בזכות שתי נשים עיקריות אני כאן היום: המשתמשת "צליל1" שהעלתה ליוטיוב את הביצוע של מאיה בוסקילה לשיר "אמא" במשדר ילדי הזהב מ-2007, שהגיע ל-290 אלף צפיות (289 אלף מתוכן הן בוודאות שלי) והמשתמשת "דנהפגלנד" שהעלתה סרטון אחר של אותו ביצוע שהגיע רק ל-2,600 צפיות (מוזמנים לנחש כמה מכאן שייכות לי).
הודות לשתי הנשים האלו, הביצוע של מאיה בוסקילה לא יוצא לי מהראש. פעם חשבתי שאני לבד בזה, שהרגע הזה נצרב לי בזיכרון כי אני אוהב זמרת גדולות מהחיים אבל עם השנים גיליתי שלא. בניסוי קטן שעשיתי, כל אדם שחשפתי בפניו את הביצוע המדובר נדהם בדיוק כמוני, אם לא יותר. עד היום לא הצלחתי לענות על השאלה באיזו שנה זה קרה בדיוק, אבל אני מהמר על 2005. משהו שם מרגיש לי נכון, ו-2005 הייתה ה-שנה של מאיה בוס. השנה בה התארסה לדודי מליץ וגם נפרדה, שנה שבה הייתה אחרי יציאת "סיפור מכור" ולפני הסכסוך המדובר עם רוברטו בן שושן.
אני זוכר את הפעם הראשונה שצפיתי בו ומאז כל פעם שאני אכתוב ביוטיוב את האותיות מ' ו-א', החיפוש כבר ישלים לבד ל"מאיה בוסקילה אמא". על פניו זה עוד ביצוע גרנדיוזי של מאיה, שבאה לפתוח מבערים ולשרוף את הבמה אבל, זה לא היה רק זה. היה שם משהו אחר, בלי גבולות. הייתה שם מאיה אחרת. הייתי יכול לשבת ולכתוב *רק* על הצווארון ההוא, שאז כנראה היה נחשב לדבר אופנתי, אבל יש עוד עניינים חשובים יותר לדון בהם לפני.
"אמא מדוע הקיץ חלף?", מאיה שואלת את עשרות האמהות שישבו במשדר למען ילדי וראייטי. בהתחלה היא עוד שרה קטן (קטן במונחי מאיה בוסקילה כמובן) כשהמצלמה חולפת על פניהם של הילדים הנרגשים בקהל לצד הוריהם, מביטים בה בהשתאות. דקה ו-25 שניות לתוך הביצוע ואל הבמה מגיעה ילדה אנונימית שנבחרה להצטרף למאיה בביצוע, כתוספת אפקט של רגש. כשהקהל מזמזם את המילים, מאיה מושיטה את ידה לזמרת הקטנה, נוסכת בה תחושת ביטחון לפני שהיא מתחילה לשיר.
"אמא אותך כן אהבתי מכל, גם אם גרמתי צרות", הילדה מתחילה לשיר בקול ילדי ומרגיע, שונה לחלוטין מזה של מאיה. הקהל ממהר למחוא לה כפיים ופחות מעשר שניות מהרגע שבו היא התחילה לשיר, המצלמה כבר עשתה קלוז-אפ ראשון לאמא בקהל שהחלה לדמוע משירת המלאכית הזו. מאיה עומדת שם לידה ומחכה שיגיע הרגע בו היא תצטרף לשירה. אם זה לא מספיק מטרגר, בקהל ישב אלעד צפני מ"האח הגדול" כמה שנים לפני הכניסה לריאליטי, והמצלמה מחליטה להתמקד דווקא בו. כאילו היקום תכנן כל פרט קטן כדי לגרום לי להתאבסס על הביצוע הזה.
אז מה אתה רוצה, גיל? מה הביג דיל? תראו, עד לאותו רגע - הכול היה נורמלי לחלוטין מלבד אותו צווארון. זה רק בדקה האחרונה לביצוע שהלוחות הטקטוניים של הביצוע הזה החלו לזוז. אף במאי לא היה מצליח לביים משהו טוב כל כך ואף תסריטאי לא היה מצליח לכתוב את זה. מאיה מחזיקה בזמרת בפזמון המשותף, "אמא אותך הן אהבתי מכל" הם שרות יחד ומאיה מחלישה את קולה במה שמרגיש כמו אקורד סיום ונותן תחושה של סוף אבל לא. את המשפט האחרון בשיר, "אמא, השיר לך הוא עד", היא שרה (או צרחה, תלוי את מי שואלים) במשך 32 שניות רצופות. 32 שניות בהן המילה "עד" נמתחה והפכה ל"אֶה", כשמאיה עוברת בין טונים וקולות, הרים וגבעות, ולא מפסיקה לרגע את אותו "אֶה".
רק אחרי עשרות צפיות שמתי לב שמאיה מעולם לא אמרה את המילה "עד" בסוף השיר. האות ד' הושמטה לחלוטין ומביצוע של מאיה בוסקילה וילדה אלמונית, קיבלנו ביצוע בשידור חי של מאיה בוסקילה, כאילו היא עומדת מול המראה ובודקת לאן הקול שלה יכול להגיע, ואלוהים יודע שהוא יכול להגיע. האם מאיה שמה לב שאולי הקהל התרגש יותר משירת המלאכים של הילדה מהשירה הווקאלית והגדולה שלה ולכן החליטה להפיל עלינו פצצת אטום ווקאלית במשך שניות ארוכות שהרגישו כמו נצח? האם היה מדובר בסיום מתוכנן שאולי הפך למוגזם עוד יותר בשידור חי? האם החיקוי של מאיה ב"ארץ נהדרת" עם המילה "אמא" באותה התקופה קשור דווקא לביצוע הזה? והשאלה החשובה ביותר, שאותה כתבה הטוקבקיסטית יערה לפני 9 שנים ביוטיוב, האם הילדה נבהלה מהשירה הלא צפויה של מאיה? כל כך הרבה שאלות - וצווארון ענק אחד. מאיה, תודה על ביצוע אייקוני, מאז ועד היום, השיר לך הוא *אֶה*.