מרבית אזרחי ישראל יבצעו מחר את חובתם האזרחית, ובמסגרתה ישתמשו בזמן שהוקצה להם מאחורי הפרגוד על מנת לגנוב עשרות פתקים של מחל ופץ ולתת לילדים. שישחקו, זה בחינם. למחרת, כאשר ביבי הזחוח יישא את נאום הניצחון שלו ומנקי הרחובות חסרי זכות ההצבעה יטאטאו מהמדרכה פתקים מטונפים של מחל ופץ, יבין המיעוט כי הוא שוב נאלץ לשלם על בחירתם הגרועה של אחרים. מה לעשות, דמוקרטיה.
אך בשעה שהמיעוט (אפשר להתחיל לומר "אנחנו"?) מגייס את מכסת הסובלנות המרבית שהעניק לו הבורא על מנת לכבד את עקרון הפלורליזם, נעשה לו קשה יותר לכבד החלטות גרועות אחרות של אחרים (אפשר להתחיל לומר "מרירות"?). מדוע אנשים מקיימים שיחות על פוריות בתור ל"ארומה"? ומדוע הומצאו מגפי אג עם פייטים? אחרי הכל, הדברים הללו מחלחלים לתת מודע ועלולים לגרום לסיבוכים.
אם התמזל מזלכם ותצליחו להעביר את ארבעת השנים הקרובות בין כותלי ביתכם, תוכלו לפחות להישמר מאזכורים של המלה "ביוץ" ומהנעלה מזוויעה. עם זאת, ישנן כמה בחירות רעות של אמנים ויוצרים שעלולות להפתיע אתכם בשעה שאתם צופים בטלוויזיה או אפילו מורידים מוזיקה בצורה לא חוקית מהרשת, כמו למשל הבחירה של ג'ודי פוסטר להשתמש ב- DNA הדוחה ומכחיש השואה של מל גיבסון לצורך רבייה. הישמרו, ארנבונים.
ג'ון טרבולטה, "הקרב על כדור הארץ"
אם אתם הרפתקנים, סביר להניח שכבר סיימתם לצפות בכל העונות של "סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי ואולי אפילו צפיתם בפרק או שניים של "רצח מאדום לשחור". עם זאת, אל תחשבו לרגע שאתם מוכנים לצפות אפילו בפריים אחד מתוך הסרט "הקרב על כדור הארץ", בכיכובו של ג'ון טרבולטה. הסרט, המבוסס על ספרו של מייסד הסיינטולוגיה ל. רון האברד, מתאר את כדור הארץ הנמצא תחת שליטת חייזרים המנצלים את בני האדם כדי לכרות זהב. בניגוד למצופה, טרבולטה לא השתתף בסרט מפני שנסחט, אלא חיפש במשך שנים חברת הפקה שתסכים להשקיע בפרויקט. למרבה השמחה, זאת פשטה את הרגל כאשר התגלה כי היא מסרה הצהרות כוזבות בעניין תקציב הסרט. קחו אחריות, אל תנקו את החרא של טרבולטה.
לו ריד, Hudson River Wind Meditations""
30 שנה לאחר שמעריציו השרופים ביותר של לו ריד פצעו את אוזניהם בניסיון להאזין לאלבום הכפול שלו משנת 1975 "Metal Machine Music" יצא המוזיקאי בהצהרה שלפיה "רק משוגע יצליח להאזין לכל הדבר הזה". ריד טען שהיה נתון להשפעת סמים (דה) בתקופה שהקליט את האלבום, המשיך להקליט רוק למבוגרים והעניין נשכח. אלא שכמה שנים מאוחר יותר שחרר ריד לעולם את "Hudson River Wind Meditations", ומיד העלה את השאלה: אתה מסתלבט? ריד, ללא ספק אחד המוזיקאים המוכשרים והחשובים בתולדות הרוקנרול, החליט לנטוש את סגנונו המסורתי ולהתמקד ב"מוזיקה שמטרתה היא להרגיע את הגוף והנפש, שתוכל ללוות אימון טאי צ'י", או בקיצור, באלבום משעמם, יומרני ומקושקש. מה קורה לשיקול הדעת בגיל השלישי, וכן: אם בארזים נפלה שלכת, מה יגידו האחים הנסון?
פאולו קואלו, דיבור בקרבת עיתונאים
הופה, שימו לב. הסופר הברזילאי פאולו קואלו הוא יותר מסתם זוג ציצים נאה. מתברר שהמחבר רבי המכר הנבוב, האחראי לזוועות "האלכימאי" ו"ורוניקה מחליטה למות" (וייתכן שגם לשואת הארמנים, הנושא בבדיקה), מחזיק בדעות שנויות במחלוקת על המחבר האירי ג'יימס ג'ויס. על אף שספרו של ג'ויס "יוליסס" נבחר לרומן החשוב ביותר של המאה ה-20, לטענתו של קואלו, הוא לא יותר מ"טפשי". יותר מכך, קואלו טען כי הרומן גרם נזק לספרות. בראיון שהעניק לעיתון ברזילאי לפני כמה חודשים טען קואלו כי הוא עצמו "סופר מודרני, על אף טענות המבקרים", וכי הוא "גורם לקשה להיראות קל וכך מצליח לתקשר עם כל העולם". כמובן שקואלו רשאי לתקוף את ג'ויס, אבל במקרה כזה אנחנו רשאים לתקוף אותו בסרדינים מרקיבים. צדק זה צדק.
"אני לא יודעת מה זה משוגע", לחשה ורוניקה. "אבל אני לא משוגעת. אני מתאבדת שנכשלה."
"משוגע הוא מי שחי בעולם שלו. כמו הסכיזופרנים, הפסיכומפתים ומי שיש להם מאניה. כלומר, אנשים שהם שונים מאחרים."
"כמוך?"
"בכל אופן", המשיכה זדקה, מעמידה פנים שלא שמעה את השאלה, "בטח שמעת על אינשטיין, שאמר שאין זמן ולא חלל אלא איחוד של השניים. או קולמבוס, שהתעקש שמצדו השני של הים אין תהום אלא יבשה. או אדמונד הילרי, שהיה בטוח שהאדם יכול להגיע לפסגת האוורטס. או להקת
החיפושיות, שעשו מוסיקה שונה והתלבשו כמו אנשים שחיים לגמרי מחוץ לתקופה שלהם. כל אלה - ואלפי אחרים - חיו גם הם בעולם משלהם."
מתוך "ורוניקה מחליטה למות"