אתם באמת רוצים שרוסלנה רודינה תענה לטלפון האדום?
במסגרת העידן העצל שעובר עלינו, צריך לקרות משהו באמת גדול כדי לעורר אותנו למאבק חברתי. אחרי הכל רק עכשיו התחלנו להתאושש מכל הרעש, הלכלוך והפיצוצים שחווינו בחדר המדרגות, וחוץ מזה, לכו תישנו אתם באוהלים בקור הזה. אבל זמנים קשים מביאים איתם אחריות גדולה, והם מתרחשים ברגע שתכנית חירום להחזרת המוחות מחו"ל של יוסי בובליל או מתווה לפתרון מדיני כולל עם סידורי ביטחון של אנה ארונוב, מתחילים להישמע לנו הגיוניים.
כן, אני יודע, יותר קל להגן על הכוונות הטובות של חיידק טורף מאשר על הנבחרים שלנו. אלו שבאופן קבוע ומתמשך מתעקשים לבייש, לבזות ולהשניא עלינו כל דבר שקשור בניהול המדינה. אבל חלק גדול מהבעיה נוצר דווקא בשיטה שהכניסה לבית הנבחרים שלנו אנשים דמויי פליטי ריאליטי: אוסף של דמויות צבעוניות, שולפים מהירים, חסרי טאקט, אימפולסיביים ובעלי צדדים קיצוניים מובלטים, שהפכו פופולאריים מספיק כדי להתברג לקבוצת ההנהגה.
עזבו אתכם מהטיעונים הרציונאליים הרגילים על מידת התאמה. זה לא שיש הבדל גדול אם מירי רגב או רוסלנה ישבו בקבינט הביטחוני. הסיבה שסלבס צריכים להישאר בחוץ היא בעיקר העובדה שמנהיגים צריכים ללכת לפעמים נגד הזרם, לפעול לטובת אינטרסים שלא תמיד פועלים בהתאם לקונצנזוס הלאומי הרחב. הבעיה עם סלבס? הם לא ממש אוהבים את הסיפור הזה של לקחת צד. עכשיו קחו את האנשים שהמציאו את "הפסיקו את הטרור" ו-"אנחנו מאחלים החלמה לשני הצדדים", ותשאלו את עצמכם מה יקרה ביום שבו פתרון יחצ"ני כבר לא יציל אותם מהבעת עמדה?
(אילו קפרוב)
סלבס בפוליטיקה עדיפים על פוליטיקאים בפוליטיקה
סלבס בפוליטיקה! כמה נורא! הו פליז, תסלחו לי אם לא אצטרף לקינה על טוהר בית הנבחרים, כאילו שהפוליטיקה היא איזו פסגה נשגבת שאסור לנו לזהם בסלבס נחותים עם ריח של השקות. כאילו שבידור ופוליטיקה כבר מזמן לא משמשים בערבוביה ושרוב הפוליטיקאים לא מתים להיות סלבס, או לפחות מתנהגים ככה (כן נינו אבסזדה, כולנו זוכרים לך את אפיזודת "רוקדים עם כוכבים"). מצטערת, אבל מועדון שקיבל אל בין שורותיו את מירי רגב לא יכול להיות בררן יותר לגבי שום דבר אף פעם.
ואגב, איפה נגמר הידוען ומתחיל הסלב? הרי גם מירב מיכאלי, יאיר לפיד ומיקי רוזנטל הם סלבס. איתן שוורץ היה ב"השגריר" וגם שלי יחימוביץ' הייתה פעם עיתונאית. איפה אתם מותחים את הגבול בין סלב "לגיטימי" ובין כזה שפדיחה לכם שיעביר הצעת חוק? בסדר, אף אחד לא רוצה לראות את אביבית בר זוהר מתברגת לצד דני דנון בפריימריז (בניגוד לדי הרבה אנשים שרוצים לראות שם את דני דנון, מסתבר), אבל כשיוסי בובליל מתפקד למפלגת הכלכלה (ואז פורש ממנה) – אף אחד לא באמת יודע מי הבדיחה כאן - יוסי בובליל או מפלגת הכלכלה.
ואם, בניגוד למה שנכתב מעליי, לסלב לא חסרות דעות ואין לו בעיה להביע אותן ולקחת צד? ואם הדעות האלו אפילו הגיוניות? אם מגיע רעיון טוב או מהפך חקיקתי מבורך, זה באמת משנה אם הגה אותו פליט "המירוץ למיליון" או פליט הכנסת ה-18? ולא הגיע הזמן שיהיו לנו בפוליטיקה כמה אנשים עם מודעות למדיה, ולא כאלו שהניסיון התקשורתי שלהם מבוסס על הופעות אצל עודד בן עמי, וגם זה כי גדעון סער ביטל לו ברגע האחרון? אז יכול להיות ששווה לשמור על ראש פתוח כי אחרי הכל, כמו שציפי לבני כבר יודעת - אם כבר טראש, אז שיהיה ב"תנועה".
(נטע חוטר)