נתחיל מהסוף: קחו את החבר'ה, את ההורים ואפילו את סבא וסבתא ולכו לצפות בסרט "שאיפה לחיים" שיעלה בבתי הקולנוע ב-6.10. למה? בגלל העלילה, בגלל המשחק, בגלל נבחרת השחקנים המשובחת ובעיקר כי מדובר בקומדיה חוצת דורות שתגרום לכם לצחוק, להתרגש ולזכור שאנשים בכל גיל פשוט רוצים ליהנות מהחיים.
"הסרט שאיפה לחיים הוא קומדיה שקורצת לז'אנר קומדיות הפשע, שזה תמיד כיף, בטח עם שחקנים מעולים כמו שיש כאן. אבל סוד הקסם האמיתי שלו בעיניי הוא העובדה שמדובר בסרט חוצה דורות שמצליח להביא בצורה אותנטית גם את העולם של 'המבוגרים' וגם את העולם של 'הצעירים', כך שכל הגילים ייהנו ממנו באותה מידה", מספר לנו אבי קורניק שמגלם את דמותו של גידי, נכדו של בראבא.
קומדיית פשע תמימה שאין בה גרם של רוע
גיבור הסרט "שאיפה לחיים" שביימו מתן גוגנהיים ואסף אבירי הוא דב (שלמה בראבא) – אלמן בן 79 שעובר להתגורר בבית אבות לאחר שמעקלים את הבית שבו הוא גר כל חייו ושיש לו הרבה מאוד משמעויות עבורו, ומתעקש למצוא פתרון יצירתי שיאפשר לו להחזיר לעצמו את הבית. בבית האבות הוא פוגש מישהי שמציעה לו גראס רפואי וכשהוא רואה שלא מעט קשישים בבית האבות צורכים אותו, ניצת אצלו הרעיון לעשות מזה עסק: להשיג כמה שיותר גראס רפואי ולמכור אותו לדיירי בית האבות במטרה להשיג את הסכום שישיב לו את ביתו.
"למרות שיש כאן אלמנט של פשע, מדובר בעלילה מקורית ושונה שבה הגיבור לא סוחר בגראס מתוך רוע ולא מוכר אותו לילדים צעירים, אלא גיבור שבסך הכל רוצה להציל את החיים שלו. יש בזה משהו משעשע מאוד אבל גם משהו שובה לב", אומר קורניק.
בסרט מגלם אבי קורניק את גידי, מורה ללשון והנכד ה'חנון' של דב, שלא מודע כלל לעסק החדש של סבא שלו. "בת הזוג שלי בסרט, שאותה מגלמת ג'וי ריגר המדהימה, היא הרבה פחות 'מרובעת' מגידי ובלי ליידע אותו נרתמת לעזרתו של דב, סבא שלי. יש בינינו מערכת יחסים טובה אבל היא מסתירה ממני את מה שקורה ואני לא מודע לכלום, עד שבשלב מסוים הכל מתגלה והדברים יוצאים משליטה".
מה הכי אהבת בדמות של גידי?
"מבחינה מקצועית, הדמות של גידי היא דמות מורכבת ועגולה, שמנהלת במקביל שתי מערכות יחסים שונות: גם מערכת יחסים זוגית-רומנטית של גידי עם בת הזוג שלו (ג'וי ריגר), וגם מערכת יחסים משפחתית-בן דורית של גידי עם סבא שלו. כמו בחיים, לכל אחת ממערכות היחסים האלו, יש את המורכבות שלה וכשחקן, אתה צריך למצוא בעצמך את המקום הזה שיאפשר לך להפוך לדמות ולא רק לשחק אותה. במערכת היחסים של גידי עם סבא שלו למשל, יש לא מעט סצנות שמציפות איזשהו מאבק או פער בין דורי וזה משהו שאהבתי מאוד לשחק.
איך הייתה עבורך החוויה לשחק בסרט?
"וואו. קודם כל זה תמיד כבוד ענק לשחק בסרט קולנוע ישראלי ולשחק את הדמות של גידי, שהיא בהחלט אחד התפקידים היותר מעניינים שגילמתי, לצד שחקנים מוערכים כמו שלמה בראבא, ג'וי ריגר, גדי יגיל, אבי קושניר, אודליה מורה-מטלון ודבל'ה גליקמן – שחקנים מוכשרים שהערצתי כילד ונשאתי אליהם עיניים מתחילת לימודי המשחק שלי, זה ממש סוג של הגשמת חלום מבחינתי.
יש סצנת ארוחה אחת שבה ג'וי ריגר, אודליה מורה-מטלון, שלמה בראבא ואני יושבים מסביב לשולחן ואני ממש זוכר את הרגע שבו הסתכלתי עליהם וחשבתי לעצמי עד כמה אני בר מזל ואיזו זכות אדירה יש לי לשחק עם שחקנים שאני כל כך אוהב ומעריך.
ואיך זה מרגיש?
אני מודה שכשרק התחלנו לעבוד על הסרט היה לי מאוד קשה לשמור על פאסון של "אני לא מתרגש" ולכל שחקן שפגשתי על הסט סיפרתי כמה אני מעריך אותו. אבל אחרי 20 שנה במקצוע שבמהלכם שיחקתי לצד לא מעט מגיבורי הילדות שלי, אתה יודע לעשות את ההפרדה וברגע שמתחילים לעבוד אתה שוכח את ההתרגשות ומתרכז רק בהוראות הבמאי ובסצנה. עם השנים אתה גם לומד שכולם הם בסך הכל בני אדם ממש כמוך, שרוצים לעשות את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר, לחזור הביתה ולנוח.
"גם העבודה עם שני הבימאים של הסרט – מתן גוגנהיים ואסף אבירי, הייתה מדהימה ואני מודה להם על שהאמינו בי ובחרו בי לגלם את גידי. הם מוכשרים, חרוצים ובכל רגע נתון היה ניכר עד כמה אכפת להם מהסרט הזה ועד כמה הם השקיעו בו את הנשמה. גם אחרי שהסתיימו הצילומים הם המשיכו לעבוד עם הצלם ועם אנשי צוות אחרים ולרגע, למרות העבודה הקשה, לא איבדו את החביבות שלהם. זה היה שיעור ואני מעריך אותם על זה מאוד.
איזו סצנה זכורה לך במיוחד?
סצנת המיטה עם ג'וי ריגר. עבור שחקן, סצנות אינטימיות הן תמיד מרגשות וקצת מביכות, כי בניגוד למה שרואים על המסך, הסצנות האלו לא אינטימיות בכלל. אתה בלי חולצה, מול עשרות אנשי צוות וצריך ליצור תחושה של אינטימיות עם שחקנית שככל הנראה נבוכה בדיוק כמוך.
למזלי הפרטנרית שלי הייתה ג'וי ריגר שהיא באמת שחקנית מוכשרת מאוד ואדם מדהים שכיף מאוד לעבוד איתו. היא גרמה לי להרגיש מאוד נוח ואני זוכר שלכל אורך צילום הסצנה שאלנו אחד את השנייה בשקט אם הכל בסדר ווידאנו שלשנינו נוח. בסופו של דבר יצאה סצנה מדהימה, שהיא בעיניי גם אחת הסצנות היפות ביותר בסרט.
ספר לנו על רגע אחד זכור מאחורי הקלעים
ככלל, לעבוד עם שלמה בראבא זו חוויה אדירה ומעבר להיותו שחקן ענק, הוא גם איש צנוע וקורע מצחוק. היה רגע בחזרה הראשונה שבו ג'וי ואני היינו צריכים להיכנס דרך הדלת ורגע לפני שנכנסו, בראבא הסתכל עלינו אמר "תהיו טובים", סגר את הדלת ואז פתח אותה שוב, אמר "אבל לא יותר מידי" וחייך. זה היה רגע קסום שבו למדתי מהי גדולה של שחקן, שיודע ששחקנים מסביבו אולי קצת מתרגשים, ויודע איך בשנייה אחת לגרום להם להרגיש בנוח. זה היה פשוט מעורר השראה.
השאלה המתבקשת: הגראס הרפואי בסרט אמיתי או לא?
(צוחק) "ממש לא. זה הכל מזויף כמובן, פשוט עבודת ארט מדויקת להפליא. בכלל, סרט קולנוע זה פרויקט שכל כך הרבה אנשים משקיעים בו כל כך הרבה מאמץ וכסף, שאין באמת מקום על הסט לגראס אמיתי והכל חייב להיות סופר מקצועי בכל רגע נתון. האווירה הכיפית על הסט היא תוצאה של האנשים שאיתם אתה עובד ולא של שום דבר אחר. עם השנים אתה לומד שאווירה נעימה על הסט היא בונוס וזה לא תמיד קורה, למזלי בסרט הזה זה כן קרה".
הסרט עוד לא יצא רשמית לבתי הקולנוע – מתרגש?
מאוד. תמיד יש פרפרים בבטן לפני שמשהו שעבדת עליו קשה כל כך יוצא לאור, בטח הפעם כשמדובר בסרט שמיועד לקהל הרחב ולא רק לבני נוער. עבורי ברמה האישית, כמי שהתפרסם בסדרות נוער כמו 'השמינייה' ו'חצויה', זה מרגש במיוחד ואני כבר ממש סקרן לדעת איך הקהל יקבל אותי גם כשחקן שמשחק עם הגדולים, בליגה של הגדולים.
לסיכום, למה כדאי לכולם לבוא לצפות בסרט?
כי זאת קומדיה מגניבה, עם שחקנים מעולים וסיפור מצחיק, וגם אני שם. זה לא מספיק?
**הסרט "שאיפה לחיים" יוקרן בבתי הקולנוע החל מה-6.10.22