לא פעם נתקלתי בדיון בוער סביב השאלה איזו יצירה יכולה לענות להגדרה "רפסודיה בוהמית" הישראלית. רפסודיה, לפי ויקיפדיה, היא "יצירה מוזיקלית במבנה חופשי, הניחנת בעושר של רגשות וצבעים שיוצרים ניגודים". לפי ההגדרה הזו, ברור לי מה הגרסה המקומית לאותה קלאסיקה של קווין. אבל לא מדובר בשיר. גם לא בקטע מחול. מדובר בסרטון בת המצווה של שירה צפיר, הבת של יואב ומיכל, הנכדה של טוביה.

חצי מיליון בני ובנות המזל שכבר צפו באותו סרטון, שעלה לפני קצת יותר משבע שנים ליוטיוב, כנראה זוכרים איך הוא מתחיל: כתוביות הפתיחה של "ערב טוב עם גיא פינס" עולות ואנחנו נזרקים לתוך עוד אחד מפרקי התכנית. לרוב, בשלב בו פינס מציג בשיא הרצינות תמונות של כוכבת חדשה - נערה צעירה בפוטו מונטאז' עם תמונה ג'סטין ביבר - כבר ברור לצופה שמשהו מיוחד עומד לקרות. אבל שמונה הדקות וחצי שיבואו אחר כך לא יכולות להיות מוגבלות בהגדרה פשטנית שכזו.

 

בתחנה הראשונה שלנו אנחנו פוגשים את דוד נחמיאס-שפאגאט, מבקר מחול. כלומר, את טוביה צפיר בחצאית טוטו ובמבטא צרפתי כבד. לפי דעתי, ברגעים שבאים לאחר מכן ידבר אותו מבקר מחול על כישורי הריקוד של שירה צפיר, שהיא במקרה גם נכדתו. אני באמת לא יודע. צפיתי בסרטון הזה עשרות פעמים וכל מה שאני מצליח לזכור מהקטע המדובר הוא השלב בו טוביה צפיר, אחד מעמודי התווך של עולם הבידור הישראלי, פותח את החולצה אותה הוא לובש וחושף פטמה. הפטמה של צפיר מסיימת את דבריה ומזניקה את הפרגמנט הבא ביצירה - קאבר ללהיט "גנגנם סטייל", שביקום הצפירי כבר נקרא "שירה-שירה סטייל".

בשלב הזה, כמעט שתי דקות לתוך הסרטון, כבר אי אפשר ללכת אחורה. התקף המאניה שהוא סרטון בת המצווה של הבת האמצעית לבית צפיר רק מעלה הילוכים ולא עוצר לרגע. רגע אחד כלת בת המצווה רוקדת באמצע היער כשברקע שורת רקדניות - אחת מהן אף תגדל לימים להיות הדוגמנית ואשת העסקים נועה בני. ברגע אחר מיכל צפיר מפציעה בשמלת עור שחורה - זו שעלמה זק לובשת כשהיא מחקה את ניקול ראידמן ב"ארץ נהדרת" - וכופה עליי קאבר ביזארי לשיר דרום קוריאני. וברור שגם אבא יואב, האיש שמאחורי מותגי המוזיקה הגדולים והמצליחים ביותר בטלוויזיה הישראלית, רוקד ושר שם, כאילו הוא לא נמצא ליד כל החברים לכיתה של הבת שירה.

וזה ממשיך. שני מערכונים שונים, בהשתתפות שירה, משפחתה וחבריה על הרגלי התזונה והספורט של אמא מיכל? צ'ק. הופעות נוספות של פינס, הפעם גם בליווי האחות הגדולה מיה והאחות הקטנה גילי? צ'ק. עוד קאבר, הפעם לשיר ההודי "צ'ורי צ'ורי"? בטח שצ'ק. במקום "צ'ורי צ'ורי הום גורי סה" זה "שירה שירה לך נשירה", ואת שאר עבודת התרגום באמת צריך לראות בשביל להאמין. בהבאת המחזמר "מאמא מיה" (עוד נגיע אליו) לארץ הושקע כנראה פחות מאמץ.

בשבע השנים שחלפו, כאמור, מאז סרטון בת המצווה של שירה צפיר, הפכתי לשגריר פרו בונו של היצירה ששינתה לי את החיים. מעטים האנשים שהכרתי ולא חשפתי אותם במוקדם או במאוחר לאותה פנינה יוטיובית. מעטים הימים בהם לא חשבתי על שירה בת ה-12, ושאלתי את עצמי כמה מאותה הפקה בה לקחה חלק הייתה יוזמתה, וכמה מתוכה היה רעיון של הוריה. מעטות הפעמים בהן ראיתי את טוביה צפיר ולא נזכרתי מיד באותה פטמה ארורה. מדינת ישראל ידעה לא מעט סרטוני בת מצווה מוגזמים, אבל פיסת אומנות כמו סרטון בת המצווה של שירה צפיר אני לא ראיתי מימיי. מדובר ביצירה חד פעמית - או ככה לפחות חשבתי.

"את ילדה אומללה שנולדה להורים מאמללים. אמא שלך - האשטאג החיים שאת רוצה. אבא שלך הוא מגלומן. ואת ילדה מתוקה שסובלת"

אסי עזר, סרטון בת המצווה של גילי צפיר

שבע שנים אני צופה מהופנט בסרטון בת המצווה של שירה צפיר ומתעלם מרעשי הרקע. מהפרסומות, מהדיבורים סביבי והכי חמור - מההפניות ביוטיוב. אם הייתי מזיז את הראש מעט הצידה הייתי מגלה את הכותרת "סרטון הבת מצווה של מיה צפיר". רק בעת העבודה על מכתב האהבה הפתוח הזה ליצירה של משפחת צפיר נחשפתי לסרט הראשון בסדרה. אני מאוכזב מעצמי. הסרטון הזה עוד הגיע לפני זה של שירה, ומחכה לי מאז סוף שנת 2010. יש בו את משפחת צפיר בהומאז' ל"כמעט מלאכים" - לא דבר שהיה עובד היום, כאשר המילה הספרדית בסרטון ל"שפם" היא "עמיר פרץ". יש בו את טוביה צפיר, הפעם דווקא לבוש, מחופש למאפיונר. רבאק, יש בו קאבר ל"מאמא מיה" - זאת אומרת, "מאמא מָיה" - בהשתתפות צביקה הדר.

ואז יש את גילי. ברור שיש את גילי. גילי חגגה בת מצווה בשנת 2017 וכמות האורחים בפרק האחרון של הטרילוגיה הצפירית היא מטורפת. מירי נבו, אסי ורותם, הקאסט של "ארץ נהדרת" (כולל יובל סמו בדמותה של מירי רגב) - כולם לוקחים חלק בהפקה. גם סטטיק ובן אל שם, כחלק מהקאבר לשיר הנבחר, "זהב". יש שם הומאז' לביטלס וחזרה לדמות המאפיונר של טוביה צפיר (כל הכבוד להמשכיות) אבל דבר אחד חסר שם - וזה תחושת הראשוניות של צפייה בסרטון בת המצווה של שירה צפיר. תחושה שמגלמת בה את ההבנה כי שום סרט בת או בר מצווה עתידי כבר לא יעמוד בסטנדרטים. כל אדם שנחשף לאפוס היוטיובי הזה כנראה זוכר איפה הוא היה כשנחשף אליו לראשונה, ולא שוכח אותו מאז. אני כאן, גם בטקסט הספציפי הזה וגם בנוכחותי בעולם, בשביל להפיץ את בשורת סרטון בת המצווה של שירה צפיר. אין בעד מה.