בחורף האחרון עלה לאקרנים הסרט "אנני", רימייק לסרטו הקלאסי של ג'ון יוסטון, בהפקתו של ג'יי. זי. לבעלה של ביונסה יש סנטימנט מיוחד כלפי המחזמר, והוא אף סימפל את אחד מהשירים ב"אנני" בלהיטו "Hard Knock Life". ברימייק הפכה היתומה הג'ינג'ית לאפרו אמריקאית, קמרון דיאז וג'יימי פוקס לוהקו, הציפיות היו בשמיים, ובכל זאת - הסרט נכשל בקופות, עם רווח מאכזב של 87 מיליון דולר בארה"ב.
"אנני" הוא ממש לא הרימייק היחיד שאיכזב. בניתוח שערך האתר "Vocative" , שבחן 223 רימייקים שיצאו ב-20 שנה האחרונות, נמצא שרימייקים עולים בממוצע פי שלושה מהסרטים המקוריים, אבל מכניסים 56% פחות. גם הקהל לא מרוצה מגרסאות החידוש - רימייקים זוכים לציון נמוך ב-18% מהמקור במדד אהבת הקהל של IMDB. גם המבקרים מחמיצים כמעט תמיד פנים לחימום המחודש של החומרים הישנים, וציוני הביקורות נופלים בממוצע ב-26%.
כמובן שיש רימייקים שעלו על המקור. "גודזילה" מ-1998 הרוויח 180 מיליון דולר יותר מהגרסה המקורית מ-1954, והגרסה מ-2014 חרכה את הקופות עם רווח של 200 מיליון דולר בארה"ב בלבד. הגרסה בכיכובו של ג'ורג' קלוני ל"אושן 11" מ-2001 התעלתה על הגרסה עם פרנק סינטרה מ-1960 ב-146 מיליון דולר. אבל לרוב מדובר ברימייקים כושלים וירודים, דוגמת "פסיכו" של גאס ואן סנט, "נחש מי בא לסעוד" בכיכובו של אשטון קוצ'ר ו"אלפי" בכיכובו של ג'וד לואו.
"פסיכו", אגב, הוא הפלופ הרימייקי הגדול מכולם: צניחה של 88% בהכנסות בין המקור לחידוש (והכנסות צנועות של 31 מיליון דולר). "הרפתקה בפוסידון" הזניח מ-2006 לא הרחק מאחוריו עם ירידה של 85%. עוד מובילים בטבלת הכשלונות: "קארי", "אימת אמיטוויל" ו"אות משמיים" - נוכחות בולטת ומביכה לחידושי האימה. "אנני" ו"רובוקופ" הם שני הסרטים הטריים הבולטים ברשימה, וכל אחד מהם הרוויח 40-50% פחות מהמקור.
אז למה הוליווד ממשיכה לייצר את הסרטים הלא מקוריים, לא אהובים ולא מצליחים האלה? כנראה כי הקלות גוברת על ההגיון הקר, או במקרה של "אנני" וג'יי זי - נוסטלגיה של מפיקים לסרטים שהם אהבו פעם. למרות עלותם הגבוהה וצחיחותם האמנותית, לא נראה שהוליווד תפסיק לנפק סרטים כאלה בזמן הקרוב.
