זה כמעט מבאס כל מה שקרה עם הפרסומת של קסטרו, ואני אומרת "כמעט" בזהירות רבה מאוד כי די ברור שכל הנוגעים בדבר הגיעו לדבר הזה אך ורק מתוך כוונות טובות, ובכל זאת, הדרך לגיהנום רצופה וכו'. הנה תקציר למי שלא עקב כי הרבה מאוד שיט מתרחש עכשיו: רועי כפרי, יוצר מוכשר לו קילומטראז' ארוך בפרסומות מצחיקות (הכי זכורות שלו כנראה יהיו הפרסומות למילקי), יצר קמפיין לקסטרו תחת הקונספט "Not A Safari Campaign", בו רותם סלע ויהונתן מרגי עושים גאסלייטינג מקצועי לריף נאמן, שחושדת, ובצדק, שמצטלם קמפיין בלעדיה.

למרות אי אילו תמרורי אזהרה (למשל, זה שהאנשים השחורים בסרטון נמצאים שם בעיקר כדי להאיר את נוכחותם הלבנה והמזהרת של סלע ומרגי), הפרסומת הזו החליקה להרבה מאוד אנשים די טוב בגרון ולא קשה להבין למה. לכפרי יש יכולת די נדירה לשלב תחכום ונונסנס עם אהבת המונים, ולהשאיר את הצופה מבודח אבל תוהה מה הוא בדיוק ראה עכשיו. זה לא מעט, אפילו די הרבה בתחום ההומור בישראל, ובטח שבנוף הפרסומות הגנריות שאנחנו בדרך כלל מקבלים. 

ובעוד שלסרטון יש את הבעיות שלו, קמפיין הסטילס של המותג, אותו כפרי לא צילם, הוא כבר סיפור אחר לגמרי: תמרורי האזהרה הפכו פול און למופע של גזענות, ועוד עלו בטיימינג מעורר תמיהה - בדיוק בסוף השבוע שבו ארה"ב, ובעקבותיה מדינות נוספות מסביב לעולם, בוערות במחאות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. באופן מפתיע, ולגמרי לטובה, הטענות על הגזענות שבקמפיין לא נפלו על אוזניים ערלות. כפרי שמע את הביקורת, התייחס אליה ועשה את מה שבישראל נדמה כמעשה שלא ייעשה - לקח אחריות והתנצל על חלקו במסע הפרסום. לא סליחה "אם" נפגעתם, אלא "סליחה שנפגעתם" נקודה. הפוסט שהעלה גרר מבול של תגובות, חלקן מתעלפות מהנכונות של כפרי להתנצל, וחלקן ממש מגנות את הצורך להתנצל. זה הזמן להגיד: תנוח דעתכם, יש מקום להתנצלות, וכפרי כאמור לקח אותו ועשה את זה באהבה. זה שאנחנו מתרגשים והמומים מזה כל כך זו כבר רעה חולה של החברה הישראלית ולא הישג אנושי בלתי נתפס. 

אם נשים את כפרי בצד רגע, הפרסומת של קסטרו מעלה הרבה מאוד סימני שאלה: איך חשבתם שזה קונספט לגיטימי, ועוד עכשיו? איך מישהי woke כמו רותם סלע זרמה עם הקונספט? מה קשור עכשיו לצלם קמפיין בקניה כשקסטרו שקועה בחובות ואף מתלוננת עליהם לא אחת? למה לחברות אופנה ישראליות יש אובססיה לאפריקה? על רוב השאלות ששאלתי אין לי תשובה, אבל על האחרונה אני אנסה לפחות לענות.

קסטרו היא לא חלוצה לא בבחירה לצלם באפריקה וגם לא בתחום הגזענות של מותגים מקומיים כלפי אנשים שחורים. כולנו זוכרים את הפרסומת המיתולוגית של "פסק זמן" עם האצן האפריקאי או הפרסומות של פוקס עם יעל בר זוהר בזנזיבר או באיי סיישל. מבחינת הישראלים, ההיסטוריה של המקומות האלה היא לא רלוונטית, מה שרלוונטי הוא הצהרת הכוח, הסוואג שמגולם בצילום קמפיין באפריקה, יעד שיותר משהוא רחוק ו"אקזוטי", הוא יקר מאוד לצילומים.

ואם בפרסומות של פוקס השתמשו בניצבים אפריקאים כרקע, בפרסומת של בר רפאלי מ-2007 כבר נרשמה עליית מדרגה ליחסי מלכה-שפחות. בקמפיין לאירית, אז מותג אופנה מצליח שמאז נפח את נשמתו, בר רפאלי שוכבת בזמן שדוגמניות שחורות משקות ומאכילות אותה, מסרקות לה את השיער ועוד פעולות שמזכירים תקופות אפלות יותר בהיסטוריה שלאירית, או לבר רפאלי, אין צורך להתעכב עליהן.

וזה לא היה רק בר רפאלי, הייתה גם אסתי גינזבורג. ב-2014, היא הצטלמה לקמפיין עבור רשת הקוסמטיקה אפריל יחד עם טהוניה רובל. במסגרת הקמפיין נראתה אסתי שוכבת בזמן שטהוניה מורחת לה לק אבל רגע, יש טוויסט של כסת"ח: הקמפיין כלל גם היפוך ובו אסתי היא זו שמורחת לק לטהוניה. כי אתם יודעים איך זה עם יחסי כוח, אם מחליפים ביניהם זה בדיוק אותו הדבר!

צריך לומר, זה לא סתם שבאפריל חשבו שזה רעיון טוב. במדינת ישראל יש נטייה לחשוב שהבעיה היחידה שלנו היא הסכסוך עם הערבים ושגזענות כלפי אנשים שחורים היא בעיה של אמריקאים. "לנו אין את ההיסטוריה הזאת, כאן לא היו עבדים", היא טענה שגורה יותר ממה שנדמה. נכון, יש לנו היסטוריה אחרת מזו של האמריקאים אבל תגידו את זה להורים של צעירים אתיופים שמצאו את מותם בגלל אלימות משטרתית. כלומר בבקשה אל תגידו, זו רק צורת ביטוי.

זאת גם הסיבה שבלאק פייס הוא מתודה מקובלת מאוד בארצנו. כמעט בכל פורים אפשר למצוא זוג סלבי שיצבע את הפרצוף כי אין, אי אפשר להתחפש לביונסה בלי לצבוע את עצמנו באודם שחור, וזאת גם הסיבה שבגללה גם כשיש לנו כוונות טובות - אנחנו שוב ושוב מפספסים. כש"מה קשור" רצו לתמוך במחאת האתיופים של 2015 עם הקליפ "איילון דרום", הם החליטו לנצל את המעמד שלהם ואת העניין הציבורי בהם ולאפשר לנציגי המחאה להשתתף בקליפ ולהעביר את המסרים שחשוב להם. סתם, לא, הם צבעו את הפנים, דיברו במבטא אתיופי נלעג, הביאו תופים אפריקאיים וכל השבאנג. ככה הם באמת האמינו שהם תומכים בעדה. זו ההזדמנות להגיד גם שכמה שנים אחרי, ב-2019, הם העמידו מערכון שובר לב ונוקב על הגזענות שחווה העדה האתיופית ב"מצולמים" המאוד אנדרייטד. הפעם בלי בלאקפייס, אגב. 

אבל הטענות לפיהן גזענות כלפי שחורים בישראל היא לא כמו הגזענות שיש בארה"ב כואבות עוד יותר כשחושבים על סלומון טקה, יהודה בידאגה, אילן טפרה בהטה, יוסף סלמסה ועוד רבים שמצאו את מותם רק כי נולדו בצבע שלא בא טוב בעין לשוטרים מסוימים. אנחנו לא צריכים היסטוריה של עבדות בשביל להתגזען על בסיס צבע, אנחנו עושים את זה יפה מאוד גם בלי. מה שאנחנו כן צריכים זה ביקורת, כל הזמן. רק ככה נדייק את עצמנו ונשתפר, נהיה טובים יותר עבור אלה שמגיע להם. וזה הזמן גם של קסטרו לדייק את עצמם ולתקן. הנה הצעה בחינם: נסו פרזנטורית שאיננה לבנה. בתור התחלה.