הומלנד:
"ההתמכרות האחרונה שלי. טומי התחיל לראות ראשון ואני מיד בעקבותיו. סדרה פשוט מדהימה ומרתקת. סיימתי את שתי העונות שלה בפחות משבועיים ופשוט לא הצלחתי לקום מהספה. שילוב מנצח של שחקנים מעולים, תסריט אדיר ומתח שעולה מפרק לפרק. כמובן גם שהנושא הוא אקטואלי למה שקורה אצלנו, וזה בכלל הופך אותה לסופר מעניינת".
תכנית הרדיו של טל ואביעד:
"אני מתחילה כל בוקר עם תכנית הרדיו שלהם כבר שנים, הם גורמים לי לחייך ולצאת לעוד יום בכיף. אין כמו אסקפיזם טוב להתחיל אתו את הבוקר, והתוכנית שלהם תמיד מספקת אותו. שניהם ביחד זה פשוט שילוב מנצח. השנינות וההומור מצד אחד, והתחכום והציניות מהצד השני, זה פשוט תענוג לשמוע".
מאסטר שף:
"בתור בשלנית ידועה, אני שואבת מהתוכנית הזאת המון רעיונות. כיף לראות תכנית שמתעסקת ביצירה והכנה של אוכל, עם מתמודדים שמאוד אוהבים את מה שהם עושים. היא תמיד עושה לך חשק אחרי שאתה צופה בה לרוץ ולהכין את כל מה שהם מבשלים שם. הלוואי שזה היה כזה פשוט".
הסרט נפלאות התבונה:
"זה אחד הסרטים שהכי חקוקים לי בזיכרון, למרות שראיתי אותו ממש מאוחר יחסית. זה סרט שהוא מרגש, סוחף ומספר סיפור נורא עצוב שאתה פשוט לא יכול להסיר ממנו את המבט. כבר הרבה זמן שאני רוצה לצפות בו שוב אבל אני ממש חוששת מאך שהוא ישפיע עלי היום. בדרך כלל רוב הסרטים שאני רואה פשוט פורחים לי מהזיכרון אחרי חצי שניה, אבל זה סרט שנשאר חקוק אצלי המון זמן".
הספר "עד שיום אחד" של שמי זרחין:
"ספר מרתק שמדבר על המציאות בטבריה ושל המדינה אחרי מלחמת העולם השנייה הוא שואב אותך, תוך כדי שאתה קורא אתה ממש יכול להרגיש את הריחות והטעמים של טבריה של פעם. הוא מדבר על המורכבות של חיי הנישואים, והוא מלא בהמון דמויות מענייניות ומרתקות. והוא פשוט סוחף לאורך כל הקריאה שלו, עד כדי כך שסיימתי אותו ביום וחצי".
ואחד שממש לא.. דייט בחשיכה:
"תכנית פשוט מזעזעת שהיא עלבון גורף לאינטליגנציה של גברים ונשים ושל כל מי שצופה בה. אין הרבה תכניות שמעוררות אצלי כזה אנטגוניזם, אבל היא הצליחה לעשות את זה ובגדול. חוץ מהמנחה ירון ברובינסקי שהוא מהמם, אין בדבר הזה שום דבר שראוי לצפייה או למאכל אדם. חבל שנותנים לדבר כל כך ירוד ומזעזע רצועת שידור בפריים טיים. צפייה בחצי פרק עוררה אצלי כעס וזעזוע עד שמיהרתי להעביר ערוץ במהירות שיא".