במהלך 2019 התפרסמו ארבע כתבות פרופיל (מתוכן שלוש כתבות שער) בארבעה ממגזיני התרבות המכובדים ביותר בארצות הברית - "ואניטי פייר", "לוס אנג'לס טיימס", "ניו יורק טיימס" ו-וולצ'ר - שהוקדשו כולן לאותו הנושא: כמה מדהימה היא לורה דרן. ואכן, זו היתה אחת השנים הטובות ביותר בקריירה של לורה דרן. היא היתה אחת מנקודות האור בעונה השנייה והמדוברת של "שקרים קטנים גדולים", ומגלמת את מארמי מארץ' בעיבוד החדש (והמדובר, אלא מה) ל"נשים קטנות" בבימויה של גרטה גרוויג. נשף ההתרמה המסורתי של מוזיאון הקולנוע של לוס אנג'לס, שנערך השנה בחודש נובמבר (וזכה לחסות של בית אופנת העלית שאנל) הוקדש לדרן ולפועלה, וב-2019 היא נבחרה גם לחברת הנהלה באקדמיה האמריקאית לקולנוע. כן, אותה אקדמיה שתחליט בקרוב אם להעמיד אותה - ואז גם כנראה להעניק לה, אם להסתמך על מומחי הפרסים ואתרי ההימורים - פרס אוסקר על משחקה בסרט "סיפור נישואים".

לכל התארים המכובדים האלה צריך להוסיף גם את העיסוקים היוקרתיים פחות של דרן - כולם מהשנתיים האחרונות. היא מדבבת בסדרת האנימציה "משפחת מרפי" שמשודרת בנטפליקס, היא שיחקה גנרלית של ספינת מורדים ב"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", היא תרמה את קולה למשחק הווידאו "פארק היורה: אבולושן" (והבטיחה שתחזור לסרט השלישי בסדרת שוברי הקופות "עולם היורה"), שיחקה תפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "הסיפור" ויצאה עם הכדורסלן בארון דיוויס שצעיר ממנה מעשור. תמונות הפפראצי שלהם הם משהו שצריך לראות בשביל להאמין (ולקנא).

אנחנו מונים את כל הדברים האלה לא רק כי כיף למנות, אלא גם כי חשוב להבהיר את רוחב היריעה של דרן בשנה שעברה. זה היקף חסר תקדים כמעט, והוא כולל תמהיל מרהיב של פרויקטים יוקרתיים ושוברים קופות; סיפורים מהצד הכי איכותי של סקאלת הסיקור בהוליווד, וגם כאלה מהצד הטראשי והמציצני שלה. איש בהוליווד לא נתן עבודה כמו לורה דרן בתקופה האחרונה, וזה משהו שראוי לציין. שוב, לא רק כי כיף למנות, אלא כי זה היה אמור להרים כמה וכמה גבות בקרב צרכני תרבות פופולרית. כי באותה שנה, לורה דרן זכתה לחותמת נחשקת אך טעונה של איט גירל. היא-היא הנערה הנכונה של הוליווד, ילדת הזהב שלה, האייקון המסקרן והמבטיח ביותר שכל העיניים נשואות אליו וכולם פשוט חייבים לדעת מה יהיה הצעד הבא שלה. רק שזה קרה לה בגיל 52. זאת אומרת, היא הפכה להבטחה ולמובילת דעת קהל בגיל בו הוליווד, בגדול, לא היתה אמורה להבחין יותר בקיומה.

מהי איט גירל, מלבד, כמובן, אחת מאותן בנות (ובן) מזל שחלקו מצלמה וכנראה מייקאפ עם קים אקאפי בתוכנית דוקו-ריאליטי של הוט? השימוש ב"איט" - זה, הדבר הזה שאין לו בדיוק שם אבל ברור שהוא עובד - מתועד לראשונה כבר בתחילת המאה הקודמת, בכתביו של רודיארד קיפלינג, אז שימש כלשון נקייה למונח סקס אפיל. ציטוט המיוחס ל-פ. סקוט פיצג'רלד ("גטסבי הגדול") אודות השחקנית קלרה בואו, מהראשונות שזכו לכינוי איט גירל בתפוצה רחבה, טוען שהיה לבואו "משהו שיכול להאיץ כל דופק במדינה". בהתאם, מילון מרים-וובסטר מגדיר את האיט גירל גם היום כ"אישה צעירה בעלת סקס אפיל ואישיות ממגנטת. אשת חברה או סלבריטאית צעירה, מושכת ואהודה מאוד".

כי על מנת להאיץ את אותם דפקים, או לכל הפחות כדי להיחשב למישהי שהציבור עוד לא מיצה, את לא אמורה להיות בת יותר מ-30, גג. ברשימת האיט גירלז המוכרות בערך הרלוונטי בוויקיפדיה, מופיעות בין השאר השחקנית קלואי סביני שעוטרה בתואר בכתבה שנכתבה עליה כשהיתה בת 19, אשת החברה הבריטית טראה פלמר-טומקינסון שהוכתרה לאיט גירל בשנות ה-20 לחייה והדוגמנית/מוזה אידי סדג'וויק שמתה לפני שמלאו לה 29. הגדרה נדיבה בהרבה תתייחס גם לאיט גירלז ההוליוודיות של השנים האחרונות: אל פנינג (בת 21) קארה דלווין (איתנו כבר עשור, וחגגה בשנה שעברה 27) ובמובנים מסוימים גם אן האת'ווי בשנה בה קיבלה אוסקר על "עלובי החיים" (היא היתה אז בת 30. נאום התודה שלה בטקס נפתח במעין אנחת רווחה של "זה סוף-סוף קרה"). רוצים להיות עוד יותר צ'יפיים? אין בעיה: אפילו פריס הילטון ולינדזי לוהן היו מעין איט גירלז בראשית המאה ה-21. הילטון היתה אז בת פחות מ-25, לוהן היתה בת 19.

לורה דרן עונה, אפוא על כל דרישות האיט גירל and then some למעט אותו חלק טורדני שמתעקש לקשור בין איט-גירליוּת ל-, נו, היותך גירל. במקום זאת, היא הרוויחה את הטייטל שלה. כלומר, עשתה במובן מסוים את ההפך המוחלט ממה שהוליווד ציפתה. היא עובדת באופן יציב מאז סוף שנות ה-80 ותמיד סוקרה במדורי רכילות, אבל הפכה לאייטם רק אחרי שהרוויחה את העניין הזה, את הקסם הזה שאין לו מילה. היא לא הגיעה משום מקום והפכה בין רגע לאישה הנכונה של הוליווד אלא צברה וצברה. ואם איט גירלז אחרות יכולות לעורר במתפעלים מהן כמיהה להפוך אליהן משום שגם הן היו עד לא מזמן נערות רגילות (ולכן נזקקו לאיזה סצנה ניו יורקית או הוליוודית שתגדיר אותן כיוצאות מגדר הרגיל), לורה דרן היא אולד סקול. כסף ישן. אצולה הוליוודית עם תעודות, ובתם של השחקנים המוערכים דיאן לאד וברוס דרן, שלקחו אותה לימי כיף (ועבודת ניצבוּת) על סט הצילומים של "אליס לא גרה כאן יותר" עם החבר של אבא, מרטין סקורסזה.

ואכן, נראה שבמשך שנים הייחוס הזה פגע בדרך. זאת אומרת, לא פגע לה בקריירה בשום צורה (אנחנו מדברים על השחקנית שהיתה בו זמנית יקירתם של במאי האיכות דיוויד לינץ' ויצרן שוברי הקופות סטיבן ספילברג), אבל נחשב לא מגניב לאהוב אותה. במשך עשרות שנות פרסומה היא ניהלה מערכות יחסים עם גברים מפורסמים, אבל זה אף פעם לא הפך למאפיין העיקרי של הסיקורים אודותיה. אם כבר, דרן כמעט ולא סוקרה אלא נשמרה כאיזה סוד ידוע, או חמור מכך - סוס עבודה יעיל. היא היתה השחקנית הטובה הזו שמתקשרים אליה כשצריך מישהי שתגלם את החברה הטובה של שרה ג'סיקה פרקר (בעצמה, אגב, איט גירל שפרחה באיחור מסוים) בקומדיה רומנטית או אמא קולית בקומדיית אינדי מרירה.

ולפתע, תהילה. שוב, שלא ישתמע כאילו דרן לא היתה מפורסמת קודם, אבל לא היה מגניב לאהוב אותה. משהו - שוב, אותו משהו - בשנתיים-שלוש האחרונות, בצירוף החיבה בת זמננו של מבקרי תרבות וצייצנים להתעלף מכוכבות לא צפויות (ע"ע קרי קון, אוליביה קולמן, פטרישה קלרקסון ועוד שחקניות מוערכות שנתפסות כסלבס בקרב מאתיים הומואים בטוויטר) - הפך אותה משחקנית לסטארית. למישהי מגניבה שכיף לדבר עליה. והיא צריכה להגיד תודה למחלקת ההלבשה והסטיילינג של "שקרים קטנים גדולים" על השדרוג הזה, אגב. כי אפשר ללכת סחור-סחור ולנסות לנתח את תקופת ההבשלה של דרן, אבל מרגע שהיא עטתה על עצמה את החליפה של רנטה קליין בדרמה הממכרת-אך-מגוכחת של HBO, ומרגע שהתאימה לחליפה הנ"ל נטייה להתפרצויות זעם וחיתוך דיבור שנע בין מאניה לעוד יותר מאניה, היה ברור שהדברים לא ישובו להיות כשהיו. כוכבת נולדה.

מבאס אולי לחשוב שכל מה שאישה צריכה בשביל להפוך לסטארית זה מהפך, אבל מרגע שדרן עברה את המהפך הזה, מרגע שנהיה לה לוק חדש ומובחן משלה - משהו במכניזם שלה כאישיות ציבורית השתנה. היא הבינה שיש לתהילה ולאהבת הקהל ערך, שהיא יכולה לעבוד בזה ולשחק על זה, להשתעשע בטיקט הזה שהודבק לה. רוצים פאוור ביץ' מהגיהנום? אין בעיה, תקבלו אותה גם ב"סיפור נישואים" (בונוס: עוד חליפות יפהפיות). רוצים קאסט נשי איכותי? סבבה, הנה אני ב"נשים קטנות". רוצים משהו טראשי וכיפי שכולם רוצים לדעת איך הוא ייגמר? קבלו את "מלחמת הכוכבים". דרן פירקה את רנטה קליין וההופעה ב"שקרים קטנים גדולים" לרסיסים, ומאז היא מחלקת לנו עוד ועוד מהרסיסים האלה. היא עובדת קשה ומדויק כדי שניתן לה את הכבוד הראוי שהיא הרוויחה. לא רציתם אותה כאיט גירל? הנה היא כאם-אמא של האיט גירל. תרתי משמע, כמובן.