"אישה לאישה מלכה", קייטרנדה והארלי קווין

הארלי קווין

כן-כן, יש תשעים מוצרים תרבותיים כרגע עם הארלי קווין - גיבורת/נבלית הקומיקס הליצנית שהחלה כסייד-קיק של הג'וקר בסדרה המצוירת של "באטמן" משנות ה-90 והיום היא אימפריית תוכן, מותג ביוטי וסרט עם מרגו רובי. אבל סדרת האנימציה החדשה של אולפני וורנר היא שיחוק. זו קומדיה אלימה ומלאת קללות על אישה צעירה שצריכה לגבש לעצמה חיים אחרי פרידה מאהוב מתעלל, וכן, היא גם ליצנית פסיכוטית עם נבוט. ביג דיל. הבדיחות ב"הארלי קווין" מדויקות, גלריית דמויות המשנה מטופשת ומשעשעת, וקיילי קווקו נותנת פה את ההופעה הקומית הכי טובה שלה כקולהּ של הגיבורה. חפשו את הפרקים ששודרו עד עכשיו, הם פאן ברוטלי טהור. (עדן יואל)

GLOW UP

יש הרבה דברים שהבריטים לא יודעים לעשות בטלוויזיה כמו דרמות שלמישהו אכפת מהן - אמרתי את זה ואני לא מתנצל - אבל ריאליטי מקצועי הם יודעים גם יודעים. וכמו שהם ניקו את "בייק אוף" מתככים, כך גם "Glow Up" היא ריאליטי ישיר, יעיל ומעולה שבמקרה עוסק באיפור. הפורמט פשוט: שתי משימות איפור בכל פרק, בסופן דיון מקצועי והדחה של מתמודד שכנראה יבכה, וזהו. כמה נקי, כמה נחמד ולא מסובך, וכמה מתוקים הילדים האנגליים המחוצ'קנים שרק רוצים להתפרסם עם טוטוריאלז באינסטגרם. יש עונה שלמה בנטפליקס, והיא תמלא לכם את שבת אחר הצהריים בשמחה ובהיילייטר. (עדן יואל)

v

האפיפיורים

אח, מוסד האפיפיורות. עולם ומלואו של תלבושות מרהיבות והטרדת נערים שמטאטאים מתחת לשטיח. למזלנו ולצערנו בו זמנית, "האפיפיורים" (זמין החל מ-20.12 בנטפליקס) מדלג מעל כל זה כדי ליצור סרט על - אתם יודעים שזה מגיע - ברומנס בין שני קשישים. פרננדו מייריליס ("עיר האלוהים") חיבר שניים מהפרצופים המבעיתים ביותר בתעשייה, אנתוני הופקינס (חניבעל לקטר כמובן מ"שתיקת הכבשים") וג'ונתן פרייס (הדרור העליון מ"משחקי הכס"), לסרט שמתבסס על חילופי השרביט האמיתיים בין האפיפיור בנדיקטוס לאפיפור פרנציקוס. האם הסרט שואל שאלות נוקבות על מקומה של האפיפיורות בימינו? לא ממש, אבל זה עדיין סרט מתוק ומבדר על שני קשישים חובבי כדורגל, פיצה ודת. (צליל הופמן)

v

מי שעומד מאחורי (Ready or Not)

כועס על עצמי אישית שפספסתי את הסרט הזה, שהוקרן בבתי הקולנוע בקיץ, ושתפסתי אותו רק עכשיו. הרי מדובר בקונספט הכי יפה בעולם: המשפחה המליינית של החתן חייבת לתפוס ולהרוג את כלתו במהלך לילה אחד, וכל האמצעים כשרים. "מי שעומד מאחורי" הוא קומדיית אימה שחורה משחור וחמודה בצורה יוצאת דופן. בני משפחת לה-דומס הם אוסף חלאות משעשע וחסר כישורים, והעימות שלהם עם הגיבורה גרייס (סמרה וויבינג, שבעולם מושלם היתה מקבלת פי מיליון קרדיט על התפקיד הזה) מותח, סוחף ומופרך בכל המקומות הנכונים. כמו כן, לוקיישנים וסטיילינג מושלמים. (עדן יואל)

Kaytranda - Bubba

שלוש שנים עברו מאז "99.9%", אלבום הבכורה המהולל של Kaytranada ובמזל רב דבר לא השתנה. המפיק המוזיקלי מקנדה הוציא שוב קפסולה של הרמה: אלבום של היפ הופ עם דאנס ופופ, עם הרבה מאוד סינת' כמובן, והאורחים הכי מוכשרים בסביבה: קאלי אוצ'יס, אנדרסון פאאק, סיר, טינאשה ופארל כמובן. ל-Kaytranda יש משימה אחת בעולם: להיות אנדורפין מוזיקלי והוא לא יכול להיכשל בכך. אלבום ממכר בצורה יוצאת דופן ומרומם רוח בדיוק באותה המידה. (צליל הופמן)

Angel Olsen - All Mirrors

אתם לא אמורים להכיר את אנג'ל אולסן ואם אתם במקרה כן מכירים, זה בזכות הסוג-של להיט היחידי שלה, "Shut up Kiss me" (שגם נכלל בפסקול המצוין של הסדרה ההיפסטרית של אפל tv פלוס, "דיקינסון"). זה לקח לה עשר שנות פעילות וחמישה אלבומים, אבל ב-"All Mirrors" זה סוף סוף קרה: אנג'ל אולסן השילה מעליה את המיתוג של ההיפסטרית העצובה עם האייליינר והפכה לפיית רוק מחוננת עם היצירה הכי טובה שלה עד כה. "All Mirrors" הוא תיאטרון מושחז של אישה אחת: אלבום אופראי-גותי, אפי ומסעיר שמתחנן למזג אוויר הולם יותר וראוי להאזנה גם אם זה לא מתכוון להגיע. (צליל הופמן)

You Must Remember This

זו בפירוש לא המלצה לכל אדם: אז לא לכעוס עלי מי שמחשיב את עצמו כאדם חסר סבלנות ושיפוטי לגבי קצב דיבור, מוזמן לדלג להמלצה של עדן. קרינה לונגוורת' היא אישה עם ליקוי בדיבור ואובססיה עמוקה ומרהיבה להוליווד של פעם. אם תהיתם, הוליווד של שנות ה-20 וה-30, היא תעשייה מרושעת פי כמה מהתעשייה הצינית שאנחנו מכירים היום. הפרקים של קרינה מתחלקים לרוב לנושאים: ספיישל "בלונדיניות מתות" (ובו, למשל, מובא הסיפור הטרגי של ג'ין הארלו, מיי ווסט ונשים איקוניות נוספות), "הרשימה השחורה" של הוליווד בתקופת המקארתיזם, המודעה הידועה לשמצה "רעל הקופות" (בו שחקנים ושחקניות כמו קתרין הפבורן ופרד אסטר הוחרמו על ידי האולפנים) ואין ספור אנקדוטות וסיפורים שירתקו חובבי קולנוע אולדסקול. (צליל הופמן)

Switched On Pop

כעיקרון אני לא תומך בדברים שהגיבורים שלהם הם גברים, אבל לפעמים אין ברירה. פודקאסט הפופ של מותג התקשורת Vox, בהנחיית המוזיקולוג נייט סלואן והתמלילן/מלחין צ'רלי הרדינג, הוא חפירה אינטליגנטית על נושאים צרים ורחבים במוזיקה פופולרית. הם מדברים על למה כל פתיחות השירים נשמעות אותו דבר, סוקרים את כל הזמרים שהתחילו פתאום לשיר בפלצט, מנסים לחזות איזה שיר יהפוך ללהיט קיץ או שומעים ברצף עשרה שירים של אותו אמן כדי להבין מה הקטע שלו - הן ברמה הטכנית, המוזיקלית אבל גם רגשית. הפרק שלהם על "Anti" של ריהאנה (עם מרואיינת! יס!) הוא היכרות טובה עם התוכנית, ומומלץ לכל מי שיודע שיש לו הרבה רגשות בקשר לפופ ואין לו עם מי לדבר עליהם. (עדן יואל)

ג'יימי לי קרטיס

האם יש בעולם דבר משעמם יותר מראיון עם סלב ותיק? בפירוש לא. אבל מסע היח"צ של "רצח כתוב היטב", סרט שבו ג'יימי לי קרטיס עושה תפקיד שהוא ההגדרה ל-Chef`s Kiss, אילץ אותה לצאת לסבב ראיונות שהמופלא שבהם הוא זה שהעניקה לניו יורקר. לי קרטיס פטפטה במודעות עצמית מוחלטת ושנינות ממכרת על הנפוטיזם שהביא אותה להיות ה-Scream Queen הרשמית של הוליווד (אמה היא ג'נט לי המוכרת מ"פסיכו" ואביה הוא טוני קרטיס המוכר מ"חמים וטעים"), אנקדוטות וסודות על סלבס אחרים, ההתמכרות שהסתירה במשך שנים לוויקודין ואלכוהול וכותרת אחת נפלאה: "לא עבדתי קשה יום בחיי". (צליל הופמן)

רכוש רדוף, א.ס. בייאט

מי, תגידו לי מי אישר לתרגם את הספר הזה כדי שאלך לנשק אותו על המצח? "רכוש רדוף" הוא סיפורם של שני חוקרי ספרות - המקצוע הכי סקסי שיש - שמפענחים אט-אט קשר סודי שנוהל בין שני משוררים בריטיים במחצית השנייה של המאה ה-19. נוסף לעלילה המותחת (במונחים של החוג לספרות, זאת אומרת), בייאט משלבת בספר את כל הממצאים שלהם, אותם בדתה וכתבה בעצמה - קטעי יומן של דמויות שונות, רשימות קצרות, מאמרים אקדמיים ושירים. כל כך הרבה שירים. הכל תורגם מעולה על ידי קטיה בנוביץ' וארז וולק, והתוצאה היא ספר דשן, דחוס ועשיר שלא קל לקרוא (בעיקר אם אורך מרתיע אתכם, מדובר באיזה 600 עמודים), אבל כדאי ברמות. (עדן יואל)

אישה לאישה מלכה

מה זה שם בשמיים? זה מטוס, ציפור? לא, זה רחפן, והוא מצלם את חבורת הסלבס שהתכנסה בבית של נטלי דדון לערב העצמה נשית ושיווק גרילה של צלליות לעיניים. וכשאנחנו אומרים "סלבס" אנחנו מתכוונים לפיגורות כמו האחיות סנדל, רומי גיאור, אירה דולפין, שלי גפני, לאה שנירר, שירלי לוי, קרן גולץ ושמחה גואטה. תסיקו מזה מה שתסיקו. הן החמיאו אחת לשנייה סביב שולחן האוכל, קיבלו הרצאה (מעצימה) של הסקסולוגית איריס בר-און ואפילו היה להן פילטר אינסטגרם משלהן לאירוע עם כתר מסתובב. לא שיש מה להתפלא על כך שנשים מפורסמות מגיעות לאירוע מכירתי, אבל יש משהו צורם ועצוב בהפיכה של פמיניזם למסיבת טאפרוור ראוותנית. (עדן יואל)

תמונה ראשית: האינסטגרם של נטלי דדון, Warner Bros Television, יונייטד קינג, Jagjaguwar, Wikipedia.