מישל שאפה תמיד חלמה על קריירה בעולם התרבות. היא רצתה להיות זמרת, או שחקנית, או גם וגם, אבל ההורים שלה ביקשו שקודם כל היא תרכוש "מקצוע אמיתי", ורק אחר כך שתעשה מה שבא לה. אז היא טסה לשווייץ, למדה לשלושה תארים ובמשך עשר שנים עבדה כבנקאית. יום אחד, מפה לשם, היא לפתע מצאה את עצמה משחקת בסרט החדש של הבמאי היהודי זוכה האוסקר רומן פולנסקי, "מלון פאלאס". 

"זה היה כשהייתי בת 30", היא משחזרת בריאיון ל-mako, "אחרי שנים בבנק, התעוררתי והבנתי שזה לא החלום. רציתי לעשות מוזיקה כי אני כותבת, מלחינה וזמרת, אז פרשתי מהעבודה ובאתי לארץ". הימים הם ימי קורונה, ומה שהחל כביקור משפחתי קצר בישראל הפך לשהות ארוכה בעקבות השמיים שנסגרו. "התחלתי לעבוד קצת על מוזיקה, אבל אחרי שמונה חודשים בארץ חזרתי לשווייץ והמוטיבציה שלי קצת ירדה, כי גם לא היו הופעות. החלטתי ללכת ללמוד משחק. 

"הגעתי ללימודים, זה היה די בהתחלה, וסיפרו שם שרומן פולנסקי מחפש בכל אירופה שחקנית לתפקיד מסוים. בבית הספר למשחק החליטו לשלוח את כל התלמידים, אבל אני לא רציתי ללכת", היא מודה. "אני לא אוהבת לקבל 'לא', אז למה שארצה לקבל 'לא' מרומן פולנסקי? זה יהרוס את כל הביטחון העצמי שלי".

מובן. ומה קרה אחר כך? 
"הצליחו לשכנע אותי לשלוח אודישן. אמרו לי, 'קחי את זה בתור חוויה וגם תלמדי מזה. מה אכפת לך?'. שלחתי אודישן מצולם וטסתי לישראל. שבוע אחרי התקשרו אליי מההפקה של הסרט וביקשו אודישן נוסף, של סצנה אחרת. אמא שלי צילמה אותי בבית שלנו באשדוד, בטייק אחד. תביני כמה שרציתי להיפטר מזה. זה מלחיץ. מצד אחד את רוצה את התפקיד אבל מצד שני את מבינה שלא יקחו אותך - כי למה שיקחו אותך? אחרי יומיים התקשרו ואמרו לי, 'בעוד יומיים בואי לשווייץ, יש סטיילינג וחזרות'".

וואו.
"כן. האמת שזה ממש נפל עליי! וזהו, רומן פולנסקי לקח אותי לסרט שלו. התפקיד הראשון שלי אי-פעם, וגם הקאסטינג הראשון שלי אי-פעם, הוא בסרט של פולנסקי. אני בת מזל". 

 

150 ניצבים, 14 שעות של צילומים

שאפה (35) נולדה במולדובה, וכשהייתה בת 8 עלתה עם משפחתה לישראל והם התגוררו באשדוד. בגיל 18 היא עשתה את המעבר לשווייץ. ב"מלון פאלאס", קומדיה פרועה שמתרחשת בחגיגות השנה החדשה בסוף 1999 במלון שוויצרי יוקרתי, ועולה השבוע לאקרנים בישראל, היא מגלמת דוגמנית החברה במאפיה הרוסית. לא נחשוף פרטים נוספים כדי לא להרוס לצופים, אבל בוא נאמר שהדמות שלה מתבקשת לעשות משהו בסרט - והדברים קצת משתבשים. 

איך היה לעבוד עם במאי כמו פולנסקי?
"לעבוד איתו, ועוד כסרט ראשון - זה היה בית ספר מעולה. מה גם שהשחקנים בקאסט - אוליבר מזוצ'י, ג'ון קליז, מיקי רורק ועוד - כולנו גרנו באותו מלון במשך תקופת הצילומים, עם 14 שעות עבודה ביום - אז כולנו היינו יחד ודיברנו הרבה. עבורי זה היה בית ספר, ונראה לי שמה שעשיתי שם בכמה חודשים משתווה לשנה בבית ספר למשחק. עם זאת, היה גם מאוד מעייף כי כאמור, עבדנו המון שעות ביום, עם המון אנשים. תחשבי שהיו סצנות עם 150 ניצבים, אז לארגן את כולם לטייק יכול להיות מעייף. 

"מבחינת פולנסקי, הוא פרפקציוניסט. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, והוא גם מאוד חמוד ומקשיב לצוות של השחקנים. הוא לקח את הזמן ודיבר איתנו המון, סיפר לנו סיפורים שלא קשורים בהכרח לצילומים ולסרט. הוא ממש התחבר אלינו ונתן הרבה מקום לאימפרוביזציה. הרגשנו ביטחון במה שאנחנו עושים. עכשיו, בגלל שהוא מאוד חד, הייתה סצנה שבה אחד הניצבים שעמדו מאחור החזיק את הכוס שבידו באופן שפולנסקי לא היה מרוצה ממנו - אז צילמנו את הסצנה שוב. ותביני, הוא היה בערך בן 89 כשצילמנו את הסרט, והוא עדיין הכי אקטיב בעולם. בן אדם בן כמעט 90 מצלם סרט עם הפקה ענקית, והוא יודע מה הוא רוצה ואומר מה לעשות". 

הייתה לך אינטראקציה ישירה איתו? יצא לכם לדבר על ישראל?
"תראי, צילמנו את הסרט לפני המלחמה, בקורונה. לא יצא לי לדבר איתו על ישראל, אבל הוא ידע שאני ישראלית ויהודייה. הוא מן הסתם אוהב את המדינה ואת האנשים - הוא הרי יהודי, אז דיברנו קצת והוא סיפר על הדוקו על חייו שבדיוק יצא אז, על החיים בפולין ועל מה שהוא עבר בשואה - אבל הוא יותר סיפר סיפורים מצחיקים כי בכל זאת צילמנו קומדיה, והוא רצה להכניס את הדמויות למצב הרוח הנכון".

ב-1977 הורשע פולנסקי בשורה של עבירות מין בקטינה בת 13. הוא הודה בעסקת טיעון בבעילת קטינה, הורשע ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית לפני גזר הדין - אך נמלט בטרם נגזר עונשו. מאז, הוא נמנע מביקורים במדינות שעשויות להסגיר אותו לארצות הברית, כך שמדי פעם סרטים שלו מוקרנים בפסטיבלים ברחבי העולם - אך הוא עצמו לא מגיע לצפות בהם. כך למשל, הוא נעדר מההקרנה החגיגית בפסטיבל ונציה, אז קאסט השחקנים - בהם גם שאפה - מילאו את החסר. 

אז לאן פנייך עכשיו?
"אחרי הסרט נפתח לי כל עולם הסלבס והשטיחים האדומים. אני הפרזנטורית של רונית רפאל, וגם התקבלתי לסרט שאני עדיין לא יכולה לדבר עליו, אבל הצילומים יתחילו השנה כנראה. חוץ מזה, אני רוצה להגיד שלדעתי תעשיית הסרטים בישראל מצוינת, ואני מאוד שואפת לשחק גם ביצירה מקומית עם במאים ויוצרים ישראלים".