל בפועל שורד. ואני חושב שמבחינה פסיכולוגית, הדבר שרציתי להתמקד בו הוא למה זה כך. אני חושב שהוא שורד לא רק בזכות החוזק הפיזי או המנטלי שלו, אלא כי ממש לא אכפת לו אם הוא יחיה או ימות עד השלב בסרט שהוא יבין שיש לו משהו גדול יותר לחיות למענו. כשאתה נכנס למעמקי נפשו, אתה מבין שמדובר באדם מורבידי למדי. זה גם מעניק כאוס מסוים לדמות כי זה מסובך להבין את הפסיכולוגיה במוחו.
מסקל: "אני יכול לומר בביטחון שהסרט החדש נושא בגאווה וכבוד עצום את המורשת של הסרט הראשון, אבל לוקח את זה לכיוון אחר שמניע את העלילה בצורה מכובדת בפני עצמה"
"לצד כל העבודה על הדמות, יש לי גם עול בצילומים. הסרט נפתח בסצנת קרב עקובה מדם שצולמה לאורך תשעה ימים, ואין במאי אחר פרט לרידלי שמסוגל לעשות את זה. אני זוכר שביום הראשון על הסט במלטה הפרידו אותי ואת פדרו פסקל, כל אחד באוהל מרוחק מחוץ לחומות העיר. ישבתי ועישנתי סיגריה מרוב פאניקה ולפתע רידלי נכנס עם סיגר ושאל, 'אתה עצבני?'. לא ידעתי מהי התשובה המתאימה לענות לו באותו רגע. לא פציתי הגה והוא אמר, 'העצבים שלך לא טובים לי, יש לך גג שעתיים להתגבר על ההתרגשות ולהבין שכן, כל מה שנבנה פה הוא עבורך ועבורי'. ואז הוא קרא לשנינו לצאת מהאוהלים ולצלם את הסצנה. המצלמות הופעלו וישר התחלנו את העבודה עם כל הלוחמים. ככה נכנסתי להרפתקה הזו, וזאת חלק מהגאונות של רידלי שאסף אותנו למסע יחד. מבלי לבזבז זמן. זמן זה מצרך יקר ורידלי משתמש בו כמו גאון. זו הייתה ברכה אמיתית ממנו".
בן 70 לשיבה (ולאוסקר)
לצד פול מסקל ופדרו פסקל (וגם הישראלים ליאור רז, בתפקיד לא קטן, ויובל גונן) עומד שם מוערך נוסף בתעשייה ומי שנחשב לאחד השחקנים האהובים בהוליווד - דנזל וושינגטון, שבחודש הבא יציין יום הולדת 70. על פי הערכות ראשוניות, יכול להיות שהתעשייה תעניק לו מתנה בדמות אוסקר שלישי הודות לתפקידו ב"גלדיאטור 2" - אחרי שכבר קטף את הפסלון היוקרתי על "גלורי" (1989) ו"יום אימונים מסוכן" (2001). ואולם, במהלך השיחה עמו על הסרט החדש, הוא מקפיד להצטנע וממשיך בקו דומה למסקל עם הרעפת שבחים לבמאי.
"רומא נבנתה מחדש על ידי רידלי סקוט", אומר וושינגטון, "וכל שנותר לנו השחקנים זה להתלבש בבגדי הדמות ולשרבב מפינו את השורות מהתסריט. אין דרך להגדיר את זה. כשהיינו מסתובבים על הסט, היינו פשוט בתוך העיר רומא העתיקה יחד עם 10,000 ניצבים, שלל אנשי צוות וסוסים. בחדר ההלבשה שלי חיכתה לי מעין שמלה מפוארת ושלל טבעות ועם זה הלכתי והשתגעתי בתור הדמות.
"מעבר לזה, הכל היה בטקסט. אם זה לא על הדף, זה לא על הבמה. הכל מתחיל במילים שאתה מקבל בתור שחקן. הכל זה חיבור של טקסט משובח, שחקנים מעולים, תלבושות מרהיבות ומוקפדות, הסביבה המדויקת לעלילה, חרבות, בעלי חיים. הכל עמד לרשותנו. לאן שלא תביט, אתה ביקום שנבנה במיוחד, כמו הפקה של ססיל ב. דה-מיל על סטרואידים. ובצמרת, הבמאי הכי מבריק שיכולנו לבקש. לקהל הצופים ייקח זמן לעכל את גודל המעמד. זה לא עוד סרט שהתרגלנו אליו".
על דמות מקרינוס הערמומי ושופע הכריזמה שוושינגטון מגלם, אמר השחקן כי מדובר בטיפוס שלא שונה מטייקונים שאנחנו מכירים בימינו. "הוא אדם שמנסה להשתמש בכולם, אפילו באמא שלו, בילדים שלו, והכל מתאווה וכוח. כיום העשירים בונים לעצמם אורווה לסוסי מירוץ שהם מחזיקים - ולמקרינוס פשוט יש אורווה לטיפוח גלדיאטורים. כשהוא מצרף לאורווה את לוציוס, יש לו בראש מטרה הרבה יותר גדולה. לוציוס הוא מנהיג באופן טבעי ולוחם גדול מעצם הרקע המשפחתי שלו, מה שהופך אותו לכוח מועיל שמקרינוס רוצה לנצל לטובתו האישית. הוא לא מוכן לאבד שליטה לעולם, אבל הוא לא רוצה להיות הקיסר - הוא רוצה לשלוט בו.
"אני מאמין שמקרינוס הוא אדם לא מובן. תוצר של הסביבה שלו שכבר מיצה את נשמתו ולא נשאר לו כלום, אז הוא נכנס למיטה עם השטן. כוח הוא סם ממכר. ברגע שיש לך אותו אתה לא מסוגל להרפות, אתה לא יכול לחיות בלעדיו. אם אנשים לא יכולים להפוך אותו לעוצמתי יותר, אין לו עניין", מסכם וושינגטון.
ונשמע שהשחקן כבר מתכנן את הפנסיה שלו, כי במהלך ריאיון לתכנית בוקר אוסטרלית השבוע, הצהיר וושינגטון על כוונתו לפרוש מהמקצוע. "בנקודה הנוכחית בקריירה שלי, אני מעוניין לעבוד רק עם הטובים ביותר. אני לא יודע כמה סרטים עוד אעשה, בוודאי לא הרבה, אני רוצה לעשות דברים שטרם עשיתי". בקרוב הוא יככב בברודוויי ב"אותלו", יצלם סרט על המצביא הקרתגי העתיק חניבעל וגם ישתתף בסרט השלישי בסדרת "הפנתר השחור" מית מארוול. "אחרי כל אלו - אני אפרוש", הוא אומר.
וושינגטון: "כשהיינו מסתובבים על הסט, היינו פשוט בתוך רומא העתיקה. בחדר ההלבשה שלי חיכתה לי מעין שמלה מפוארת ושלל טבעות ועם זה הלכתי והשתגעתי בתור הדמות"
גם אמא של דיאנה פרינס בפנים
מבין כל השחקנים הראשיים בסרט, קוני נילסן הדנית היא היחידה שחוזרת לגלם את הדמות שלה מהסרט המקורי, לוסילה - אמו הביולוגית של לוציוס, אהובתו משכבר הימים של מקסימוס, שכיום נשואה לגנרל הצבאי שמגלם פדרו פסקל בסרט. נילסן, אגב, גם זכורה בתור דמות אמהית אחרת - מלכת האמזונות היפוליטה בשני סרטי "וונדר וומן" ואמא של דיאנה פרינס, הלא היא גל גדות.
לדבריה, "גלדיאטור 2" נבדל בפיתוחים הטכנולוגיים ששדרגו את הכל. "רידלי הפיח רוח חיים באימפריה הרומית בסרט הראשון בדיוק כפי שהוא הצית את הניצוץ העתידני בסרטו 'בלייד ראנר', והפעם זה ניכר בכמה רמות מעל", שיתפה השחקנית בשיחה. "הוא יודע ליצור מנעדים ביכולות משחק, בתפאורה ובתחושה הכוללת שעוברת מהמסך לצופה ושמרגישה מציאותית לחלוטין כשאתה על הסט. הפעם היו כלים יותר משוכללים, ודברים שלפני 25 שנה לקחו שלוש שעות - לקחו רק 20 דקות. לא האמנו באיזה קצב הכל התגלגל. רידלי מחבק טכנולוגיה והוא בא עם חזון מדויק, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג ובכל זאת מאפשר לשחקן לעשות מה שהוא מרגיש. זאת חוויה פנטסטית נוספת לכולם".