העולם כולו מצפה בכיליון עיניים לגלות האם ג'יימס בונד החדש, זה שיחליף את דניאל קרייג בתפקיד, יהיה גבר - או שאולי דווקא אישה. אבל יש כאלה שלא מסתפקים בלהמתין ולראות מה יחליטו לעשות ב"בונד"; יש כאלה שלוקחות את המושכות לידיים ומחליטות להפיק סרט על סוכנות חשאיות שכל כולו נשים, ושבו סוכנות ממדינות שונות משלבות ידיים במטרה משותפת למנוע אסון. מי שלקחה את היוזמה וגרמה לזה לקרות היא השחקנית ג'סיקה צ'סטיין ("תמונות מחיי נישואין", "כוננות עם שחר").
צ'סטיין לא רק מככבת בתפקיד הראשי של "יחידה 355", מותחן האקשן הבינלאומי שמגיע היום (חמישי) לבתי קולנוע לב וקולנועים אחרים בארץ במקביל לעלייה בארה"ב, אלא גם הפיקה אותו, ולצידה משתתפות השחקניות דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד"), לופיטה ניונגו ("12 שנים של עבדות", "הפנתר השחור"), פנלופה קרוז ("ויקי כריסטינה ברצלונה") ופאן בינגבינג ("אקס-מן: העתיד שהיה"). בשיחת זום מיוחדת עם mako לכבוד צאת סרטן החדש, קרוגר וצ'סטיין משתפות על תהליך יצירת הסרט – וצ'סטיין מבהירה שהרעיון ליצור סרט שכזה עלה לה לפני זמן רב. למעשה, היא חשבה על כך כמה חודשים לפני הפריצה של תנועת MeToo# לחיינו ב-2017.
"הייתי בחבר השופטים של פסטיבל קאן, שבו דיאן (קרוגר, כ.ש) זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על הסרט המבריק שלה", החמיאה צ'סטיין. "ודיברתי במסיבת העיתונאים שאחרי טקס הסיום של הפסטיבל. ובזמן שהייתי שם, פשוט הרגשתי עצבות כזאת. הסתכלתי מסביב ובכל מקום היו פוסטרים של אנשים שמחפשים מימון לכל סרטי אנסמבל הגברים שלהם. הסתובבתי לסוכנת שלי ושאלתי, 'למה זה תמיד גברים?'. עבדתי על 'כוננות עם שחר' ושם פגשתי כל כך הרבה נשים מדהימות שעושות את העבודה הזאת. למה אף אחד לא רוצה ליצור סרט על קבוצה של נשים שעושות את זה?", היא משתפת. "וזה תמיד סוג של בדיחה. מה אם זה היה רציני? והסוכנת שלי פשוט אמרה, 'אני חושבת שאת צריכה לפענח איך לעשות את זה'. ואז עלה הרעיון למצוא שחקניות בינלאומיות, ולגייס את הכסף בעצמנו ושאנחנו נהיה הבעלים של הסרט".
צ'סטיין: "הסרט הזה יכול להיות דוגמה לכך שאפשר להתנגד לדרך שבה התעשייה תמיד עבדה, ולהראות שהיוצרים יכולים להיות הבעלים של היצירה שלהם"
צ'סטיין החליטה לקחת את המושכות לידיים, ולהפוך להיות המפיקה של הסרט. היא והשחקניות שלצידה הן אלו שמחזיקות בזכויות עליו, והן גם דאגו לקבל שכר שווה. "זה היה יותר קשה ממה ששיערתי לעצמי. זה לא היה פשוט, מבחינת כמות החוזים והכסף... זה היה די אינטנסיבי. אבל למדתי הרבה", משתפת השחקנית והמפיקה, "ואני אסירת תודה על כך שעשיתי את הסרט הזה. ואולי זו גם יכולה להיות דוגמה לאיך אפשר להתנגד לדרך שבה התעשייה תמיד עבדה, ולהראות שהיוצרים יכולים להיות הבעלים של היצירה שלהם. אפשר ליצור משהו, לגייס את הכסף ולהיות המנהלים של עצמנו, להיות הבוסים".
"עבדתי עם הרבה מניאקים"
נדמה כי מול עינינו צומחת אחת מהפעילות הפמיניסטיות החשובות בהוליווד כיום. צ'סטיין ידועה בתור מי שלא שותקת כשהיא רואה עוולות מול עיניה, מגדריות בפרט, ובחודש אוקטובר האחרון אף יצאה נגד הנטייה של התעשייה להציג גוף נשי עירום בעוד שהגברים נשארים לבושים: כשצילמה את "תמונות מחיי נישואין" עם הבמאי חגי לוי, התנאי היחיד של שלה לסצנות העירום היה שהשחקן אוסקר אייזק, שכיכב לצידה, יתפשט גם הוא. כעת, יוצא לאוויר העולם סרט הפעולה הנשי הזה, וקרוגר וצ'סטיין נחושות להוכיח לעולם – שמשוכנע שנשים שעובדות ביחד רק דורכות זו על זו – כי זה אפשרי, מתגמל, ובכלל, עדיף.
"אני בדרך כלל עובדת רק עם גברים", משתפת קרוגר, "וזו הייתה חוויה כל כך טובה. להיות סביב נשים שהן הכי טובות שהן יכולות להיות גורם לי לרצות להשתפר. לעבוד עם מפיקה כמו ג'סיקה, שהיא – אני בטוחה שלא היה קל להרים את זה, ושזה אף פעם לא קל להיות מפיק. ואני עבדתי עם הרבה אנשים מניאקים", חושפת השחקנית, "מפיקים, גברים ונשים. נשים חושבות שהן צריכות להיות מניאקיות כדי לעמוד מול הגברים, ולהתנהג לנשים אחרות בצורה רעה כי זה איכשהו הופך אותן לחזקות יותר או מצליחות יותר. וזה פקח לי את העיניים שיש אישה בעמדת כוח, שיצרה מרחב לעצמה, ובוחרת להיות אדיבה, ומשתפת פעולה, ולגרום לנשים אחרות ולגברים אחרים להרגיש רצויים ולהתייחס אליהם בצורה שוויונית", היא משתפת. "אני יודעת שזה נשמע מטומטם, אבל זה צריך להיות מובן מאליו. לא רק במקצוע שלנו, בכל מקום".
ג'סיקה, אחרי "תמונות מחיי נישואין", מה הרגשת שאת צריכה לעשות בסרט הזה כדי לשנות את התפיסה של נשים?
"זאת שאלה מורכבת, כי התפיסה שלי לגבי נשים, היא ככל הנראה דומה לתפיסה שלך לגבי נשים. אני מרגישה שהמדיה הייתה קצת מיושנת בדרך שבה היא סיפרה סיפורים, ואם מסתכלים על אגדות או סרטי דיסני, זה מטורף שאלה הסיפורים שמוצגים לנו בגיל צעיר. אז אני חושבת שזה היה יותר על הרצון לראות ייצוג של נשים שאני קצת מרגישה שאני מכירה, או שמרגישות יותר אנושיות ופחות כמו מיתוס, או איך שאישה צריכה להיות. והרעיון שאנחנו יכולות לעשות סרט פעולה אבל גם שהילדים שלנו יהיו בסביבה, שיהיה לנו טריילר לילדים ושזה יהיה סט שבו כולם מרגישים כלולים, נתמכים ומוערכים. החוויה שלי בעבודה עם נשים תמיד הייתה כזאת, אבל שוב אני מרגישה שבתקשורת יש תפיסה שנשים לא עובדות טוב ביחד, אז אני שמחה לצאת נגד כל התפיסות שמסתובבות בחוץ ולא מבוססות על עובדות".
אתן חוות שינויים בהיבטי השוויון בין גברים לנשים בחייכן המקצועיים?
"יש לנו דרך ארוכה לעשות, אבל אני חושבת שהדברים נעים בכיוון הנכון. אני לגמרי מרגישה שנוצר מרחב לנשים להיות מסוגלות להגיד מה שהן חושבות, ואני יודעת על עצמי, כשהייתי צעירה יותר, כמה הייתי צריכה להתחנף כדי להשיג מה שאני רוצה או כדי לעשות את מה שהרגשתי שנכון", משתפת קרוגר. "(עכשיו) אני יכולה להגיד דברים בצורה הרבה יותר ישירה, ושישמעו אותי. חלק מזה קשור לגיל, אני מתבגרת, ואולי קצת יותר מכבדים אותי מאשר כשהייתי אדם צעיר שרק התחיל. אבל אני כן חושבת, אפילו כשאני רואה את הבת שלי, שיש פה דור שבשבילם, אני מקווה, בכלל לא יהיה דיון כזה. זו פשוט עובדה. אז אני בהחלט אנסה לעבוד ממש קשה כדי לגרום לזה לקרות במהלך חיי".
קרוגר: "כשהייתי צעירה הייתי צריכה להתחנף הרבה כדי להשיג מה שרציתי או כדי לעשות את מה שהרגיש נכון. עכשיו אני יכולה להגיד דברים בצורה הרבה יותר ישירה, ושישמעו אותי. חלק מזה קשור לגיל"
"כשרק התחלתי בתעשייה, אני זוכרת שתמיד כשהיה לי רעיון לסצנה, הרגשתי מיד שיגידו לי 'לא'" מוסיפה צ'סטיין וצוחקת בחוסר נוחות. "או סוג של אנרגיה של 'אמממ...'. אז, מה שהייתי צריכה לעשות - זה הזוי לחשוב על זה עכשיו - הייתי צריכה לדבר עם הגבר, השחקן הזכר בסצנה, ולדבר איתו על הרעיון הזה, ואז שהוא ילך לבמאי ויציג את זה, כדי שיתייחסו לרעיון. זה משהו שלאחרונה קלטתי. וואו, הייתי צריכה לעבוד בדרך שבה הסתרתי את שיתופי הפעולה שלי ואת התרומה שלי, כדי שאף אחד לא ירגיש שהאישה... אני לא יודעת! זו פשוט הייתה דרך מוזרה לעבוד וזה משהו שאני בהחלט לא עושה עכשיו", היא משתפת. "ואם מסתכלים על התעשייה, אם מסתכלים על פסטיבלי סאנדנס, האוסקר, קאן, ונציה וסאן סבסטיאן, כל הפרסים הכי חשובים הלכו השנה לקולנועניות נשים, וזה דבר מטורף. זו מגמה. וזה בעצם מראה שהיה כל כך הרבה כישרון נשי ויוצרות שבאמת לא ניתנה להן פלטפורמה לעבודה שלהן, אז עכשיו, כשאנחנו מסוגלים לראות סיפורים שמסופרים על ידי יותר מאשר מגזר דמוגרפי אחד, אתה באמת מגלה כישרון אדיר שיש שם בחוץ. אז אני רואה את השינוי הזה בתעשייה".
"חשבתי, 'אתם יודעים מה, הייתה לכם את ההזדמנות שלכם'"
ב-2018, שנה לאחר שהגתה את הרעיון לראשונה, הגיעה צ'סטיין עם "יחידה 355" לשוק של פסטיבל קאן, בו ניסתה למכור את זכויות ההפצה שלו. היא הצליחה מעל למצופה: "יחידה 355" היה הסרט הנמכר ביותר באותה השנה, כשזכויות ההפצה בארה"ב נמכרו בעבור 20 מיליון דולר, ועבור זכויות ההפצה בסין קיבל הסרט 20 מיליון דולר נוספים.
היה קשה יותר לגייס כסף כי זה היה אנסמבל שכולו נשי?
"לא. אני חושבת שזה כנראה היה קל יותר למצוא את הכסף", הודתה צ'סטיין. "היו לנו תחזיות לכמה הסרט ימכור, והוא מכר אפילו יותר... אני חושבת שבכל מדינה הוא מכר יותר ממה שחשבנו שהוא יימכר. זה היה רגע משמעותי, שהלכנו בקאן, והחזקנו ידיים... הרגשת את האנרגיה סביב הסרט".
על השאלה האם היא אי פעם שקלה להפיק את הסרט עם האולפנים הגדולים ענתה צ'סטיין בחיוב. "כשהיינו בקאן ומכרנו זכויות ההפצה של הסרט האולפנים פשוט חיזרו אחרינו, 'טוב פשוט תמכרו לנו את הסרט'. אבל אז הבנתי, שמה שאני עושה מרגיש כמו מעשה פוליטי במובן מסוים. חשבתי, 'אתם יודעים מה? הייתה לכם את ההזדמנות שלכם, יכולתם לעשות את הסרט הזה לפני שנים'. אז החלטנו שנמשיך לעשות את זה בעצמנו, ואולי זה יתחיל איזשהו גל של שינוי בתעשייה".
לבימוי "יחידה 355" נבחר הבמאי סיימון קינברג, שעבד עם צ'סטיין בעבר בסרט "אקס-מן: הפניקס האפלה" אותו ביים. "סיימון הוא בן אדם טוב במובן של איך שהוא חי את חייו ואיך שהוא רואה את העולם, והוא בעל ברית מדהים לשוויון ולשינוי וכל הדברים שבאמת חשובים", מבהירה צ'סטיין. "אז לעבוד איתו זו הייתה ההחלטה הקלה. אני מקווה לעבוד איתו לאורך כל חיי, ואני בהחלט בנקודה כרגע שבה אין לי שום עניין לעבוד עם מישהו שהוא אכזרי או שאין לו נפש שיתופית", מוסיפה השחקנית. "בגלל שאנחנו כל כך ברי מזל, שזכינו לעשות את מה שאנחנו עושים, אין לי עניין שיהיה לנו מישהו שהוא שמוק על הסט. אני נוטה לעבוד עם אנשים שאני אוהבת שוב ושוב. אני עובדת עם מייקל שאנון עכשיו, בדיוק עבדתי עם אוסקר אייזק, ואני מקווה לעבוד עם דיאן... כן, אני שמחה מאוד ליצור את מערכות היחסים האלה שנמשכות לכל אורך הקריירה שלנו".
מה הייתה הדינמיקה של כולכן על הסט?
צ'סטיין: "זה היה מדהים. ביום הראשון של הצילומים, לא הפסקתי להסתכל מסביב ולשאול 'אנחנו באמת עושים את זה?'. הדהים אותי שהייתה יכולה להיות לנו כל כך הרבה שליטה, וכל כך הרבה השפעה על מה שאנחנו עושות. אז זה היה מעולה. ומאוד תמכנו אחת בשנייה, שזה תמיד נחמד".
איך יצרתן את סצנות האקשן וכמה זמן השקעתן בכוריאוגרפיה?
קרוגר: "התאמנו די הרבה זמן. זה היה קשה יותר ממה שחשבתי. זה היה כיף, כי זה הרגיש כמו ללמוד ריקוד. התאמנו בנפרד בהתחלה, עם אנשי פעלולים אישיים, גברים ונשים, ואז כשהם הרגישו ש'אוקיי, הן לא הולכות להרוג אחת את השנייה', הן שמו אותנו ביחד. זה היה יום מלהיב, למרות שכמעט הרגנו אחת את השנייה", היא משתפת ושתיהן צוחקות. "אבל זה היה כיף, היה לנו את זרם האדרנלין הזה, לפחות לי היה, של 'אנחנו הולכות לכסח'. זה היה מדהים, הם גרמו לנו להיראות ממש טוב!".
"זה היה מדהים", מחזקת צ'סטיין. "דיאן הייתה רקדנית, וזה ברור כשהיא בסצנות האלה - כי היא זזה כל כך טוב. כולנו נדהמנו ביום הראשון שהיא הגיעה לסט. הז'אנר הזה התאים לה, והיא הייתה כזאת קשוחה", היא נזכרת. "ואני הבנתי די מוקדם, בזמן השבועות של החזרות, שאני צריכה להעלות את הרמה שלי כי זה הולך להיות קשוח. אבל דאגנו אחת לשנייה, לא פגענו אחת בשנייה, לא היה כזה – כלומר, כאב לנו מאוד, אבל לא היו תאונות גדולות, והיינו ממש זהירות. וזו הסצנה האהובה עליי בסרט!", היא חושפת, ומתייחסת לסצנת הקרב של השתיים.
לסיכום, המכשיר שאחריו אתן רודפות בסרט הזה הוא כלי טכנולוגי עוצמתי שיכול לעשות פחות או יותר הכל. מה אתן הייתן בוחרות לעשות אם הייתן מחזיקות בו?
"וואו, אני לא יודעת. הייתי מוכרת את זה לכל המרבה במחיר?", קרוגר מציעה, וצ'סטיין פורצת בצחוק. "לא, אני צוחקת. אני לא יודעת!".
"אני כנראה אראה אם יש דרך לשלוח חיסונים למדינות אחרות, אולי. כי זה ממש נורא", מוסיפה צ'סטיין. "או שגם, אני לא רוצה להגיד את זה בקול רם כי זה... לא חוקי. אבל אולי לחלק מחדש חלק מהעושר? אתם יודעים".
קרוגר: "מחשבות כאלה טובות".
צ'סטיין: "האם מיליארדר באמת שם לב אם הוא מפסיד מאה מיליון דולר? ניקח את זה ונחלק. ונעשה את זה לאיזה חמישה מיליארדרים, ואז אנחנו בסדר".
קרוגר: "אולי הם אפילו לא ישימו לב בחשבון הבנק".