בסוף 2009, קבוצת פייסבוק שייסד שדרן הרדיו ג'ון מוטרמר שמה לה מטרה אחת לנגד עיניה: למנוע מהסינגל "The Climb" - חידוש לשיר של מיילי סיירוס על ידי זוכה "אקס פקטור" של אותה שנה, ג'ו מק'אלדרי - להגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי בחג המולד. הסינגל שמגיע למקום הראשון בחג המולד בבריטניה נחשב למוסד תרבותי - במקרים רבים מדובר בשיר הנמכר ביותר באותה השנה, ובשנים אחרות ניצלו באנגליה את ההזדמנות והפכו אותו גם לאירוע צדקה (למשל, להיט שידול ההמונים הרק טיפ-טיפה נצלני וגזעני, "Do They Know It's Christmas", שהגיע למקום הראשון בשלושה חגי מולד נפרדים, כל פעם בביצוע הזמרים והלהקות הבריטיים של אותה תקופה), שההכנסות ממנו נתרמות לארגונים שונים. ואכן, באותן שנים זוכי "אקס פקטור" קטפו שלוש שנים ברציפות את המקום הראשון הכריסמסי הנחשק - והסינגל של מק'אלדרי יועד להפוך לרביעי בסדרה. השיר שנבחר למרוד במסורת ה"אקס פקטור" היה "Killing In Then Name" של רייג' אגיינסט דה מאשין, שמילותיו קוראות למרד במערכת ובדמויות סמכות חברתיות.
קבוצת המחאה של מורטמר הפכה במהרה לוויראלית ומנתה בשיאה יותר מ-750,000 חברים. כדי לא לשלול לחלוטין את הערך ההומאני שמזוהה עם הסינגל הנמכר של חג המולד, ביקשו מנהלי הקבוצה מהעוקבים שיתרמו גם הם לארגוני צדקה שקרובים ללבם, והקימו גם חשבון תרומות ייעודי למעריצים מתלבטים, וההכנסות ממנו נתרמו לארגון למען רווחת מחוסרי הדיור. מחאת הזוטא הזו הצליחה: אלפים נענו לקריאה, ושילמו ממיטב כספם על הזכות למחות נגד אנשים אחרים, ששילמו גם הם ממיטב כספם, אבל על שיר מגעיל של מיילי סיירוס. "Killing In The Name" זינק למקום הראשון במצעד הפזמונים ומכר כחצי מיליון עותקים בשבוע אחד (הוא היה גם הסינגל הראשון שעשה זאת הודות להורדות דיגיטליות חוקיות). בשבוע הבא הוא ירד למקום השני ופינה את הפסגה ל-"The Climb", ובשבוע השלישי ירד כבר למקום ה-38 במצעד. מתקפת הבליץ האירונית הזו, שזכתה לתמיכתם של אמני רוקנ'רול רבים הסתיימה, והסדר הבריטי שב על כנו, למעט העובדה שמאותו רגע שולב גם שיר רוק מחאתי בערך הרלוונטי בוויקיפדיה, והסינגל שכבש את מצעד הפזמונים בחג המולד ב-2010 הגיע גם הוא מבית היוצר של "אקס פקטור".
ועכשיו נדבר על קיילי ג'נר, אוקיי? הבוקר התבשרנו על הצלחתה של פעולה הגרילה להדחת קיילי ג'נר מתואר "האישה שפרסמה את התמונה עם הכי הרבה לייקים באינסטגרם". ברכות למנהלי החשבון החשוב, "world_record_egg", שהעלה לפני עשרה ימים תמונה יחידה של ביצה שחמחמה וקרא: "בואו נקבע שיא עולם ביחד ונהפוך לפוסט האהוב ביותר באינסטגרם! נשבור את שיא העולם הנוכחי, שמחזיקה קיילי ג'נר (18 מיליון)! אנחנו יכולים לעשות את זה". הביצה התמימה גרפה מאז יותר מ-24 מיליון לייקים באינסטה הודות, בין השאר, לשימוש בתגיות "לייק לביצה" ו"חיילי הביצה". מנהלי החשבון סרבו להזדהות, ובראיון לבאזפיד טענו שהחשבון שייך להנרייטה, תרנגולת כפר בריטית, ושהביצה המצולמת היא יוג'ין, בנה שעוד לא בקע. "ראיתי בזה אתגר ורציתי לנצח", אמרו/אמרה, "זה לא אישי".
אבל זה כן אישי, לא? כלומר, כשם שסינגל חג המולד באנגליה הוא בו זמנית לא אישי, אבל גם מאוד אישי. הרי פעולת המחאה הזו מופנית כלפי קיילי ג'נר, מי שסימלה במשך שנים את השטחיות והריקניות שבתרבות הרשתות החברתיות. ולא סתם, במקביל לקמפיין הלייקים לטובת הביצה, הוצפו תמונותיה של קיילי באלפי תגובות שקוראות להפסיק לחלק לה לייקים ולהתגייס לטובת הביצה. הו, כן, הראינו לקרדשיאנים האלה מה זה. הם הפכו את התרבות הפופולרית לרצף דימויים של ליפסטיקים וישבנים ואנחנו, אה... באנו להציב בפניהם מראה? לא, זה לא עלבון טוב - הן רק יהנו יותר מהאפשרות להסתכל על עצמן. ובעצם, גם אנחנו אוהבים להסתכל על עצמנו במראה, ואולי גם אוהבים להסתכל על קים קרדשיאן וקנדל ג'נר כשהן מתגאות בחיים היפהפיים שלהן. אז על מה אנחנו מוחים פה? מה מסמלת הביצה הסתמית, הבאמת מטופשת הזו, ועל איזה עיקרון נשגב היא נלחמת? לא ברור. אבל למרות הכחשותיה של הנרייטה, ברור שנעשה כאן משהו בסגנון בנקסי - מחאה סופר פריווילגית על משהו שאין לו באמת יותר מדי חשיבות.
הרי אין צעד נפוח ומנותק יותר מהניסיון להעליב את התרבות הפופולרית. הסינגלים של זוכי "אקס פקטור" לא באמת פגעו באף אחד, הם רק עצבנו את שדרני הרדיו, מבקרי המוזיקה ומעריצים מבוגרים שרצו לצקצק קצת על השטחיות של "הדור הצעיר". וגם התמונות של קיילי גנ'ר לא באמת באו ברע לאף אחד (אולי בציבור האפל של שונאי התינוקות החמודים, אבל באמת שהם חסרי תקנה) - התמונה הפופולרית ביותר לפני בוא הביצה היתה קלוז-אפ של סטורמי וובסטר, בתה של קיילי, תופסת באצבע של אמה. תמונות פופולריות נוספות של ענקית הקוסמטיקה מכילות גם הן את התינוקת סטורמי. שש מתוך שבע התמונות של ג'נר שנמצאות ברשימת 20 התמונות האהובות ביותר באינסטגרם הן תמונות שלה ושל התינוקת. השביעית היא תמונה בשיתוף אחותה, קנדל. רוצה לומר, חשבתם שאתם מדיחים כלומניקית ריקנית שחושבת רק על ביקיני ובוטוקס, ובעצם הדחתם אמאל'ה מנומסת.
וקיילי היא אפילו לא הסלבריטאית האהובה ביותר באינסטה - היא נמצאת מתחת כריסטיאנו רונאלדו, אריאנה גרנדה, סלינה גומז, דוווין ג'ונסון ואפילו אחותה החורגת - קים, רצף סלבס שמגיעים מגובים באיזהשהו "ערך", באיזהשהו תוכן קל יותר לעיכול מאשר הרִיק שאנחנו מקשרים בדרך כלל לקיילי. והם מפרסמים לא פחות סלפי'ז חושפניים ממנה ולא פחות תמונות שמכילות תוכן מסחרי ממנה, היא פשוט שנואה יותר. אבל גם אהובה יותר. כאמור, למרות שהיא רק במקום השביעי והמעליב ברשימת החשבונות הנעקבים באינסטה, ג'נר חולשת, כאמור, על שבע מתוך עשרים התמונות האהובות ברשת החברתית ההיא. כלומר, למרות שפחות אנשים עוקבים אחריה באופן אקטיבי, יותר אנשים מתעניינים באירועים אינטימיים שקרו לה. היא מעניינת משום שהיא סמל סושיאל ותיק, ואנחנו רגילים כבר לנוכחות שלה. היא חלק ממשפחת האינסטגרם העולמית, גם אם לא נעים לנו להודות שהיא מעניינת או, חלילה, מרגשת אותנו.
ההדחה כוונה כלפיה ולא כלפי "דה רוק" או רונאלדו בגלל תפיסה מאוד ישנה ומאוד מבאסת על נשים ברשתות חברתיות. אם היא פופולרית, היא כנראה ערומה בלי מוח וצריך לשנוא אותה. העובדה שהיא לא הסלב הנעקב ביותר, והעובדה שבאופן עקבי התמונות ה"צנועות" שלה הן אלה שמעוררות את רוב העניין באינסטגרם - נו, זה כבר פחות סקסי. אין מה למחות נגד אמא, בעלת עסק ואישה שמי שעוקב אחריה יגיד לכם בשמחה שאין בה שום דבר שערורייתי. אבל לשנוא מרחוק זה קל. לשנוא את קיילי ג'נר בגלל הפאות הכחולות והשפתיים המוגדלות זו כותרת נהדרת. הנה, עובדה, כתבנו על זה. אבל זה פשוט לא נכון. זה לשנוא זיכרון של קיילי שאין לו הרבה קשר למה שקורה בשנתיים האחרונות איתה, ובאינסטגרם בכלל. ג'נר המופסדת, אגב, הגיבה באופן מבודח למדי - היא פרסמה סרטון שלה בו היא נראית שוברת ביצה על אספלט חם. "קחי את זה, ביצה קטנה" כתבה. ובעצם, זה הסמל היעיל מכל לסיפור הביצה האידיוטי הזה: תרחיש בו קיילי ג'נר יוצאת מצחיקה וקולית מוכיח כמה המחאה נגדה היתה בעצם זקנה ומנותקת. וההכנסות כאן אפילו לא הלכו לצדקה.