אם ריצ'רד דייוויס היה גיבור-על, הוא היה גיבור-על עם סיפור מקור מושלם, שהולך בערך כך: גבר צעיר, בעלים של פיצריה, נקלע לקו האש של שודדים שמנסים לגנוב את הכסף מקופת העסק שלו, ואיכשהו יוצא מהאירוע עם פגיעה קלה בלבד. שרשרת אירועים מצערת נוספת גורמת לכך שהוא מאבד את העסק וממציא את עצמו מחדש, וגם מקבל כוחות על – כעת הוא חסין לירי ומגן על אנשי החוק שמגינים על אמריקאים פשוטים, פשוטים כמו שהוא היה פעם. אבל ריצ'רד דייוויס, האדם שבמרכז הסרט התיעודי "הזדמנות שנייה" ("2nd Chance") שיוקרן החל ממחר בפסטיבל דוקאביב, אינו גיבור-על. הוא עוף מוזר, טייקון שצמח בנסיבות לא רגילות וגבר משעשע כמעט כמו שהוא פגום מוסרית. הוא גם האיש שהמציא את אפוד המגן המודרני, הקים חברה מצליחה (שבהחלט קוראים לה "הזדמנות שנייה") וירה בעצמו לפחות 192 פעמים פשוט כדי להוכיח שהמוצר שלו עובד.
"הזדמנות שנייה", סרטו של הבמאי האמריקאי ממוצא איראני ראמין בהראני ("פרנהייט 451", "הטיגריס הלבן") הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס האחרון ומגולל את סיפורו מלא התהפוכות של דייוויס מהרגע שבו החליט להמציא את אפוד המגן במישיגן של שנות ה-70 כדי להגן על שוטרים וחיילים מפני עבריינים (עבריינים: בדרך כלל שחורים, היפים, שמאלנים, או כל קבוצה אחרת שמערערת על האתוס האמריקאי). זהו סרטו התיעודי הארוך הראשון של בהראני, והוא סרט מצחיק, מחכים ומטריד ברובו – מטריד עוד יותר כשצופים בו בשבוע של טבח נוסף בארה"ב שממחיש את אהבתם הטוטאלית של כל כך הרבה אמריקאים לרובים ואקדחים.
העובדה שדייוויס נהג לצלם סרטים מושקעים וסנאפיים שבהם הוא יורה לעצמו בבטן, או משחזר עימותים בין שוטרים לפושעים, סיפקה ליוצרי הסרט הזה חומרים יקרים מפז. המערכה השלישית של הסרט, שבה מתגלה טוויסט מרגש ופואטי, הופכת אותו ליצירה שמתעלה מעל הקוריוז שהוא ריצ'רד דייוויס ושואלת שאלות מוסריות חשובות, ובראשן: למה אנשים כמו דייוויס הם אלה שמחליטים מי ראוי להגנה ולמי מגיע למות במקום, ומה קורה כשהאנשים שחייהם שווים פחות בעינינו מקבלים הזדמנות שנייה.
"בכלל התכוונו לעשות סרט עלילתי"
מאחורי הפרויקט הזה, שהחל להתממש במהלך סגרי הקורונה של 2020, עומדים המפיקים דניאל טורקן וג'וני גאלווין, שהם בעלי Vespucci Group, חברת תוכן שמתמחה בעיבוד של סיפורים אמיתיים לסרטים, סדרות ופודקאסטים. הם בכלל התכוונו להפיק סרט עלילתי על ריצ'רד דייוויס ולכן פנו לבהראני. בראיון ל-mako לקראת הגעתם להקרנת הסרט בתל אביב (שישי, 16:45 בסינמטק תל אביב), הם מספרים על כניסתם לעומק סיפורו המטורלל של דייוויס.
"אני חושב שאנחנו לא באמת יודעים הכול ואני מקווה שזה עובר ככה בסרט. גם אם חלק ממה שריצ'רד מספר לא נכון, וחלק מזה אפילו שקר מוחלט, בסופו של דבר הוא איש מכירות מעולה שהצליח לטוות סיפור שמקביל אותו לחלום האמריקאי מכל כך הרבה בחינות"
אז מי מכם התאבסס על ריצ'רד דייוויס והחליט שחייבים לעשות את הסרט הזה?
דניאל: "הפרויקט הזה התחיל כשבאו אלינו שני מפיקים אחרים של הסרט, ג'ייקוב רודניק וצ'רלס דורפמן, שהיו להם את הזכויות לסיפור חייו של ריצ'רד. ג'ייקוב הוא שחקן שגילה את דייוויס כי הוא כתב תסריט שבו הוא רצה לתאר אפוד מגן והסתקרן לגבי ההיסטוריה של הפריט. כשהוא הגיע אלינו הוא רצה בכלל לעשות סרט עלילתי, אבל הוא סיפר לנו שדייוויס נהג לירות בעצמו ושהוא היה מצלם את זה, וזה מה שהוביל אותנו לארכיונים ולכל החומר המצולם המדהים. העובדה שהיו כל כך הרבה חומרים, סרטים שהוא צילם במשך עשורים, בתוספת העובדה שריצ'רד עדיין בחיים, הובילו אותנו להבנה שמדובר בדמות גדולה מהחיים שתהיה מושלמת לסרט תיעודי. אנחנו עדיין רוצים לעשות סרט עלילתי מהסיפור הזה ואנחנו עובדים על זה, אבל התחלנו עם הסרט התיעודי".
כשפניתם לראמין בהראני, בעצם עדיין רציתם לעשות סרט עלילתי.
דניאל: "כן. זה היה בתחילת המגיפה וכולם היו כל כך מבולבלים. בגלל שהחברה שלנו מפתחת רעיונות וכולם חיפשו מה לעשות, הכירו לנו את ראמין, שהוא במאי ששנינו ממש מעריכים. אני למדתי כמה שנים מתחתיו בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק והוא היה מישהו שצפינו בסרטים שלו והערצנו אותו. אז בשיחה הזאת סיפרנו לו שאנחנו מפתחים סרט דוקומנטרי, ושאלנו אותו אם הוא היה רוצה להיות מעורב בגרסה העלילתית. הוא כל כך התלהב מהחומרים שהוא ביקש שנשקול לתת לו לביים את הסרט התיעודי. הוא התחיל לנסות לשכנע אותנו שהוא האדם הנכון לעשות את הדוקו, והוא הרי לא באמת היה צריך לשכנע אותנו. הוא היה בשלבי סיום של 'הטיגריס הלבן' והיה מאוד נרגש לעשות משהו אחר".
לא חששתם לעשות את הסרט עם במאי שמעולם לא עשה סרט תיעודי באורך מלא?
דניאל: "בהחלט היו לנו חששות בהתחלה. אבל זה סיפור כל כך פופי וצבעוני ומלא באקשן. חשבתי שיש גרסה אפשרית של הסרט הזה שיכולה להפוך למשהו דומה לסוג הסרטים התיעודיים שרואים בנטפליקס, שהם מאוד מהירים ויבשים, ויש את הגרסה שראמין רצה לעשות, שבה מישהו באמת לוקח על עצמו להיכנס לקרביים של הסיפור. הגרסה 'הנטפליקסית' היא משהו שהרבה יותר קל למכור, אבל היא פחות מספקת מבחינה יצירתית. הסרט שראמין החליט לעשות, סרט יותר מורכב ומלא שכבות, הוא בהחלט משהו שאנחנו יותר גאים בו. ידענו שיהיה קשה להשיג מימון לסרט כזה בנושא הזה, אבל הוא היה כל כך משכנע והפילמוגרפיה הנהדרת שלו גרמה לנו להאמין ששווה לקחת את ההימור".
לדברי ג'וני גאלווין, "נקודות המבט המעניינות היו של הנשים, הגרושות של ריצ'רד. הייתה להן איזו צלילות והבנה שלו שהיו מעבר למה שהגברים ידעו לומר עליו. כל הגברים שראיינו הם גברים שחטפו כדור בשלב כזה או אחר, וזה השפיע על איך שהם רואים דברים"
איך עושים סרט מבוסס עובדות על אדם כל כך לא אמין, שקרן פתולוגי של ממש?
ג'וני: "זה לא חריג שלכל אחד מהמרואיינים יש את הגרסה שלו של האמת, אבל במקרה הזה מצאנו שנקודות המבט המעניינות היו של הנשים, שתי הגרושות של ריצ'רד שמופיעות בסרט. הייתה להן איזו צלילות והבנה שלו שהיו מעבר למה שהגברים ידעו לומר עליו. כל הגברים שראיינו הם גברים שחטפו כדור בשלב כזה או אחר, וזה השפיע על איך שהם רואים דברים. אני הרגשתי שלנשים היו את הזוויות הכי מעניינות ורפלקסיביות על הסיפור. חוץ מזה היה לנו צוות מדהים של חוקרים ובודקי עובדות וכולנו היינו תקועים בבתים שלנו, אז ניצלנו את הזמן לתחקיר. קיבלנו ארגזים של חומרים ובגלל שריצ'רד היה מעורב במאבק משפטי ארוך היו הרבה מאוד מסמכים".
אחרי שסיימתם לעשות את הסרט, לכמה מהסיפור שלו אתם מאמינים ועד כמה אתם חושבים שהצופים מקבלים את התמונה המלאה?
דניאל: "אני חושב שאנחנו לא באמת יודעים הכול ואני מקווה שזה עובר ככה בסרט – שזה לא כל כך חשוב מה אמיתי ומה לא. מה שחשוב זה איך נבנה הנרטיב ואיך הוא עצמו בנה את האגדה שהיא ריצ'רד דייוויס. גם אם חלק ממה שהוא מספר לא נכון, וחלק מזה אפילו שקר מוחלט, בסופו של דבר הוא איש מכירות מעולה שהצליח לטוות סיפור שמקביל אותו לחלום האמריקאי מכל כך הרבה בחינות. גם את העקשנות שלו, את הדבקות שלו בסיפור בכל מחיר, חייבים להעריך. ריצ'רד לא מסכים עם הרבה גרסאות של הסיפור ששמענו מאחרים, והיו לו ראיות די משכנעות במקרים מסוימים. הצורך של הדור הזה של גברים אמריקאים מבוגרים, שפשוט מחליטים לעמוד מאחורי המילה שלהם והנרטיב שלהם בכל מחיר היה מעניין בעיניי. אני חושב שיש שכבה נוספת לסרט הזה, מעבר לאמת ובדיה, שאני מקווה שהצופים יתמקדו בה".
"שאלנו את ראמין אם הוא היה רוצה להיות מעורב בגרסה העלילתית", מספר דניאל טורקן, "אבל הוא כל כך התלהב מהחומרים שהוא ביקש שנשקול לתת לו לביים את הסרט התיעודי. הוא התחיל לנסות לשכנע אותנו שהוא האדם הנכון לעשות את הדוקו, והוא הרי לא באמת היה צריך לשכנע אותנו"
ידעתם שהסרט ייגע גם באתיקה של אפוד המגן – מי זוכה ללבוש אותו ומי לא? הרי לפי העקרונות המנחים של ריצ'רד דייוויס, שוטרים וחיילים צריכים לקבל הגנה, אבל בפושעים צריך לירות למוות. הוא אומר את זה בבוטות, אבל בסך הכול זו העמדה של המדינה מאז ומעולם.
ג'וני: "לא ידענו שהסרט יערער על החלוקה הזאת שריצ'רד עושה לטובים ורעים. קליפורד וושינגטון, הבחור שירה בארון ווסטריק (ווסטריק הוא שוטר שניצל בזכות אפוד מגן שדייוויס ייצר והפך לשותפו - מ"ל), לא היה מישהו שידענו עליו בתחילת העבודה. כשהבנו מי הוא, שכרנו חוקר פרטי כדי למצוא אותו, והוא איש שמאוד קשה למצוא. ברגע שחשפנו את הסיפור הזה, של הפושע שירה בשוטר וראיית העולם שלו השתנתה, הפרספקטיבה התהפכה. עברנו מלהביט על אלו שלובשים את האפוד לאלה שיורים באנשים שלובשים את האפוד. זה האיר צד בריצ'רד שמנוגד לאידיאל שאנחנו רצינו להראות לצופים, אידיאל של מחילה והזדמנות שנייה. לא רק הזדמנות שנייה לחיים, אלא דיון על מה זה אומר לתת למישהו אחר הזדמנות שנייה. זה באמת היה החלק הכי מרגש במסע שלנו עם הסרט הזה".
דניאל: "העניין עם אפודי מגן ואמצעי הגנה בכלל, מול כלי נשק ותחמושת, זה שהם מזינים אחד את השני. ככל שההגנה משתפרת, הנשק משתפר, ואם היינו עוצרים את המעגל הזה היינו יכולים להיות במקום אחר, כי היינו חייבים. אנחנו – ובעיקר האנשים שבשלטון – שורדים בזכות האמצעים האלה".
שמעתי שאתם עובדים גם על פרויקטים עם יוצרים ישראלים, אתם יכולים לספר על כמה מהם?
"היה לנו פרויקט עם עיתונאי ישראלי על מבצע מיוחד שהתרחש בשנות ה-50, אבל זה לא מתקדם כרגע. עכשיו אנחנו עובדים על הסיפור של מאי פלג, היא הייתה אקטיביסטית ירושלמית, המנהלת של 'הבית הפתוח' ללהט"בים, שהתאבדה לפני כמה שנים. זה סיפור שאנחנו עובדים עליו עם עיתונאית ישראלית-אמריקאית. יש לנו כבר פודקאסט שמספר את הסיפור שלה ואנחנו בשלבים של פיתוח סרט או סדרה עליה. חוץ מזה יש לנו פרויקט בינלאומי גדול, סדרה שמעורב בה התסריטאי הישראלי נח סטולמן ('פאודה')".
הסרט "הזדמנות שנייה" יוקרן בפסטיבל דוקאביב ב-27.5 (בנוכחות המפיקים), ב-2.6 וב-4.6, ויהיה זמין לצפייה אונליין במהלך הפסטיבל.