סתיו שפיר, 28, ממובילות המחאה החברתית, מתמודדת על מקום ברשימת מפלגת העבודה.
ספר: תש"ח
בזמן האחרון יצא לדבר הרבה ולהכיר מקרוב את יום קניוק. האיש האמיץ הזה העז מספיק כדי להעלות על הכתב בספר "תש"ח" את התחושות הנרגשות והקשות והרועמות ביותר של לוחם פלמ"ח, ערב פרוץ מלחמת העצמאות. לא לגמרי מבינים מהי המדינה הזאת שנוצרת תחת ידיהם, ואיך לעזאזל מקימים בכלל מדינה. זה ספר ביקורתי ולא פשוט אבל גם מאוד דואג ואוהב, וכתוב בקצב של לב פועם במהירות – בקיצור, של מלחמה.
תכנית: מצב האומה
"לא יצא לי לראות הרבה טלוויזיה בשנה וחצי האחרונות, אבל אם יש תכנית שהייתי שמחה לצפות בה, זה מצב האומה. בכל פעם אני אכולת קנאה מחדש מהיכולת של החבורה הזאת להיות כל-כך שנונה ועוקצנית – וכל-כך מהר. לפני כמה שבועות ישבתי בפאנל ליד ליאור שליין, גורי אלפי, אורנה בנאי ועינב גלילי, בזמן שהם שיגרו בדיחה אחר בדיחה, והרגשתי, לראשונה, כמו האדם הרציני ביותר בעולם".
מסלול
"בשנת השירות שעשיתי בטבריה היינו מלמדים בבית ספר במהלך הימים, ובסופי השבוע מדריכים קבוצות נוער בטיולים בטבע. למרות שאני מטיילת כפייתית מילדות (ההורים היו רבים על מה יותר יפה - הנגב או הגליל, והיינו עושים סופ"ש ככה וסופ"ש ככה, כפשרה), לטייל באמת למדתי רק כמדריכה. שנה אחר כך, במהלך השירות הצבאי שלי, פגשתי לראשונה את אורי דביר, ז"ל - אדם מדהים, ומי שאחראי על מפעל מפות סימון השבילים בישראל, ויוזמת שביל ישראל. ביחדיצא לנו לטייל לא מעט, ואפילו לסמן פעם אחת קצה שביל חדש, ליד דרך בורמה, בעליה לירושלים, שנכנס למפות סימון השבילים".
מחזה: מלאכים באמריקה
"בחודש האחרון ביליתי הרבה זמן בדרכים וזכיתי להיכרות עם אדם מופלא: השחקן והיוצר אלי דנקר, שהתנדב להיות הנהג שלי בזמן הפריימריז. הוא נמצא איתנו יום ולילה בדרכים, וכשהצוות מתעייף - פוצח במונולוגים. האהוב עליי מכולם לקוח מתוך "מלאכים באמריקה", הצגה שבה הוא משחק בימים אלה בתיאטרון המרכז הגאה בתל-אביב. קשה להסביר עד כמה היצירה הזאת גאונית, כי כל המלים יחווירו, אך אפשר להגיד בפשטות שהיא על הכל: פוליטיקה, אהבה, מאבק חברתי, מיניות, יהדות, אלוהים, דת, קפיטליזם, סוציאליזם ומלאכים שפורצים לאנשים דרך התקרה – והכל נורא מצחיק, חכם ומרגש".
שיר: נעמיד פני יתומים
"השיר היפיפה הזה, ששרה יהודית רביץ, מתחיל במסע משותף - "נעמיד פני יתומים, נחצה את הגדר" – ונגמר בפגישה הבלתי-נמנעת עם המציאות, שלמרות שסוגרים אותה מאחורי הדלת, תמיד "מתגנבת דרך הסדקים ממילא". אני מנגנת מגיל צעיר, אך בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ המחאה, כבר כמעט ולא מצליחה לפנות לזה זמן. ובכל זאת, בקיץ הקודם, אחרי כל הפגנה, היינו מוצאים את עצמנו - חבורה מיוזעת ומותשת אחרי הארגון וההמולה - מתיישבים לנגן קצת. והמלים של "נעמיד פני יתומים" מעולם לא נשמעו הולמות יותר".
ולא אהוב: עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
"בשנה האחרונה גילינו שנתניהו "מייבא לייקים" מאינדונזיה, ומציג עמוד פייסבוק שמשלב כלום בכלום. הסטטוסים שלו אף פעם לא אומרים שום דבר כן, אם הם אומרים משהו בכלל, ולכל היותר מציגים אותו מצולם ליד מישהו שתמיד נראה יותר אמיתי ממנו. יש בדף שלו משהו נורא אמריקאי ומנותק, ובמידה רבה - לא מתאים לכאן. בכל מקרה, חייבת להתוודות שאני קוראת אדוקה – בכל זאת, צריך להתעדכן עם איזה איומי-אגדה חדשים נצטרך להתמודד השבוע".