שנתיים אחרי "אהבה בשחקים: מאווריק", שהחזיר לבכירי תעשיית הקולנוע את הצבע ללחיים אחרי הקורונה עם מיליארד וחצי דולרים בקופות ברחבי העולם, אפשר להכריז שהמרוויח הגדול מהסרט הוא גלן פאוול, שמיצב עצמו מאז כאחד השמות הלוהטים בהוליווד.
פאוול בן ה-35 אומנם שיחק בשובר הקופות בתפקיד משני לצד טום קרוז, ג'ון האם וג'ניפר קונלי, שהופיעו לפניו בקרדיטים, אבל מיהר למנף את ההצלחה של הסרט. בסוף 2023 הוא כבר רשם לזכותו הצלחה נוספת עם הקומדיה הרומנטית "רק לא אתה", בה כיכב לצד כוכבת עולה נוספת - סידני סוויני, בסרט שהיה הפתעה קופתית והכניס כ-220 מיליון דולרים ברחבי העולם.
בקרוב נראה את פאוול באחד הסרטים המסקרנים של קיץ הקרוב, "טוויסטרס", המשך לסרט האסונות המצליח מ-1996. בנוסף הוא מצלם שני סרטי דרמה ועוד סדרת טלוויזיה, וגם עתיד להיכנס בקרוב לנעליו של ארנולד שוורצנגר ברימייק למותחן האקשן הדיסטופי "הנרדף", על פי ספרו של סטיבן קינג, ולפני שבועיים אף דווח שישתתף בפרויקט עתידי בכיכובו עם הבמאי המצליח ג'יי. ג'יי. אברהמס ("מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", "סטארטרק"). בקיצור, תתחילו להתרגל לראות פאוול על המסך ולהכיר את השם.
סידני סוויני, השחקנית הכי מדוברת בעולם, בריאיון בלעדי למגזין mako
בתוך לוח הזמנים הצפוף, הוא הספיק לכתוב את התסריט ל"היט מן", סרט הביכורים שלו כתסריטאי שבו הוא גם מככב, ושעולה לאקרנים בישראל בסוף השבוע. העלילה מבוססת על סיפור אמיתי שנחשף בעיתון מקומי בטקסס ב-2001 על מרצה בקולג', שבעל כורחו מוצא עצמו מתנדב לסייע למשטרה להפליל אזרחים שמנסים לשכור את שירותיו של מתנקש, במה שמעניק ריגוש יוצא דופן ובלתי צפוי לחייו האפרוריים, שבמהרה מסתבכים כשהוא מתאהב. הסרט הוקרן בפסטיבלים בוונציה וטורונטו בסתיו שעבר וזכה לתשואות מהקהל, אך בגלל שביתות התסריטאים והשחקנים - פאוול לא יכל להגיע לאירועים החגיגיים ולראות איך מתקבל הסרט.
"הסרט הזה זועק לתגובות מהצופים", מספר פאוול בריאיון ל-mako בתום הקרנה מיוחדת בלוס אנג'לס לקידום הסרט. "במהלך הצילומים כל הזמן תהיתי איך הם יגיבו בכל מיני סצנות ולערבוב של הז'אנרים - קצת פילם נואר, אקשן, הומור וסיפור אהבה. אני גם עוטה על עצמי תחפושות וזהויות בדויות, כך שלשמוע על תגובות מפרגנות בפסטיבלים חימם את ליבי - אבל לראות במו עיניי כעת קהל מגיב בזמן אמת זה ריגוש קסום.
"התסריט מדלג בין כל כך הרבה סגנונות וכל ההקשרים והדוגמאות שזרקנו במהלך הכתיבה מסרטים שונים לא היו קשורים זה לזה - מה שנקרא אסופה של מרכיבים שלא מסתדרים באותו כריך. כשהיינו כבר על הסט רצינו להרגיש האם הסיטואציה באמת אמינה, האם היא הייתה מתרחשת בחיים האמיתיים, וזה מה שהנחה אותנו. תמיד בחרנו בעובדה על פני בדיה. נעזרנו במטה משטרה אמיתי בניו אורלינס, דיברנו עם אנשים שעושים עבודה כזו למחייתם ואני גם האזנתי לכל ההקלטות מהתחקירים על הבחור שגילמתי. אז נכון, תמיד לוקחים חופש יצירתי כדי לוודא שיהיה מוצר מבדר עבור הקהל אבל, אתה צריך שורשים במציאות לפני שאתה רץ עם הדמיון".
איך התוודעת לסיפור?
"במהלך סגרי הקורונה הגעתי במקרה לכתבה המקורית שפורסמה על הבחור הזה, גארי ג'ונסון, ומיד הבנתי שיש פה דמות מרתקת. הוא התעסק בכלל בכל ענייני הטכנולוגיה של צוות המשטרה אליו הוא התלווה, וברגע אחד הוא נקרא אל הדגל להעמיד פני רוצח כדי להפליל אנשים שמחפשים לחסל מישהו. אני ממש הוקסמתי מהרעיון הזה ותהיתי מי יכול להיות הקולנוען המתאים לחבור אליו. פניתי לידידי הבמאי ריצ'רד לינקלייטר, שאמר שהוא קרא את הכתבה כשאני הייתי בחטיבת ביניים ומתברר שהוא מיודד מאוד עם העיתונאי סקיפ הולנדסוורת' שכתב אותה".
לינקלייטר נחשב לאחד הבמאים המוערכים ביותר בהוליווד. הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לבימוי על סרטו "התבגרות", אותו צילם לאורך 12 שנים, וחתום על סרטים מצליחים נוספים כמו "טריפ נעורים", "רוק בבית הספר" וטרילוגיית "לפני הזריחה" עם אית'ן הוק וג'ולי דלפי. את פאוול הוא ביים בעבר בסרטים "כולם רוצים את זה" ו"אפולו ½10: הרפתקה בעידן החלל", סרט אנימציה ומד"ב, שיצא לפני שנתיים.
"לשמוע על תגובות מפרגנות בפסטיבלים חימם את ליבי, אבל לראות במו עיניי כעת קהל מגיב בזמן אמת זה ריגוש קסום"
"ריק אמר לי שהוא לא יודע איך לכתוב את הסיפור והסביר שמדובר במקרה מעניין, אבל לא ברור לאן עלילה קולנועית כזו תלך", מסביר פאוול, "אמרתי לו שלדעתי החלק המעניין בסיפור הוא ברגע שהוא פוגש אישה שמרגישה בסכנה ומשם מתחיל קשר רומנטי שהופך את כל העסק למורכב ומעניין. קשר שמתחיל משקר כי הוא למעשה מעמיד פנים ולא חושף בפניה מהי זהותו האמיתית. וההשוואה הראשונה שקפצה לי בראש הייתה 'טוטסי' (סרט קומדיה מ-1982 בו דסטין הופמן מגלם שחקן כושל שמעמיד פני אישה כדי לקבל תפקיד; ד"כ) כי הגיבור בסרט הוא מלא אנושיות אבל לא כל כך טוב עם אנשים, וכשהוא עוטה על עצמו עור של דמות שהוא ממציא, הוא הופך למשהו חדש לגמרי".
נשמע כמו תפקיד עם בשר שכל שחקן היה רוצה לעצמו.
"כשהתחלתי לכתוב ולא חשבתי שזה תפקיד עבורי. עוד בצעירותי נהגתי לכתוב, האהבה שלי לקולנוע החלה בשיעורי כתיבה יצירתית בתיכון רק שבמקום שירה אני כתבתי תסריטים ואפילו מכרתי כמה בינוניים אחרי שעברתי להוליווד, שום דבר רציני שיצא ממנו משהו אלא רק כמה דולרים כדי לשלם שכר דירה. שבועיים לתוך הכתיבה של 'היט מן' התחלתי פתאום להעלות בדעתי שאני אגלם את גארי, ולמעשה העליתי הילוך, הייתי יותר מודע למה שאני כותב כי הבנתי שאולי אצטרך לשחק את זה ואיך זה יקרה. בתור שחקן אתה צריך להאמין בעצמך, ואולי זה נשמע קצת מוזר, אבל אין ברירה אחרת כי הוליווד היא מקום לא קל. אתה פוגש יותר מדי אנשים שאומרים לך כמה הסיכויים שלך קלושים. אם הייתי מקשיב להם, כנראה שהייתי ממזמן אורז מזוודות וחוזר הביתה לטקסס. זה מקצוע שמלווה בהמון חרדה שברגע אחד מתחלפת בכיף גדול".
את הקריירה החל פאוול כנער כששיחק ב"ספיי קידס 3: סוף המשחק", הסרט השלישי בסדרת סרטי הנוער הפופולרית מתחילת שנות האלפיים. בהמשך הוא הופיע, בין השאר, בסרט האקשן "בלתי נשכחים 3", ב"מאחורי המספרים" שקיבל שלוש מועמדויות לאוסקר וזכה בפרס אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בטקס פרסי גילדת השחקנים ב-2017, וכן בסדרת האימה "מלכות הצעקה" של ראיין מרפי. "אהבה בשחקים: מאווריק", שהיה הפריצה הגדולה לה ייחל כל השנים, גם לא הגיע בקלות. הרבה לפני שיציאת הסרט נדחתה בשלוש שנים בשל אילוצי הפקה ובעיקר בגלל פרוץ מגפת הקורונה – גם ההזדמנות הזאת כמעט וחמקה בין אצבעותיו.
"נבחנתי לתפקיד הראשי ולא התקבלתי. מיילס טלר נבחר. הציעו לי להיבחן לתפקיד של דמות משנה של טייס קרב שחצן וסירבתי, היה לי קשה לחשוב על עצמי בסרט גדול שכזה מגלם דמות לא נחמדה", הוא נזכר. "אבל המפיקים ובראשם טום קרוז שכנעו אותי ללכת על זה. טום צלצל אליי והתחייב לעמוד לצידי כדי שנהפוך את הדמות ליותר אהודה וכך היה. כך שהסרט הזה לא רק שינה לי את החיים, אלא גם יצאתי ממנו עם חבר לחיים בשם טום קרוז ואני אסיר תודה לתמיכה שלו ולעצות הטובות שהוא נוהג לחלוק איתי. יש לו משפט קבוע – 'כשיש על כתפייך המון לחצים וציפיות, זאת פריבילגיה כשחקן כי המשמעות היא שיש בפנייך הרבה הזדמנויות לעשות ולהעז'. מבחינתי החלה המערכה הבאה של הקריירה ולדעתי זה משחק לטובתי, כי זה כאילו שאני פנים חדשות שמרבית האנשים רק לומדים להכיר, אבל בפועל יש לי כבר שני עשורים של ניסיון שאני מביא איתי".
האם אתה מרגיש שהגשמת חלום?
"בהחלט. התסריט הראשון שלי לסרט החדש הוא פרויקט משותף עם במאי ענק שלמדתי תסריטים שלו באותו שיעור כתיבה יצירתית בגיל 14. אני יכול לצבוט את עצמי ברגעים כאלה. יצרנו יחד סרט שמאוד מרגיש החותם של שנינו, סיפור מהחיים בלי מאמץ. כמובן שהיו הרבה חזרות, אבל זה לא ניכר ומרגיש אורגני על המסך. זה קורה גם הודות לתרומה של כל אחד על הסט, מעלים רעיונות, עושים טעויות נהדרות שמתגלות בעצם בתור ניסים קסומים שמשפרים את הופעות המשחק שלנו. כולם קשובים זה לזה, חדורי מטרה אחת, זה בדיוק הסגנון של ריק".
"'אהבה בשחקים: מאווריק' לא רק שינה לי את החיים, אלא גם יצאתי ממנו עם חבר לחיים בשם טום קרוז"
היה רגע מסוים שאתה זוכר במיוחד?
"הייתי צריך להחליף כל כך הרבה זהויות עם פאות ואביזרים, רובן בכלל נותרו על רצפת חדר העריכה. כי בסופו של דבר גארי מעמיד פנים כל פעם מחדש שהוא איזה רוצח שכיר, כשבפועל זה לא משהו שאתה יכול לחפש תמונות שלו באינטרנט. אתה שואב רעיונות והשראה מסרטים או תרבות הפופ. ואחת הדמויות הייתה של איזה עובד כפיים כפרי וכשיצאתי מהטריילר לסצנה אף אחד לא הבחין והמשיכו לשאול 'איפה גלן?'. כל כך צחקתי שלא שמו לב שזה אני. כל החוויה המדהימה הזאת היא חלום אחד גדול בכל כך הרבה מובנים, אבל כשהבמאי שאתה מעריץ מילדות נקרע מצחוק ממך וממהר בסוף כל יום צילומים לטפוח לך על השכם - אין עונג גדול מזה".