"אייר", סרטו החדש של בן אפלק כבמאי וכשחקן, לא עוסק באחד מארבעת היסודות, וגם לא בחודש שבא אחרי ניסן ולפני סיוון. לא, הסרט הזה קרוי על שם נעלי "אייר ג'ורדן" של נייקי, ליין נעלי הספורט שהוגדרו על ידי מייקל ג'ורדן, הכדורסלן הטוב ביותר בהיסטוריה. אבל בסרט הזה מייקל ג'ורדן בעצמו כמעט ולא מופיע. מלבד צילומי ארכיון שמציגים את האדם האמיתי, דמותו לא לוקחת חלק אקטיבי באירוע, וגם בסצנות בהן הוא משתתף פניו של השחקן שמגלם אותו לא מופיעות, והוא כמעט ולא מוציא מילה. "אייר" מתמקד דווקא בדמותו של סאני ואקארו, איש המכירות של נייקי ששכנע את ענקית הספורט להחתים את ג'ורדן, ולהקדיש עבורו ליין נעלי ספורט בצלמו ובדמותו.
השנה הייתה 1984, ונייקי עדיין לא הייתה ענקית: היא פיגרה מאחורי אדידס וקונברס. גם ג'ורדן עוד לא היה ג'ורדן, אבל מי שהבין דבר או שניים בכדורסל שם לב שמדובר בשחקן שעוד מעט יהיה הכי טוב בעולם. ואקארו (אותו מגלם בסרט מאט דיימון, שגם הפיק), שהבין את הפוטנציאל, היה צריך לשכנע קודם כל את נייקי; וכשהם השתכנעו, הוא היה צריך לשכנע את מייקל ג'ורדן. ולכן הוא פנה לאדם היחיד שיכול היה להגיד לג'ורדן מה לעשות: אמא שלו, דולורס. את דולורס מגלמת ויולה דיוויס, וכפי שמספרים אפלק ודיימון במסיבת עיתונאים שנערכה לכבוד הסרט, היא הסיבה שהסרט יצא לפועל מלכתחילה.
"כשבאתי לבקש את ברכתו (של ג'ורדן) ליצור את הסרט, גיליתי שהוא מאוד אדיב", מספר אפלק. "שאלתי אותו איך אבא שלו היה; הוא אמר שהייתה לו את האישיות הכי טובה בעולם. וכששאלתי אותו איך אמא שלו הייתה, ראיתי איך הוא מדבר עליה בכבוד והערצה, והייתי פשוט בהלם. הבנתי שזה הסיפור – הסיפור של דולורס ג'ורדן. המשמעות שלה עבור מייקל ג'ורדן, והחשיבות המכרעת של אימותיהם של ספורטאים ובדרנים שמגיעים לעולם התהילה והכסף הגדול בגיל צעיר מאוד. שאלתי את ג'ורדן, כבדרך אגב, 'מי אמורה לגלם את אמא שלך, לדעתך?'. הוא אמר שזאת חייבת להיות ויולה דיוויס. שזה בעצם כמו להחליט שאתה מרכיב קבוצת כדורסל ושמייקל ג'ורדן חייב להיות חלק ממנה".
"בשלב הזה התחלנו לחשוב על הדרך שבה נוכל להרחיב את התפקיד של דולורס", מספר דיימון. "אנחנו נשענים על השחקנים שלנו ועל מה שיש להם להביא. היו לנו שיחות עם ויולה, שאלנו אותה מה להרגשתה יהיה הכי נכון לדמות, כי זאת תמיד הדרך הכי טובה לסצנה הכי טובה".
אפשר להבין למה ג'ורדן התעקש על דיוויס. ג'ורדן הוא אייקון, יש כאלה שמייחסים לו תכונות אלוהיות – והאמת, דיוויס לא רחוקה ממנו במיוחד: היא נחשבת לאחת השחקניות הטובות ביותר בעולם כרגע, והיא אף מכונה לעיתים כ"מריל סטריפ השחורה"; רק לפני חודשים ספורים היא זכתה בפרס הגראמי, מה שהשלים לה סט של זכיות בארבעת הפרסים הנחשקים ביותר בעולם הבידור האמריקאי - האמי (לטלוויזיה), הגראמי (למוזיקה), האוסקר (לקולנוע) והטוני (לתיאטרון). אבל עזבו השוואות למריל סטריפ – אפשר באותה מידה לטעון שהיא המייקל ג'ורדן של השחקניות. "העובדה שהיא הסכימה הייתה כמו הגשמת חלום מבחינתי", אומר אפלק. "אני חושב שהיא הסכימה גם בגללי, אבל אולי זה פשוט בגלל שאמרתי לה 'מייקל ג'ורדן רוצה שתגלמי את אמא שלו'".
"אני מסתובבת עם תסמונת המתחזה, אז זה מאוד נחמד להרגיש רצויה"
"הלוואי שהייתי יכולה להיכנס לראש הזה של 'אני הכי טובה, אני הכי גדולה'", מודה דיוויס במסיבת העיתונאים. "אבל זה ממש לא עוזר לי. זה מחמיא, כי אני מסתובבת עם תסמונת המתחזה, אז זה מאוד נחמד להרגיש רצויה. אבל אז המחשבה הבאה שלי היא 'עכשיו אני צריכה להיכנס לתפקיד'. וכשאני רואה סרטונים של דולורס ג'ורדן... האישה יכולה ללמד מהי מנטליות זן. היא יציבה ושקטה, כנראה גם כשהיא כועסת. במובן הזה, היא הייתה דמות מאוד מאתגרת עבורי: אני תמיד מאוד עצבנית כשאני מרגישה שלא מתייחסים אלי כראוי, אני מתפוצצת".
לצד דיוויס מופיע בסרט שחקן אחד שהיא אוהבת במיוחד: בן זוגה ג'וליוס טנון, שמגלם את ג'יימס ג'ורדן - בעלה של דולורס ואביו של מייקל. טנון פחות מוכר מאשר אשתו, אבל מהצד נראה שהוא חי עם זה בשלום. אולי זה קשור לעובדה שהוא ודיוויס נשואים כבר קרוב ל-20 שנה. בין שני שחקנים יכולה להיות כימיה ממגנטת גם בלי שהם יבואו בברית הנישואין, אבל הכימיה שיש בין דיוויס לטנון היא משהו שלא תמיד רואים. היא ניכרת לאורכו של "אייר" ובאה לידי ביטוי גם ברגעים הכי פשוטים. ברגע אחד, למשל, שבו סאני פוגש את דולורס בפעם הראשונה ומנסה לשכנע אותה להחתים את בנה בנייקי: ג'יימס רק עובד על המנוע של הג'יפ שלו, יודע שדולורס תנהל את המשא ומתן טוב יותר ממנו, אבל מבהיר לה שהוא כאן אם וכשהיא תצטרך גיבוי.
"רציתי להביא קלילות וכבוד עצמי לדמות של אבא של ג'ורדן", אומר טנון במסיבת העיתונאים. "ראיתי סרטונים שלו בהם הוא נראה כמו אב שגאה בבנו, כמו גבר שמגן על אשתו, ומהמקום הזה הדמות שלי אמרה 'דולורס, תקראי לי אם את צריכה אותי'. כי ג'יימס יודע שהיא יכולה לעשות את הקטע שלה, אבל גם רוצה לוודא שהיא תדע שהוא שם".
איך זיקקתם את הדינמיקה של הזוג ג'ורדן בסרט?
דיוויס: "זאת פשוט הדינמיקה שלנו גם בחיים האמיתיים. כשרק הפכנו לזוג ג'וליוס היה אומר לי 'וי, כשאת באה הביתה ומאוחר בלילה, תקפידי לא לצאת מהרכב עד שהשער של החניון נסגר'", אומרת דיוויס, בחיקוי מדויק של בעלה. "'ואם מישהו עוקב אחריך תצפרי, אני אצא עם המחבט שלי ואכסח לו את התחת'".
טנון: "זה נכון!"
דיוויס: "פעם בטעות לחצתי על הצופר, זה היה שלוש לפנות בוקר. עברו חמש שניות וכבר ג'וליוס יצא עם המחבט. ככה ידעתי שאני אתחתן איתו".
לצד העיסוק בזוג ג'ורדן ובדמותו של סאני ואקארו, הסרט מספר את סיפורם של כמה עובדי חברת נייקי – כולל המנכ"ל, בגילומו של אפלק עצמו; מופיעים בו גם כמה מאנשי המעטפת של מייקל ג'ורדן, כולל המאמן שלו והסוכן שלו, דיוויד פאלק, מעין גרסה ספורטיבית של ארי מ"הפמליה". הסוכן, בגילומו של כריס מסינה, מופיע כמעט כל הסרט באותה צורה: הוא יושב מול השולחן במשרד שלו, וצועק בטלפון על מאט דיימון.
כריס, הדמות שלך ממש הצחיקה את הקהל היום בהקרנה. אתה טוב בצעקות בטלפון. הפחידה אותך העובדה שאתה כל כך נפרד מהסיפור אבל כל כך חיוני לו בו זמנית?
"כשקראתי את התסריט ואהבתי אותו, אמרתי לעצמי, 'שיט, אלה המון שיחות טלפון'. אבל בן עשה משהו שלא עשיתי כל הקריירה. בדרך כלל מנהל התסריט קורא לך את השורות של מי שנמצא מהצד השני של קו הטלפון, אבל במקרה הזה, מאט ואני היינו בשני צדדים של אותו המסדרון. על כל אחד מאיתנו היו שלוש מצלמות, ובן היה עובר מצד לצד, מחדר לחדר. יכולנו לאלתר, לשחק, לעלות אחד על השני".
אפלק ודיימון, כידוע, עובדים יחד כבר שנים – עוד מאז שהם כתבו לעצמם את "סיפורו של וויל האנטינג", וזכו על התסריט שלו באוסקר כשהם רק בני 25 ו-27 (בהתאמה). וגם התסריטאי שעומד מאחורי "אייר" הוא תסריטאי צעיר ושאפתן, ממש כמו שהיו הם בתחילת דרכם. שמו הוא אלכס קונברי, גילו 30 וזהו התסריט הראשון שלו שמופק - על ידי צוות של איי-ליסטים עם ותק של עשורים בתעשייה.
אלכס, איך הכרת את הסיפור הזה? אתה בכלל היית בחיים כשהוא התרחש?
"האמת שלא. אני יליד שיקגו משנות התשעים, ומשם הגיע החיבור שלי לג'ורדן – דרך השיקגו בולז. זה היה העשור של ג'ורדן, העשור של הנעליים. ובמהלך החודשים הראשונים של מגפת הקורונה ראיתי, כמו כולם, את 'הריקוד האחרון', שם הסיפור על אייר ג'ורדן הוזכר בקליפ בן חמש דקות. זה היה בשלב בקריירה שבו ניסיתי פשוט לכתוב איזשהו תסריט כדי שישימו לב אלי. זה תסריט שאפשר להסביר בשורה אחת: הסיפור על הדרך שבה נייקי החתימו את מייקל ג'ורדן. לפרמיס כזה יש את האפשרות להביא את התסריט אל ראש הערימה, אבל בסופו של דבר, השאלה החשובה באמת היא הדמות: מי יכול להיות הגיבור של סרט כזה? סאני ודולורס הם מה ששדרגו את הסרט הזה והפכו אותו למשהו יותר מעוד סרט על נעל".